מכון SIPRI (המכון הבינלאומי לחקר השלום) פרסם היום (שני) את הדוח השנתי שלו, ובו סקירה מדאיגה על מצב הנשק והביטחון הבינלאומי. הממצאים העיקריים של דוח SIPRI לשנת 2024 מצביעים על גידול במספר ובסוגי הנשק הגרעיני שמפתחות מדינות שונות, לצד הסתמכות גוברת על הרתעה גרעינית.
צ'ייני משנה מנגינה ותוקף: "צריך להחליף את ההנהגה הביטחונית ומהר"
בלי בושה: כך הנשק הישראלי מוצג בתערוכה בצרפת - למרות האיסור
מאגרי נשק גרעיני מתחזקים ברחבי העולם
תשע המדינות המחזיקות בנשק גרעיני – ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין, הודו, פקיסטן, צפון קוריאה וישראל – ממשיכות לתחזק את מאגרי הנשק הגרעיני שלהן. כמה מהן אף פרסו מערכות נשק גרעיניות או בעלות יכולת נשיאת נשק גרעיני חדשות בשנה שעברה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
על פי ההערכות, מתוך סך כל 12,121 ראשי נפץ גרעיניים בינואר 2024, כ-9,585 נמצאים במאגרים צבאיים לשימוש פוטנציאלי. כ-3,904 מראשי נפץ אלה הוצבו על טילים ומטוסים – עלייה של 60 ביחס לינואר 2023. היתר נמצאים במחסנים מרכזיים.
כ-2,100 מראשי הנשק הפרוסים נשמרים בכוננות מבצעית גבוהה על טילים בליסטיים. כמעט כל ראשי הנפץ האלה שייכים לרוסיה או לארה"ב, אך לראשונה, סין נחשדת כמחזיקה בכמות קטנה של ראשי נפץ בכוננות מבצעית גבוהה.
"בעוד שסך הנשק הגרעיני העולמי ממשיך לרדת ככל שמסולקים בהדרגה נשקים מתקופת המלחמה הקרה, לצערנו אנו ממשיכים לראות עליות שנתיות במספר ראשי הנשק הגרעיניים המבצעיים", אמר דן סמית', מנהל SIPRI. "מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ בשנים הקרובות, וזה מדאיג ביותר".
הודו, פקיסטן וצפון קוריאה כולן שואפות לפתח יכולת לפרוס ראשי נפץ מרובים על טילים בליסטיים, בדומה לרוסיה, צרפת, בריטניה, ארה"ב ולאחרונה – סין. הדבר יאפשר תוספת מהירה אפשרית במספר ראשי הנשק הפרוסים, כמו גם את האפשרות למדינות המחזיקות בנשק גרעיני לאיים על השמדה של כמות משמעותית יותר של מטרות.
מתיחות גוברת בין המעצמות הגרעיניות
רוסיה וארה"ב מחזיקות יחד בכמעט 90% מכלל הנשק הגרעיני. נראה כי גודל מאגרי הנשק הצבאיים שלהן (כלומר ראשי נפץ שמישים) נותר יציב יחסית בשנת 2023, אם כי על פי ההערכות רוסיה פרסה כ-36 ראשי נפץ נוספים עם כוחות מבצעיים בהשוואה לינואר 2023.
השקיפות בנוגע לכוחות גרעיניים ירדה בשתי המדינות בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, והדיונים סביב הסדרים של שיתוף בנשק גרעיני זכו לתשומת לב רבה יותר. בולטות היו מספר טענות פומביות בשנת 2023 כי רוסיה פרסה נשק גרעיני בשטח בלארוס, אף שאין ראיות חזותיות חד-משמעיות לפריסה בפועל של ראשי נפץ.
מרוץ החימוש נמשך – סין מגבירה את כוחה הגרעיני
ההערכה של SIPRI לגבי גודל מאגר הנשק הגרעיני של סין עלתה מ-410 ראשי נפץ בינואר 2023 ל-500 בינואר 2024, וצפויה להמשיך ולצמוח. לראשונה, ייתכן שסין גם פורסת כעת מספר קטן של ראשי נפץ על טילים בזמן שלום. בהתאם לאופן שבו תחליט לבנות את כוחותיה, סין עשויה להחזיק עד סוף העשור לפחות באותה כמות טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBMs) כמו רוסיה או ארה"ב, אם כי מאגר ראשי הנשק הגרעיני שלה צפוי להישאר קטן בהרבה מזה של כל אחת משתי המדינות הללו.
"סין מרחיבה את מאגר הנשק הגרעיני שלה מהר מכל מדינה אחרת", אמר האנס מ. קריסטנסן, עמית בכיר במרכז לפירוק נשק גרעיני של SIPRI ומנהל פרויקט המידע הגרעיני בפדרציית המדענים האמריקאים (FAS). "אבל ברוב המדינות המחזיקות בנשק גרעיני יש תוכניות או דחיפה משמעותית להגדלת הכוחות הגרעיניים".
בריטניה, צרפת והודו
אף על פי שלא נראה שבריטניה הגדילה את מאגר הנשק הגרעיני שלה בשנת 2023, צפוי מאגר ראשי הנשק שלה לצמוח בעתיד כתוצאה מההכרזה של הממשלה הבריטית בשנת 2021 על העלאת המגבלה מ-225 ל-260 ראשי נפץ. הממשלה הודיעה גם כי לא תפרסם עוד פומבית את כמויות הנשק הגרעיני שלה. בשנת 2023 צרפת המשיכה בתוכניותיה לפתח צוללת טילים בליסטיים גרעיניים (SSBN) מדור שלישי, טיל שיוט חדש המושק באוויר, וכן לשפץ ולשדרג מערכות קיימות.
הודו הרחיבה מעט את מאגר הנשק הגרעיני שלה בשנת 2023. הן הודו והן פקיסטן המשיכו לפתח סוגים חדשים של מערכות לנשיאת נשק גרעיני בשנת 2023. בעוד שפקיסטן נותרת המוקד העיקרי של ההרתעה הגרעינית של הודו, הודו נראית שמה דגש הולך וגובר על נשק ארוך טווח, כולל אלה המסוגלים להגיע למטרות ברחבי סין.
צפון קוריאה
צפון קוריאה ממשיכה להעניק עדיפות לתוכנית הנשק הגרעיני הצבאי שלה כאלמנט מרכזי באסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה. SIPRI מעריך שהמדינה אספה כעת כ-50 ראשי נפץ ויש לה מספיק חומר בקיע כדי להגיע לסך הכל של עד 90 ראשי נפץ, עליות משמעותיות לעומת ההערכות לינואר 2023.
"כמו מספר מדינות אחרות המחזיקות בנשק גרעיני, צפון קוריאה שמה דגש חדש על פיתוח מאגר הנשק הטקטי שלה", אמר מאט קורדה, חוקר משותף בתוכנית הנשק להשמדה המונית של SIPRI ועמית מחקר בכיר בפרויקט המידע הגרעיני בפדרציית המדענים האמריקאים. "לפיכך, ישנה דאגה הולכת וגוברת שצפון קוריאה עשויה לרצות להשתמש בנשק".
ישראל
ישראל, שאינה מודה בפומבי בבעלות על נשק גרעיני, נחשבת גם היא כבעלת מאגר נשק גרעיני ומסתמן שהיא משדרגת את אתר הכור לייצור פלוטוניום שלה בדימונה.
בפברואר 2023 הודיעה רוסיה על השעיית השתתפותה באמנת ניו סטארט (New START) משנת 2010 למדידת והגבלת כוחות גרעיניים אסטרטגיים רוסיים ואמריקאים – האמנה האחרונה שנותרה המגבילה כוחות גרעיניים אסטרטגיים אלה. כצעד נגדי, ארה"ב גם השעתה את שיתוף ופרסום נתוני האמנה.
בנובמבר, רוסיה משכה את אישורה של אמנת האיסור על ניסויים גרעיניים מקיפים (CTBT), בטענה ל"חוסר איזון" עם ארה"ב, שלא אישרה את האמנה מאז נפתחה לחתימה בשנת 1996. עם זאת, רוסיה אישרה שתישאר חתומה ותמשיך להשתתף בעבודת הארגון לאיסור ניסויים גרעיניים מקיפים (CTBTO). בינתיים, רוסיה המשיכה להשמיע איומים בנוגע לשימוש בנשק גרעיני בהקשר לתמיכה מערבית באוקראינה. במאי 2024 ערכה רוסיה תרגילי נשק גרעיני טקטי קרוב לגבול האוקראיני.
"לא ראינו נשק גרעיני ממלא תפקיד כה בולט ביחסים בינלאומיים מאז המלחמה הקרה," אמר וילפרד וואן, מנהל תוכנית הנשק להשמדה המונית של SIPRI. "קשה להאמין שעברו בקושי שנתיים מאז שמנהיגי חמש המדינות המחזיקות בנשק גרעיני הגדול ביותר אישרו שוב במשותף ש"מלחמה גרעינית לא ניתנת לניצחון ואסור לנהל אותה".