לישראל ולטורקיה הסכם סחר חופשי, זה לא מנע מהטורקים ביום חמישי האחרון על רקע החרפת היחסים בין שתי המדינות להודיע על עצירה מוחלטת של הסחר, תוך הפרתו ולעורר תגובות זועמות בישראל. מערכת היחסים בין המדינות מתדרדרת כבר תקופה ובקצב מהיר יותר מתחילת המלחמה. כדי להבין מה המשמעויות של הדבר לכלכלה הטורקית ולישראל, ביקשנו מד"ר דוד לגזיאל שהוא חבר סגל במחלקה לכלכלה, באוניברסיטת בן גוריון להאיר את עינינו.
"האמריקאים לא סובלים": הטייק התלוש של חמינאי על מחאת הקמפוסים
בפעם השנייה: רוסיה ביצעה מתקפת סייבר נגד מפלגת השלטון בגרמניה
ד"ר לגזיאל מציין שטורקיה היא כלכלת מפותחת ומשמעותית, עם יותר מ-80 מיליון תושבים ותוצר לנפש של כ-40 אלף דולר (נמוך ביותר מ-20% מישראל). עם זאת, כבר מעל 6 שנים שהיא סובלת מאינפלציה משמעותית, גם בגלל בעיות מבניות וגם בשל בעיות ניהול שנגזרות מהגחמות של השליט רג'יפ ארדואן.
לדברי ד"ר לגזיאל, "ארדואן שכנע את עצמו שריבית גבוהה מייצרת אינפלציה, ולכן הוא רצה למצוא נגיד שישמור על ריבית נמוכה, במטרה "לצמצם את האינפלציה"". עוד הוא מספר שהנשיא הטורקי נהג להחליף נגידים בתדירות גבוהה, בכדי למצוא אדם שיסכים להנהיג מדיניות מוניטרית לפי תפיסתו. ד"ר לגזיאל קובע ש"הניסויים הללו כשלו, ורק החמירו את הבעיה".
הוא מזהה שלאחר שארדואן נבחר שוב לאחרונה, הוא זנח במעט את ההתנהלות הקפריזית-פופוליסטית שאפיינה אותו קודם לכן. ארדואן מינה נגידה מקצועית, בשם חאפיזה ארקאן שאכן פעלה בכלים הסטנדרטים בכדי לאזן את הכלכלה, אלא שגם היא התפטרה לאחרונה והוחלפה על ידי איש מקצוע אחר, בשם פתיח קארחן. במטרה להשתלט על האינפלציה, הריבית בטורקיה זינקה בחדות לרמה של 50%, אבל ד"ר לגזיאל מעדכן שהאינפלציה במדינה כבר הגיעה החודש ל-70%, והיא לא מאטה.
המומחה הכלכלי ממשיך ומבאר לנו: "באופן כללי, ובהקשר של ישראל בפרט, חשוב לציין שלטורקיה יש בעיה מהותית במאזן הסחר. היא מייבאת הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. בשנה האחרונה היה לטורקיה גרעון סחר של 106 מיליארד דולר, שזה כ-10% מהכלכלה. הדבר הזה מעיב בצורה משמעותית על הלירה הטורקית שחוותה פיחות של כ-40% בשנה האחרונה". הוא מוסיף ומציין ש"מאוד קשה להשתלט על האינפלציה בתנאים הללו, כאשר הכלכלה תלויה מאוד בייבוא וערך המטבע רק נשחק".
ד"ר לגזיאל מוצא את הנקודה הזאת מעניינת במיוחד בהקשר הישראלי, משום שטורקיה נמצאת במאזן חיובי בסחר מול ישראל. כלומר, לטורקיה יש עודף בסחר מול ישראל (היא מייצאת לישראל יותר מאשר היא מייבאת ממנה), בשיעור של כ-3.5 מיליארד דולר. הוא מסביר ש"משמעות הדבר היא, שהמהלך של ארדואן צפוי להזיק יותר לכלכלה הטורקית, לעומת הכלכלה הישראלית". עוד הוא אומר ש"הדבר היחיד שעובד לטובת ארדואן בהקשר הזה הוא שהפופוליזם הזה שלו, לא יורגש יותר מידי, משום שהמצב של כלכלת טורקיה בלאו הכי גרוע".
כדאי לברר גם מה תהיינה ההשפעות של המהלך החד צדדי הזה על כלכלת ישראל? ד"ר לגזיאל מחלק את ההשפעות על ישראל בין הטווח הקצר לטווח הארוך. הוא צופה את המתבקש: "היבואנים השונים יצטרכו למצוא ערוצי ייבוא חלופיים והדבר הזה ייקח זמן ויעלה יותר". בטווח הקצר, ד"ר לגזיאל צופה שנרגיש פגיעה מסוימת דרך המחירים, אבל לא בצורה קריטית. הוא מרגיע, "לאחר שהסחר יתיישר חזרה, וערוצי ייבוא חדשים ייפתחו, הנפגעים העיקריים יהיו היצואנים הטורקיים והכלכלה בטורקיה".
עם זאת, הוא מסייג זאת בנוגע לתחום האנרגיה ומזכיר, שישראל לא מייבאת אנרגיה (בעיקר נפט/דלקים) מטורקיה, אבל הייבוא כן עובר דרכה. ארדואן בינתיים לא סגר את אפשרויות הסחר לגבי כך, אבל אם הוא יעשה את זה, ההשפעה על ישראל עלולה להיות קריטית. ד"ר לגזיאל אומר: "ההערכות הן שהוא לא יעשה זאת, משום שזה יסבך אותו עוד יותר עם מדינות שלישיות, ועלול ליצור תגובת שרשרת לא פשוטה".