הבחירות לאסיפה הלאומית בצרפת טלטלו את הספינה הפוליטית וזרקו אותה היישר למים סוערים. בניגוד לתחזיות המוקדמות, ״החזית העממית החדשה״, היא ברית מפלגות השמאל והשמאל הקיצוני, יצאה כמנצחת המפתיעה, כשזכתה במספר המושבים הגדול ביותר. הקואליציה הנשיאותית של הנשיא מקרון הגיעה למקום השני, בעוד מפלגתה הימנית הקיצונית של מארין לה פן התמקמה במקום השלישי.
עם קבלת התוצאות, יהודי צרפת חוששים מכניסתם של גורמי שמאל קיצוניים לממשלה, שהרי מי שחולש על ברית מפלגות השמאל הוא לא אחר מאשר ז׳אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני ״צרפת הבלתי כנועה״ (LFI) שספגה ביקורת חריפה על עמדותיה בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר חלק מחבריה מואשמים בהמעטת חומרת הטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר. מלנשון בעצמו מעולם לא הכיר במעשיו הזוועתיים של חמאס ומאשים את ישראל תדיר ברצח עם ברצועת עזה.
יממה אחרי ניצחון השמאל בצרפת: גינוי חריף שוגר לישראל
עתידה של צרפת לוט בערפל: האם ההימור של מקרון השתלם? | פרשנות
יונתן ארפי, נשיא ארגון קרי״ף (המועצה המייצגת של המוסדות היהודיים בצרפת), אמר בשיחה עם ״מעריב״ כי ״זו הפעם הראשונה שאנחנו לא יודעים מי ימשול במדינה אחרי הבחירות. אנחנו יודעים להגיד כעת שהימין הקיצוני לא ינהיג את המדינה, שזאת הקלה עצומה עבורנו אבל עדיין קיימת הסכנה של שמאל קיצוני בממשלה - זאת לא אופציה מתקבלת על הדעת. השמאל הקיצוני של ׳צרפת הבלתי כנועה׳ הוא מסוכן ליהודים ומסוכן לדמוקרטיה הצרפתית".
בריאיון ל-״מעריב״ אמר בנימין לאשקר, לשעבר שליח קרן היסוד לדרום צרפת, כי ״לא הפריע למפלגות השמאל להתאחד עם מפלגתו של מלנשון, למרות הדעות האנטישמיות והאנטי-ישראליות שהצהיר עליהן בגלוי. השמאל הקיצוני התחזק מאוד והתחושה היא שלאף אחד לא אכפת מהיהודים. כדי לעצור את הפשיסטים הדמיוניים, הם התאחדו עם הפשיסטיים האמיתיים״.
בקהילה היהודית קיים פחד אמיתי מפני מינויו האפשרי של מלנשון לתפקיד ראש הממשלה. התבטאויותיו ועמדת מפלגתו בנושא המלחמה ברצועת עזה הגבירו את החששות בקרב הקהילה היהודית בצרפת. מלנשון נוטה להמעיט גם בכמות המתקפות האנטישמיות ברפובליקה: עד כה דווחו למעלה מ-1,800 אירועים אנטישמיים על רקע המלחמה.
על כך הגיב מר ארפי ואמר כי ״הם (מפלגת ׳צרפת הבלתי כנועה׳) אנטי-ציוניים רדיקלים. הם הציבו את המלחמה בעזה כנושא המרכזי במצע הבחירות שלהם בקמפיין הנוכחי, וגם בקמפיין הבחירות לאיחוד האירופי שהשתתפו בו. הם עוינים לישראל והם יודעים שהסנטימנט הזה מקפיץ את תחושת העוינות כלפי יהודים, אבל לא אכפת להם מזה״.
בהמשך הוסיף כי ״האנטישמיות עלתה דרמטית מאז אירועי השבעה באוקטובר. רוב הפעמים האנטישמיות הזאת מגיעה מתוך שנאת אמת כלפי ישראל - אנטישמיות היא אנטי-ציונית, זאת ההוכחה לכך, כשרואים את הקורלציה בין הערות חברי מפלגת ׳צרפת הבלתי כנועה׳ למתקפות, מדובר בהדבקת מטרה על גבם של היהודים״.
האם יהודים נאלצים להסתיר את יהדותם בפומבי?
״אנחנו רואים יהודים שמסתירים את שרשרות המגן דוד, משנים שמות יהודיים כשהם נכנסים למוניות ׳אובר׳", אמר אך הבהיר: "יש עדיין חיים יהודיים פעילים בצרפת, מעדניות כשרות, בתי כנסת - זה חשוב להמשיך את המשך הצביון היהודי, העם היהודי בצרפת הוא עם חזק״.
