הסכם טיעון היסטורי הושג עם שלושה מתוך חמשת הנאשמים המרכזיים בפיגועי 11 בספטמבר, ביניהם חאלד שייח מוחמד, מתכנן הפיגועים שזעזעו את ארה״ב לפני 23 שנים.
במסגרת הסכם הטיעון מוחמד יודה באשמה ויישלח למאסר עולם במקום עונש מוות, שני הנאשמים הנוספים, ואליד מוחמד סאלח מובארק בן עטאש ומוסטפא אחמד אדם אל-חוסאווי, יודו גם הם בכל האישומים העומדים נגדם, לרבות רצח 2,976 קורבנות הפיגועים.
על פי עורך דינו של מוחמד, גארי סוארדס, ההסכם אינו כולל עונש מוות, אך משמעותו מאסר עולם בפועל. ובכך ייסגר מעגל מייאש ומתיש בעיקר למשפחות הקורבנות, שהיו הראשונות לקבל את ההודעה על פריצת הדרך המשפטית.
על פי המכתב שנשלח למשפחות, גזר דינם ייקבע על ידי חבר שופטים צבאי. כחלק מההסכם, הנאשמים התחייבו להשיב על שאלות בני משפחות הקורבנות בנוגע לתפקידם ומניעיהם בביצוע הפיגועים.
״אחרי תריסר שנים של דיונים מקדימים במשפט, זוהי החלטה שהגענו אליה בכובד ראש״, כתב במכתבו למשפחות תת-אדמירל ארון רו, התובע הצבאי המוביל בתיק נגד השלושה. ״אנו סבורים כי מדובר בהחלטה שקולה המונעת מכוונות טובות שנועדו להשיג צדק ולהביא לסיכומו של התיק הזה״.
ההסכם המלווה את ארצות הברית מזה למעלה משני עשורים. עם זאת, שני נאשמים נוספים אינם חלק מההסדר, כאשר אחד מהם עשוי עדיין לעמוד למשפט במתקן הכליאה ״גואטנמו״, שהוקם בהוראת הנשיא דאז ג׳ורג׳ בוש הבן בשנת 2002 בעקבות אסון התאומים, בו נכלאו חשודים בפעילויות טרור ובעלי אזרחות זרה שקשורים לפיגועים בניו יורק ובוושינגטון.
בעוד שהבית הלבן הדגיש כי לא היה מעורב בתהליך, ההסכם מעלה שאלות לגבי עתיד מתקן המעצר בגואנטנמו והטיפול המשפטי בחשודים בטרור. ההתפתחות האחרונה עשויה לסמן את תחילת סגירתו של פרק כואב בהיסטוריה האמריקאית, אך היא גם מעוררת דיון מחודש על צדק, ביטחון לאומי וזכויות אדם.
התגובות לעסקת הטיעון היו מעורבות. בעוד חלק מבני המשפחות היו שלמים עם החלטה זו, אחרים התאכזבו מהיעדר השקיפות ודרשו את הסיבות להגעה להחלטה.
הסדר הטיעון בפרשת פיגועי 11 בספטמבר עורר תגובות מעורבות בקרב משפחות הקורבנות, המשקפות את מורכבות הסוגיה ואת הדילמות הרגשיות והמוסריות הכרוכות בה.
מחד, ההסכם הביא תחושת הקלה לחלק מהמשפחות שחששו כי התיק לא יגיע לכדי הכרעה. הללו ראו בהסדר צעד חיובי לקראת סגירת מעגל וקבלת מידה מסוימת של צדק. מאידך, אחרים הביעו אכזבה עמוקה ואף זעם על ההחלטה לוותר על עונש המוות, בטענה כי חומרת הפשעים מצדיקה את העונש החמור ביותר.
קייטלין ויג׳יאנו, ששכלה את בעלה השוטר וגיסה הכבאי במתקפה על מגדלי התאומים, ביטאה את תסכולה מההסדר. ״באמת רציתי עונש מוות״, אמרה, ״הם גדעו את חייהם של 3,000 אמריקאים, והשלכות מעשיהם ממשיכות לגבות קורבנות עד היום״. ויג׳יאנו הוסיפה כי היא חוששת מאפשרות שחרורם העתידי של האסירים, אך הכירה בדילמה הכלכלית הכרוכה בהחזקתם המתמשכת במאסר.
לעומתה, גלן מורגן, שאיבד את אביו בהתמוטטות המגדלים, הביע תמיכה בהחלטת התובעים. לדבריו, ״הם מיצו את האפשרויות המשפטיות בנסיבות הקיימות, ובכך הביאו להרשעתם של האחראים לרצח אבי ועמיתיו״. מורגן ראה בהסדר ביטוי לעליונות שלטון החוק.