בצל האנטישמיות הגואה ברחבי העולם מאז ה-7 באוקטובר, השתתפו נציגים ישראלים, יהודים ופולנים במצעד זיכרון מרגש  לציון 81 שנה לחיסול גטו קרקוב ולזכר עשרות אלפי יהודי העיר שנספו בשואה.

תחת אבטחה כבדה, התקיים אתמול מצעד הזיכרון השנתי לזכר חיסול גטו קרקוב ברובע פוגוז'ה שבקרקוב, אירוע שאורגן על ידי העירייה המקומית, הפסטיבל לתרבות יהודית והקהילה היהודית בקרקוב. שגריר ישראל, יעקב ליבנה, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות יגאל כהן, סגן ראש העיר קרקוב בוגוסלב קושמידר, ראש הקהילה לשעבר תדאוש יעקוקוביץ', מנהל הפסטיבל לתרבות יהודית יאנוש מקוך, נציגי ארגון יוצאי קרקוב בישראל בהובלת לילי הבר, ותושבים מקומיים השתתפו באירוע. 

הטקס המרכזי התקיים בכיכר גיבורי הגטו, ולאחריו יצאו המשתתפים בצעדה לשרידי חומת הגטו, שם הניחו זרים. לאחר מכן, המשיכו הנוכחים אל האנדרטה היהודית בפלאשוב שהיה מחנה עבודה ולימים מחנה ריכוז בזמן השואה ואלפיים מתוך 8,000 האסירים היהודים שהוחזקו בו נרצחו.

השגריר ליבנה שלח קשר ישיר בין חיסול הגטו וזוועות השואה לבין טבח ה-7 באוקטובר. "אנחנו חייבים להבין ולזכור שלמרבה הצער, אנטישמיות ושנאת זרים אינן רק חלק מההיסטוריה", אמר. "רצח יהודים רק כי הם יהודים הוא משהו שלא התרחש רק במלחמת העולם השנייה, אבל אנחנו רואים את זה עדיין היום. ראינו את זה גם ב-7 באוקטובר, כאשר באו ורצחו יהודים, חטפו ישראלים, רק בגלל מי שהם".

 ליבנה ציין כי במשך שנים הוסתרה העובדה כי היהודים היו רובם המכריע של האסירים במחנה הריכוז פלאשוב בקרקוב וציין כי "ראוי שסוף סוף יוצב כאן מגן דוד גדול לזכר האנשים שעונו ונרצחו רק בגלל יהדותם". "שימור זיכרון השואה והחיים היהודיים הוא צעד חיוני למאבק באנטישמיות, הפסקת עיוות ההיסטוריה והתנתקות מהעבר הקומוניסטי של פולין", אמר. "לאור העלייה הקשה באנטישמיות הדבר נדרש כיום אף יותר מבעבר".

מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן, הודה כי הוא "נרגש מעצם המחווה שאנשי העיר קרקוב עושים ליהודים שחיו בה ושאנו מציינים 81 שנה לגירושם". "נדמה שדווקא בימים אלו, בהם אנטישמיות שלא הכרנו הולכת ומכה שורש במקומות רבים בעולם, יש חשיבות גדולה לאירוע זה ולאירועים שחווינו בימים האחרונים, בחיבור היפה והמרגש בין העבר היהודי העשיר שחי פה מאות בשנים לבין ההווה והאתגרים הגדולים שהוא מזמן לנו", אמר. "אני מייחל לימים טובים ושקטים למדינתי ישראל ולפולין, ומייחל להמשך שיתוף הפעולה היפה שימשיך גם בין הדורות הבאים בין הארצות שלנו".

סגן ראש העיר קושמידר הכריז בנאומו כי "הגענו היום לכיכר גיבורי הגטו כדי להוקיר כבוד לאחינו היהודים, לתושבי קרקוב, להיות עדים לזיכרון של הפשע הגדול ביותר באלף שנות ההיסטוריה של העיר שלנו, אבל גם כדי להביע התנגדות לרוע, התנגדות לכל אלה שגם כיום, במאה ה-21, משתמשים בהבדלי תרבות ודת כדי לעורר שנאה".

בעיר קרקוב חיו לפני המלחמה כ-60 אלף יהודים שהיוו רבע מתושבי העיר. מיד עם כיבוש העיר בשנת 1939, קבעו הגרמנים כי זוהי עיר הבירה של הגנרל גוברנמן ועל היהודים הוטלו צווים והגבלות אנטי-יהודיות. עד שנת 1941 רוב האוכלוסייה היהודית בעיר גורשה וקרוב ל-20 אלף יהודים הוכנסו לגטו.

בקיץ 1942, הוקמה בגטו מחתרת שהורכבה מחברי התנועות היהודיות והפעולה הבולטת ביותר הייתה התקפה על בית קפה שהיווה מקום בילוי לקצינים גרמנים בדצמבר 1942, אולם על אף שנהרגו מספר גרמנים, המחתרת נחשפה. הגטו חוסל במרץ 1943, כאשר היהודים הוצאו להורג או נשלחו למחנות ההשמדה.