מאז ה-7 באוקטובר 2023, חלה עלייה משמעותית במספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם, במקביל למלחמה המתמשכת מול חמאס, בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בתנועת מחאה חצי גלובלית ששטפה את הקמפוסים.

כדי להבין את מצבה הנוכחי של האנטישמיות, כיצד הגענו לנקודה הזו, ומה ניתן לעשות, הג'רוזלם פוסט ישב לשיחה עם צ'ארלס אשר-סמול, המנהל והמייסד של ISGAP, המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות, שמקדיש את זמנו לחקר מקורות האנטישמיות ומאבק בתופעה, באמצעות מחקר אקדמי ברמה הגבוהה ביותר, שמונגש הן באקדמיה והן לקובעי מדיניות.

אנטישמיות והפיכת היהודים לשעיר לעזאזל נכחו לאורך כל ההיסטוריה. אולם היום, ישנה הבחנה ברורה בין אנטישמיות מודרנית לבין הביטויים ההיסטוריים שלה. בניגוד לחינוך המקיף הקיים בנושא גזענות או אי שוויון מגדרי, חקר האנטישמיות מוגבל לרוב לנושא השואה. "זה מותיר רבים שאינם מבינים את המורכבות מאחורי האנטישמיות", מסביר סמול. מבחינה היסטורית, האנטישמיות התפתחה משורשים דתיים לשיח לאומני גזעני. כיום היא תוקפת בעיקר את העם היהודי והקשר שלו לישראל. "האנטישמיות המודרנית בעלת המאפיינים של רצח עם במהותה, משמשת כמערכת התרעה מוקדמת עבור משברים חברתיים אחרים", הוסיף.

מאפיין מכריע של האנטישמיות המודרנית הוא יכולת ההסתגלות שלה כך שהיא מתעצבת כמי שמשקפת נושאים עכשויוים. "אנטישמיות היא תופעה שמאפשרת הסתגלות באופן קיצוני. הקומוניסטים מאשימים את היהודים בהיותם קפיטליסטים, בעוד הקפיטליסטים מכנים יהודים קומוניסטים. גזענים שמאמינים בטוהר הגזע הלבן טוענים שהיהודים אינם לבנים, בעוד שכמה קבוצות שחורות, ואלו המכונים פרוגרסיבים בקרב אוניברסיטאות העילית, טוענים שהיהודים הם מדכאים לבנים". גמישות זו היא שמאפשרת את השרידות העיקשת של שנאה עתיקה זו וזו הסכנה הטמונה בה.

מרכיב מרכזי באנטישמיות בת זמננו, לדברי סמול, זה המתקפה על העם היהודי והקשר שלו לישראל. בניגוד לביטויי האנטישמיות בעבר, האנטישמיות של ימינו מתמקדת לעתים קרובות בדה-לגיטימציה למדינה היהודית והטלת ספק בזהות היהודית. "צורה זו של אנטישמיות מסוכנת במיוחד מכיוון שהיא מוכוונת רצח עם מטבעה". ציין סמול. "המשברים הגלובליים הנוכחיים - חוסר היציבות הכלכלית, החלשות של מדינות לאום ומתחים תרבותיים - מלבים את האנטישמיות כאשר אידיאולוגיות קיצוניות מנצלות זאת כדי לתקוף את מוסדות וערכי הדמוקרטיה", הוסיף.

הדמוניזציה של העם היהודי

האנטישמיות מתגברת בהתמדה במשך עשרות שנים. סמול נזכר ברגע מיוחד עם אלי ויזל בשנת 2003, כשנאם בפרלמנט הקנדי, שם כבר חש ויזל שמצב האנטישמיות מגיע לכדי מצב חירום. "המצב החמיר משמעותית מאז. הזינוק הנוכחי אינו נובע רק מהסכסוך האחרון, אלא הוא חלק ממגמה ארוכה יותר", אמר סמול.

דמוניזציה של העם היהודי והציונות קיימות כבר עשרות שנים, במיוחד במסגרות אקדמיות. סמול מסביר כיצד האידיאולוגיה הזו, שהייתה מינורית בתחילה, באוניברסיטאות ספציפיות, גלשה כעת לשיח הציבורי ומחאות ברחבי העולם. "הדמוניזציה של יהודים וישראל מתבשלת באוניברסיטאות עילית כבר עשרות שנים, במיוחד במחלקות כמו לימודי המזרח התיכון, תיאוריה חברתית ולימודי תרבות. 

הרטוריקה של אקדמאים בכירים באוניברסיטאות עילית כמו אדוארד סעיד ורשיד חלידי, שהחלו מאז שנות ה- 80 להשוות את היהודים לנאצים ואת הפלסטינים ליהודים, וטענו שישראל היא מדינת אפרטהייד קולוניאלית לבנה, הפכו למיינסטרים", הוא אמר.

