במהלך הלילה התקבלו התוצאות מיום הבחירות המשמעותי ביותר בפריימריז של המפלגות האמריקאיות, המכונה "סופר טיוזדי". שני הנשיאים, המכהן (ג'ו ביידן) וקודמו (דונלד טראמפ), הביסו באופן מוחץ את יריביהם.
נתחיל בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, שם ההפסד היחיד (והמפתיע למדי) של הנשיא המכהן היה בטרטוריה של סמואה האמריקאית ליריב לא מוכר בשם ג'ייסון פאלמר. מה ניתן ללמוד מהבחירות במפלגה הדמוקרטית לאחר התוצאות הלילה?
במפלגה הדמוקרטית אין כמעט תחרות. הניצחון המוחץ של הנשיא ביידן היה בתוצאה של 522:0 כנגד מי שהיה אמור להוות יריב משמעותי, חבר הקונגרס ממיניסוטה דין פיליפס. פיליפס, שזכה לתמיכת יזם ההייטק ביל הקמן, התמודד בפריימריז מתוך מחשבה שיוכל להיכנס לתמונה במידה והנשיא ביידן ייאלץ לפרוש.
במפלגה הרפובליקנית, מצבה של ניקי היילי טוב משמעותית מזה של חבר הקונגרס דין פיליפס. היילי הצליחה לנצח בשתי מערכות בחירה משמעותיות: בשבוע שעבר זכתה במחוז קולומביה (הבירה וושינגטון DC), והלילה הצליחה לנצח גם במדינת ורמונט. כתוצאה מכך, צברה היילי 52 צירים (מתוך מעל 510 שחולקו עד כה). עם זאת, היא עדיין מפגרת משמעותית ביחס לדונאלד טראמפ, שצבר עד כה 453 צירים. טראמפ זקוק ל-1215 צירים כדי לזכות במועמדות המפלגה.
לאחר ההפסד המוחץ של ניקי היילי והניצחונות המשפטיים של טראמפ, נראה שדרכו לניצחון בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית נראית פתוחה מתמיד. הפסדה המוחץ של היילי, שהייתה אחת מיריבותיו הבולטות של טראמפ, מדגיש את מעמדו המוביל. ניצחונותיו המשפטיים של טראמפ מחזקים את מעמדו עוד יותר: בית המשפט העליון דחה עתירה מנהלית שהוגשה נגדו, ובכך אישר את פסילתו מהמרוץ בבית המשפט העליון של קולורדו. בהתפתחות משפטית בזירה נוספת, זו הפלילית בג'ורג'יה, עשויה להביא לפסילת התובעת פאני ויילס במשפט נגד טראמפ, ובכך להחליש משמעותית את התיק נגדו.
התפתחויות אלו מצביעות על כך שטראמפ בדרכו הבטוחה לזכייה במועמדות המפלגה הרפובליקנית. ניתן להעריך כי הלחץ על ניקי היילי יגבר והיא תיאלץ להודיע על פרישה. בכך, נותרת השאלה הפוליטית האחרונה הרלוונטית: מי ימנה טראמפ לתפקיד סגנית הנשיא? בורסת ההימורים מצביעה על חברת הקונגרס הצעירה ממדינת ניו-יורק, אליס סטפניק, הידועה כתומכת נלהבת של טראמפ ומי שניהלה את השימוע שזכה ללמעלה ממיליארד צפיות כנגד שלושת מנהלות האוניברסיטאות בקונגרס.
יחד עם זאת, ופה חשוב להתמקד בזירה המקומית שלנו, הפריימריס האיצו תהליכים משמעותיים של הממשל הנוכחי כנגד המשך המבצע הצבאי בעזה. ראשית נתאר את המצב ואז נציע את הנסיבות הפוליטיות בהן הוא מתרחש.
מוקדם יותר הלילה, מזכיר המדינה בלינקן, ביחד עם ראש ממשלת קטאר את'אני, הצביע על הצורך "לייצר את התנאים להפסקת אש הומניטרית שתגביר את היכולת לשחרר את החטופים". זוהי התפתחות מטרידה של פעילות הממשל הקשורה לקמפיין בעזה וכל זאת כי למה?
בנאום שנשא הנשיא ביידן ב–26 לנובמבר, 2023 בבית הלבן, לציון יום הולדת 4 של אביגיל עידן, הוא אמר כי יעשה הכל להביא את שחרור החטופים וכי החמאס לא ישלוט בשום חלק של עזה ובכך היה מיושר לחלוטים עם מטרות הממשלה הישראלית שדיברה על שחרור החטופים ומיטוט החמאס. יחד עם זאת, בימים האחרונים, אנו מרגישים כי הולכים ומתרבים הסימנים לשבירה מוחלטת של העמדות החופפות של הממשל האמריקאי עם מקבילו הישראלי.