טרם נסגרו קלפיות ההצבעה ביום ראשון קרא הקרי״ף, המועצה המייצגת של המוסדות היהודיים בצרפת (CRIF), במכתב רשמי לבוחרים לדחות את שתי המפלגות ולתמוך ב״חומה הרפובליקאית״ - עמדה המדגישה את ערכי הרפובליקה של שוויון ואחווה.
״אנחנו צריכים שאנשים יבינו שיש גורמים רבים בפרלמנט כעת שהם לא מהשמאל הקיצוני ולא מהימין הקיצוני״, אמר מר ארפי. ״אנחנו מקווים, שואפים ורוצים להעלות לסדר היום שהקמת הממשלה החדשה תיעשה עם אותם גורמים מתונים. בכנות, אני לא חושב שמלנשון יהפוך לראש הממשלה, אין לו רוב בפרלמנט ונראה שרוב הגורמים הפוליטיים דוחים אותו״.
בתוך כך, מאיר חביב, חבר הפרלמנט היוצא מטעם מפלגת הרפובליקנים במחוז הבחירה השמיני של הצרפתים בחו"ל, איבד את מושבו לקרולין יאדן, מועמדת מפלגת ״רנסנס״ (מפלגתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון). יאדן ניצחה עם 52.70% מהקולות, לעומת 47.30% שקיבל חביב, המקורב לבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.
חביב, שכיהן כחבר פרלמנט מאז 2013, היה מעורב בעימותים מילוליים רבים, לעתים סוערים במיוחד, מול חברי פרלמנט משמאל במיוחד מאז התקפות חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר. תוצאות הבחירות ישנו את יושבי כיסאות הקטיפה האדומים ועשויות להשפיע על היחסים בין צרפת לישראל. יאדן צפויה להביא גישה חדשה לתפקיד, בעוד שהשפעתו של חביב בזירה הפוליטית הצרפתית עשויה להצטמצם.
לאשקר הוסיף בנושא: ״מי שנבחרה היא פרו-ישראלית ויהודייה, אבל בכל זאת מדובר במכה מסוימת, מאיר הפך לסמל בצרפת עבור השמאל הקיצוני, ליהדות ופרו-ישראליות״ אמר מר לאשקר ״הוא היה אחד מהאנשים השנואים עליהם. הוא מקורב של ביבי וסגנונו חריג בנוף הפוליטי הצרפתי, זה עובד כאן אבל לא בצרפת - מעשיו נתפסו כפרובוקציה, דברים כאלו לא עוברים בצרפת״.
האם יהודי צרפת חשים אכזבה ממקרון?
״כן״, אמר מר לאשקר. ״הקהילה היהודית חשה אכזבה עמוקה, במיוחד עקב התנהלותו כלפי ישראל בחודשים האחרונים. אף אחד לא חושב שמקרון אנטישמי אבל זה הסנטימנט בקרב הקהילה היהודית״.
ביום ראשון, טרם התקבלו תוצאות המדגמים, יהדות צרפת חששה גם מעלייתה של מפלגת ״האיחוד הלאומי״ (RN), שנודעה בעבר כ״חזית הלאומית״ ובראשה עומד ז׳ורדן ברדלה הצעיר והפופוליסט. המפלגה הוקמה על ידי ז׳אן-מארי לה פן, אביה של מי שלימים ירשה ממנו את הנהגת המפלגה, מארין לה פן.
לה פן האב התפרסם בהתבטאויותיו האנטישמיות והורשע מספר פעמים בעבירות של הכחשת פשעים נגד האנושות, לרבות טענותיו המקוממות כי תאי הגזים, ששימשו לרצח המוני של יהודים בתקופת השואה, היו אך ״פרט שולי״ בהיסטוריה. בין מייסדי המפלגה נמנו אישים ששירתו בעבר ביחידות של הוואפן-אס-אס תחת הפיקוד הנאצי במלחמת העולם השנייה. דמות בולטת ביניהם היה פייר בוסקט, ששירת בדיוויזיית הוואפן-אס-אס ״שארלמאן״, ומילא תפקיד גזבר המפלגה הראשון וחבר מייסד.
כחלק ממאמציה הרבים למירוק תדמיתה של מפלגת ״האיחוד הלאומי״, מרין לה פן ביקשה להציג את עצמה כידידה של העם היהודי וישראל. בריאיון לעיתון ״הגארדיאן״ הבריטי אמר הסופר והפילוסוף ברנרד-הנרי לוי על מפלגת ״האיחוד הלאומי״ אמר כי ״אין שום עדות לשינוי עמוק בעניין האנטישמיות״.