אושר בערבון מוגבל: ישראל נותרה במדד האושר העולמי שהתפרסם היום, אולם מחברי המסמך הבהירו כי מאחר שמדובר בממוצע של שלוש שנים, ההשפעות הקשות של מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר עדיין לא באות לידי ביטוי בדירוג הנוכחי.
דוח האושר העולמי, שמתפרסם מאז שנת 2012 לציון יום האושר הבינלאומי, נערך על ידי מכון גאלופ והמרכז לחקר הרווחה באוניברסיטת אוקספורד והרשת לפתרונות פיתוח בני קיימא של האו"ם. הוא בודק את שביעות הרצון של התושבים ב-143 מדינות וטריטוריות שמעניקים ציון של 0 עד 10 במגוון תחומים, בהם מאבק בשחיתות, תחושת חירות ותוחלת חיים בריאה. הדירוג מבוסס על הממוצע של שלוש השנים האחרונות, במקרה הנוכחי על השנים 2021 עד 2023.
פינלנד שמרה על המקום הראשון בדירוג זו השנה השביעית ברציפות עם ציון של 7.741, כאשר צפון אירופה שולטת גם בשלושת המקומות הבאים בצמרת הטבלה - דנמרק (7.583), איסלנד (7.525) ושבדיה (7.344).
במקום החמישי ניצבת ישראל, אחרי שירדה מקום אחד לעומת הדוח אשתקד, עם ציון ממוצע של 7.341. מחברי הדוח ציינו כי מאחר שהדירוג מבוסס על ממוצע של שלוש שנים, ההשפעה של "אירועי אסון פתאומיים שמתרחשים בשנה מסוימת" עלולה להיות מועטה על הציון הכללי, ומאחר שהסקר בישראל נערך מיד אחרי ה-7 באוקטובר אולם לפני התרחבות המלחמה, התוצאות של 2023 מהוות רק שליש מכלל הציון. עם זאת, הם ציינו כי בהערכה הכללית לשנת 2023 בלבד נרשמה ירידה של 0.9 נקודות וכי ישראל הייתה יורדת למקום ה-19. הרשות הפלסטינית הגיעה למקום ה-103, כאשר הסקר נערך עוד לפני טבח ה-7 באוקטובר.
בדירוג לפי המדדים השונים, ישראל מדורגת במקום התשיעי בתמיכה סוציאלית ובמקום החמישי בתוחלת החיים הבריאה. עם זאת, בדירוג של החירות לבצע בחירות בחיים, ישראל נמצאת רק במקום ה-71, בעוד שבדירוג של השפעות השחיתות היא הגיעה למקום ה-103 מתוך 143. במדד של הרגשות החיוביים, ישראל ניצבת במקום ה-123, אחרי שהייתה במקום ה-114 בשנה שעברה, בעוד שבמדד הרגשות השליליים היא עלתה למקום ה-60 מהמקום ה-119.
בפעם הראשונה, הדוח גם בדק את דירוג האושר על פי קבוצות גיל - צעירים בני פחות מ-30, בני 30 עד 44, בני 45 עד 59 ומבוגרים בני יותר מ-60 שנה. במקרה הישראלי, המדינה הגיעה למקום השני בקרב הצעירים ובקרב בני 30 עד 45, ירדה למקום השביעי בקרב בני 45 עד 59 וצנחה למקום ה-18 בקרב קבוצת האוכלוסייה המבוגרת ביותר.
עוד הראה הדוח החדש כי ארה"ב יצאה לראשונה מרשימת 20 המדינות המובילות כאשר צנחה למקום ה-23 וגם גרמניה צנחה מחוץ ל-20 הגדולות, כאשר את מקומן תפסו צ'כיה (18) וליטא (19). את הרשימה סוגרות לסוטו (141), לבנון (142) ואפגניסטן (143).
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, הסבירה כי המיקום של ישראל בחמישייה הפותחת "נעוץ בעובדה ששביעות הרצון מהחיים, המדד שבאמצעותו בוחנים את רמת האושר, היא מדד יציב לאורך זמן ומתייחס יותר למאפייני המדינה עצמה כמו חוזק הכלכלה, מידת המעורבות החברתית, ושירותי הבריאות במדינה, מאשר לרגשות חולפים".
"בכדי לתת תמונה יותר מדויקת על מצב האושר בכל המדינות מתייחסים עורכי הדוח בחישוב הדירוג לממוצע שביעות הרצון מהחיים בשלוש השנים האחרונות. לכן, הדירוג של ישראל במקום החמישי בדוח האושר מסמן את היציבות בשביעות הרצון מהחיים בישראל לאורך השנים האחרונות, ולא רק בזו האחרונה", ציינה. "אם נתוני הדוח היו מראים רק את נתוני אוקטובר-נובמבר 2023, ולא ממוצע תלת שנתי, הדירוג שלנו ברגשות שליליים היה אף גבוה יותר כפי שניתן היה לצפות לאור סמיכות ביצוע המדגם לאירועי ה-7 באוקטובר".
עם זאת, פנטי הבהירה כי "לא ניתן להתעלם מההשלכות הכלכליות, החברתיות והרגשיות של המלחמה כפי שהן משתקפות בצניחה של המדדים בישראל, במיוחד כאשר בוחנים מה קרה למדדים אלו באוקראינה שנתיים לתוך המלחמה". "על קובעי המדיניות להתייחס לנתונים אלו ולהקדים תרופה למכה בכל תחומי החיים, כך שאיכות החיים בישראל ושביעות הרצון מהחיים בה, לא תדרדר בכל המדדים החשובים", סיכמה.