זה התחיל עם הצנחה של מזון ממטוסים אמריקאים בלב עזה, המשיך עם הצהרה של סגנית הנשיא, שבמסגרתו היא קודם הדגישה את הצורך להגיע להפסקת אש ורק אח"כ בתמורה לשחרור החטופים, זה ממשיך בתיאום מול הממשלה הפלסטינית ליום שאחרי, הכולל קבלת התפטרות הממשלה הפלשתינית ע"י אבו מאזן והקמת ממשלת טכנוקרטים והדיבור על גיבוש הצהרה המחייבת/כופה הפסקת אש ללא הטלת וטו אמריקני.
למה זה מתרחש ואיך זה מתכתב עם הפריימריז?
בשבוע שעבר התקיימו הבחירות במדינת מישיגן, מדינת מפתח חשובה ובאותה הנשימה מדינה עם קהילה מוסלמית משמעותית ונציגה בקונגרס, ראשידה טאליב, שהובילה את מהלך המחאה כנגד ביידן וקראה להשתתפות בהצבעה אך עם פתק לבן. כ-100,00 הצביעו בפתק "בלתי מזוהה" (Uncommitted) כחלק מסר מהדהד וקשה לביידן על המשמעויות של מחאת הציבור כנגד ביידן, כאשר כ-16% מהמצביעים הצביעו "לא מחויב", עם כיסים ברורים שמגיעים מהעיר דירבורן, אחת הערים הכי "מוסלמיות" במישיגן עם כ-50% מוסלמים ובמחוז של אן-ארבור, מקום מושבה של האוניברסיטה של מישיגן.
יש 15 אלקטורים למדינה המתנדנדת הזו, טראמפ העביר אותה בשנת 2016, לאחר שמאז שנות ה-80 הייתה דמוקרטית, אך העתקת מפעלי הרכב למקסיקו, העבירה אותה לצד הרפובליקני. בכל הסקרים האחרונים, טראמפ מוביל במדינה הזו, שיכולה להכריע את הבחירות, ואם זה לא מספיק, גם במשינה השכנה של וויסקונסין, אף היא מדינה מתנדנדת שביידן הפך בבחירות מרפובליקנית לדמוקרטית, נרשמה תופעה של הצבעת מחאה של פתק לבן.
המסר שנשלח בשבוע האחרון לביידן מהדהד היטב בוושינגטון, וההבנה כי המחוזות הפרוגרסיביים הצעירים וקולות המוסלמים, יכולים לאיים באי הופעה לקלפי (ע"ע החרמת קלינטון ב-2016) להביא להכרעת הבחירות לטובת טראמפ.
ממה שבעצם חושש הממשל הוא מאפקט התערבות יזומה בבחירות או אורגנית, כאשר יש כ-50 מיליון מצביעי דור הZ-. מצד אחד, המצביעים האלה שקועים כל היום במכשירי כף היד שלהם ונתונים לספקולציות של האלגוריתם של טיק טוק, שמצליחים כאש בשדה קוצים לייצר טרנדים אותם ראינו דוגמת "המכתב לאמריקה" שתוך כמה ימים מתפוצץ ברשת ונתן גיבוי לכאורה לבן-לאדן במעשיו נגד ארה"ב על רקע התמיכה שלה בישראל, וההשפעה הרעילה שיש לקמפוסים בכל הנושא של הפיכת ישראל ל –"דמון הגדול", ולכאורה המקום הרעיל האחרון שנשאר בציביליזציה המערבית.
מהצד השני, יש כ-50 מיליון מהדור הזה, שהצילו את המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע, ומרוכזים במדינות מתנדנדות בערי "קולג'טאון" דוגמת אתנ'ס בג'ורג'יה או מדיסון בוויסקונסין, שיציאתם להצבעה, יכולה להבטיח את הניצחון (כפי שכבר קרה בבחירות 2020 ובבחירות האמצע ב-2022).
הפריימריז הללו, מהווים לנשיא ביידן איתות, כי יש מחיר פוליטי כבד שהוא משלם על התמיכה "מלא-מלא" בישראל, וכשם שכל פוליטיקאי, בכל מקום, מבין שהמפתח להיבחר הוא להאזין לרחשי לב העם, במיוחד בפלח שהוא חייב לגייס, הוא נאלץ לבצע את ההתאמות, שמתנגשות באופן ישיר ובעייתי מאוד עם האינטרסים של ממשלת ישראל בכל הקשור להמשך המערכה למיטוט החמאס ושחרור החטופים בחזרה הביתה.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי"