עיתון אל-נאשרה הלבנוני פרסם היום (שלישי) כתבה פרשנית מיוחדת, שמנסה לסכם ולהסביר לציבור הלבנוני המודאג מה מצבה של ישראל בנקודה זו במלחמה - טור זה מאפשר הצצה לבבואתה של מדינת ישראל, כפי שהיא ניבטת למשקיף הדרוך מן הצד. אז, איך אנחנו נראים בעיניים לבנוניות ועד כמה המבט הזה רחוק מהמציאות?
גורם ישראלי בכיר: "יודעים כמה חטופים חיים מוחזקים בעזה"
בצה"ל חושפים לראשונה: הצלחנו לנטרל את האיום הכי גדול של חיזבאללה
פרישתו של בני גנץ מהקואליציה ומקבינט המלחמה נתפסת בצד הלבנוני כגורם לחץ על נתניהו לקבל את העסקה ולהשיב את החטופים. הפרשנים הלבנוניים מזהים ומדגישים את ההבדל בין השבת השבויים לסיום המלחמה ומציינים כי הציבור הישראלי, והכוחות האופוזיציוניים בישראל, מעוניינים בהשבת החטופים ולא בסיום המלחמה.
המחנה הממלכתי ומפלגות "מרכז" נוספות באופוציזיה נתפסות ככאלה שעומלות על קידום אחדות בעם. לעומת זאת, יאיר לפיד נתפס כמי שרואה במלחמה איום על עצם קיומה של ישראל ומזהה חוסר מסוגלות של הממשלה להתמודד עם אתגרי התקופה ועל כן נתפס כמי שרואה בהמשך הלחימה ביטוי לאינטרסים האישיים של נתניהו, תוך סיכון ביטחון המדינה.
לפי עיתון אל-נאשרה, רעיון סיום המלחמה יצבור תמיכה בקרב האופוזיציה רק אם יכלול את הפלת השלטון.
נראה שהעיתונאים הלבנוניים מעורים במצבו המשפטי של ראש הממשלה המכהן בישראל. נראה שמנקודת מבטם נתניהו מנהיג את המלחמה כצורה של האחזות בקרנות המזבח. הם טוענים כי הממשלה בישראל לא תוותר על כוחה ושנתניהו לא יתפטר מפני שתרחיש התפטרות יוביל אותו הישר למערבות משפטית שתרחיק אותו מהמשכן ועלולה אף להובילו לכלא. לכן הם טוענים, ראש הממשלה צפוי להתפטר רק "בליווי ערבויות אמריקאיות וישראליות".
נראה שהטקטיקות של נתניהו גם הן נראות למרחקים - הפרשנים הלבנוניים מעלים אפשרות לפיה ראש הממשלה ינסה להשתמש בהסלמה כדי להימנע מהתמודדות עם לחץ ציבורי.
ומה בעניין הציבור בישראל? מבחינת הלבנונים, אנחנו טובים בלחמם אבל לא בלכבות. הפרשנים מודעים למחאות שמתקיימות בישראל למען סיום המלחמה והשבת החטופים, ואפילו יודעים שראשי המחאה הודיעו על "שבוע התנגדות", אך לא מאמינים שהציבור בישראל מסוגל להביא לסיום המלחמה. אך אם יחפוץ הציבור בהסלמה - אדרבא, לפי הלבנונים עם ישראל מסוגל לחמם את הפוליטיקאים שלו, שדעתם קלה, ולהוביל אותם לבחור בהסלמה, בניגוד להמלצות הבינלאומיות.