זה מניח את הבסיס לדה-לגיטימציה של ישראל מנקודת מבט איסלאמיסטית ושמאל -רדיקלי כאחד. המאבק בסוגיה זו תוך שמירה על חופש הביטוי הוא מאתגר. סמול הדגיש את החשיבות של חופש הביטוי והחופש האקדמי אך הזהיר מכך שהאוניברסיטאות יהפכו במה עבור ביטויי שטנה או פלטפורמה לגיוס כספים ממשטרים המקדמים אנטישמיות וערכים אנטי-דמוקרטיים.

"אנו זקוקים לשקיפות ואחריות במימון האוניברסיטאות ומחויבות מחדש לחינוך ליברלי אמיתי. אוניברסיטאות צריכות להתחיל לאבד את מעמדן כארגון ללא מטרות רווח בארה"ב כי הן פועלות כתאגידים, לא כמוסדות המספקים חינוך ליברלי ברמה גבוהה". הוא טען.

ISGAP חוקרת את תפקיד המימון הקטארי באוניברסיטאות אמריקאיות. "המחקר שלנו חשף קשרים פיננסיים משמעותיים ומימון זר לפרויקטים מחקריים בעלי השלכות צבאיות פוטנציאליות, אשר מעלים דאגות לגבי נושאי ביטחון לאומי ויושרה אקדמית. אנו חולקים את הממצאים שלנו עם קובעי מדיניות ברחבי העולם כדי לטפח קבלת החלטות מושכלת ולטפל באיום הגובר של אנטישמיות", סיכם.

סמול מרחיב על אוניברסיטת טקסס A&M ועל החוזה שלה עם המשטר הקטארי שלא דווח כראוי. לפי החוזה, קטאר היא בעלת הקניין הרוחני למעל 500 פרויקטים, חלקם עם משמעויות ביטחוניות. "המשטר הקטארי, שתומך באחים המוסלמים ובחמאס ויש לו קשרים עם איראן, הטליבאן ואל-קאעידה, משתמש בכוחו הפיננסי כדי להשפיע על אוניברסיטאות אמריקאיות. זה מציב חשש משמעותי הן לאנטישמיות והן לביטחון הלאומי", הסביר סמול.

המשטר הקטארי דבק באידיאולוגיה של האחים המוסלמים, שהיא ביסודה אנטישמית ואנטי-דמוקרטית. סמול הדגיש שהאחים המוסלמים לוקחים את זה צעד קדימה, על ידי יישום הפרוטוקולים של זקני ציון ישירות לתוך האמנה והבסיס הרוחני שלה. "באמצעות מימון אוניברסיטאות אמריקאיות, הם מפיצים את האידיאולוגיה הזו. זה לא רק נושא אקדמי; זה איום אסטרטגי על חברות דמוקרטיות", אמר.

למרות האתגרים, יש תקווה. "יש לנו מזל שיש לנו את ישראל ומורשת תרבותית עשירה ששרדה מצוקות רבות. על היהודים להתגאות בזהותנו ובערכים שלנו, המושרשים במסורות אתיות עמוקות. בהיותנו חזקים ומאוחדים נוכל לגייס תמיכה מהרוב הדומם שמעריך דמוקרטיה ודוחה שנאה", אמר.

הוא אומר עוד כי בטווח הארוך, המלחמה באנטישמיות מחייבת טיפול בבעיות מערכתיות. "אנחנו בנקודת מפנה. המשבר הכלכלי העולמי, החלשות של מדינות וההתפשטות המהירה של מידע ודיסאינפורמציה תורמים לפיצול חברתי. אנטישמיות היא מערכת התרעה מוקדמת לסוגיות עומק משמעותיות יותר. מנהיגים אינטלקטואלים ופוליטיים חייבים לטפל בבעיות המערכתיות הללו כדי להגן על ערכים ומוסדות דמוקרטיים", אמר.

סמול מציע מספר פתרונות על מנת להילחם באיום הגובר של אנטישמיות. "הקהילה היהודית מבורכת שיש לה מורשת תרבותית חזקה ומדינת ישראל. עלינו להתגאות בזהות ובערכים שלנו ולשאוב כוח מהמסורות שלנו. אחדות יהודית חיונית, במיוחד בישראל, שבה האחדות הלאומית היא קריטית. יהודים מחוץ לישראל, במיוחד בארצות הברית, צריכים לבקר מחדש, ללמוד , ללמוד ולאמץ את המסורות התרבותיות והאתיות העשירות שלנו. אנחנו צריכים להגדיר את עצמנו על סמך המושגים והחוכמה שלנו, ולא לתת לאחרים להגדיר אותנו", אמר.