מאבק הירושה על הנהגת איראן יצא לדרך: מקורות בטהרן אמרו היום (שלישי) לרויטרס ש"ראיסי נשקל בעבר כמחליף לחמינאי, אבל הוסר מהרשימה לפני כחצי שנה". עלייתו של ראיסי לנשיאות הייתה חלק מגיבוש הכוח בידיהם של אנשי קו קשים, שעשו זאת תוך חיזוק עמודי התווך של הרפובליקה האסלאמית נגד הסיכונים הנשקפים מהתנגדות מבית ומאויבים באזור. המועמדים שהיו על הפרק הם ראיסי, שני בניו של חמינאי, וכן נכדו של חומייני - מוביל המהפכה באיראן.
שני מקורות הבקיאים בנושא אמרו ל"רויטרס" כי אספת המומחים של איראן הורידה את נשיא איראן, איברהים ראיסי, מרשימת היורשים הפוטנציאליים לתפקיד המנהיג העליון לפני כחצי שנה, וזאת בעקבות הפופולריות הנמוכה שלו, שמשקפת מצוקה כלכלית שנגרמה מסנקציות אמריקאיות וניהול כושל - לדבריהם. עוד אמר אחד המקורות לסוכנות הידיעות כי פעלה "שתדלנות אינטנסיבית" על ידי אנשי דת משפיעים פרו-ראיסי כדי להחזיר את שמו לתוקף.
בכיר איראני לשעבר אמר ל"רויטרס" כי אנשים בעלי עוצמה, הכוללים אנשים ממשמרות המהפכה וכן אנשי דת משפיעים בעיר קום, צפויים עכשיו להגביר את המאמצים בניסיון לעצב את תהליך הבחירה של המנהיג העליון הבא: "מותו של ראיסי הוא מכה לממסד, כיוון שאין לו מועמד אחר כעת", אמר, והוסיף כי למרות שהאמינו שראיסי טופח לרשת את חמינאי - איש לא ידע בוודאות מה היו כוונותיו של חמינאי.
זאת דווח לאחר שהבוקר חשף פרשן הוושינגטון פוסט דיוויד איגנשיוס כי חמינאי מעוניין למנות את בנו לתפקיד. הוא נחשב לבעל עמדות קיצוניות מאוד ומקורב למשמרות המהפכה.
עם זאת, ברויטרס דווח מפי מקור איראני המקורב ללשכת חמינאי, כי האב התנגד למועמדות בנו לתפקיד הבכיר העליון מכיוון שהוא לא רוצה לחזור לשלטון תורשתי, במדינה שבה הופל שלטון המלוכה שנתמך על ידי ארה"ב - כבר ב-1979.
בתוך כך, מקור שמכיר את דרכי החשיבה של טהרן אמר, כי ההתנגדות של חמינאי לשלטון כזה "תחסל" את מועמדותו של בנו וגם של עלי חומייני - נכדו של רוחאללה ח'ומייני, מנהיגה הפוליטי של המהפכה האסלאמית באיראן. הנכד ממוקם כעת בעיר נג'ף שבעיראק.
עם זאת, למרות שלפי הדיווח ברויטרס חמינאי לא תמך ביורש, באיראן אומרים לסוכנות הידיעות שראיסי היה אחד משני השמות המוזכרים לרוב, כשהשני היה בנו השני של חמינאי, מוג'תבא ח'אמנאי , שלדעתו רווחת השפעה מאחורי הקלעים. מדובר באיש דת בדרגה בינונית המלמד תיאולוגיה בסמינר דתי בעיר קום הקדושה לשיעים.
שני מקורבים איראנים אמרו לסוכנות הידיעות כי "דעותיו של ראיסי הדהדו את דעותיו של חמינאי" בכל נושא מרכזי, והוא חוקק את מדיניותו של המנהיג שמטרתה לבסס כוח פקידותי. עמדותיו נגד יריבים ואימוץ קו נוקשה בנושאי מדיניות חוץ כדוגמת שיחות הגרעין עם וושינגטון, היו זהות לשל המנהיג העליון.
על כן, עלי ועז, מנהל פרויקט איראן בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמר ל"רויטרס" כי "אף אחד מלבד קומץ בצמרת כנראה לא יודע לכמה מהנרטיב של ראיסי כיורש יש בסיס במציאות. אבל אם זו אכן הייתה התוכנית, מותו של ראיסי מכניס חוסר ודאות גדול בדבר הירושה", אמר.
אלכס ואטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר שרבים רואים בתפקידו של חמינאי בקידום ראיסי סימן לכך שהוא רוצה בו כיורש. על כן, לדבריו, מותו יכול לגרום למאבק פנימי במשטר, שלא דומה לשום דבר שראינו מאז תחילת שנות ה-80.
ראיסי נהנה מגיבוי נחרץ מחמינאי, שבעצמו כיהן בתפקיד הנשיא לפני שהפך למנהיג העליון ב-1989 לאחר מותו של מייסד הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, הוא לא היה מועדף ברור לתפקיד ב-1989 והופיע רק לאחר "עסקאות" בחדרי חדרים בקרב האליטה הפקידותית.
על פי החוקה של איראן, המנהיג העליון ממונה על ידי אספת המומחים. מדובר בגוף פקידותי ובו 88 חברים, ובתיאוריה יכול לפטר את המנהיג העליון. בעוד שהאספה נבחרת בבחירות, מדובר בגוף המורכב מאנשי דת ומשפטנים המזוהים עם חמינאי, וכעת יש לו את הכוח להטיל וטו על חוקים ולהחליט מי רשאי לעמוד.
ראיסי, בגיבוי קבוצה שרצתה לראות אותו הופך למנהיג עליון, רצה בבירור את התפקיד, אמר ואלי נאסר, פרופסור ללימודי המזרח התיכון ועניינים בינלאומיים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של ג'ון הופקינס. "עכשיו אין להם מועמד, וזה פותח את הדלת לסיעות אחרות או דמויות אחרות להופיע כמתמודדים רציניים", אמר.
עבור ראיסי, איש דת שיעי בדרג בינוני, הנשיאות הייתה כלי להגיע להנהגה העליונה. "אין מועמד אחר כרגע (עם) מצע כזה, וזו הסיבה שהבחירות לנשיאות באיראן, איך שיתפתחו, יהיו ההחלטה הראשונה לגבי ההמשך", אמר נאסר.