על רקע ההערכה כי חיזבאללה יבקש לתקוף את ישראל כתגובת נקם על חיסול פואד שוכר, רמטכ״ל חיזבאללה, לפני כשמונה ימים בבירות, בצה״ל מזהים פאניקה והפעלת לחץ פנים לבנוני על חיזבאללה באשר לאפשרות שהתגובה שלו נגד ישראל תוביל למלחמה בלבנון.
"סינוואר יעדיף למות במנהרות מלהגיע לעסקה": ישראל לוקחת הימור מסוכן?
בישראל מזהים כמה מגמות פנים לבנוניות: מי שיכול לעזוב את המדינה מנסה לעשות זאת דרך נמל התעופה, אבל גם בדרכים אחרות. זעם מורגש בקרב הפליטים מדרום לבנון, החוששים כי יידרשו לנוע לאזורים אחרים במדינה בשל הלחימה. המגמה השלישית היא לחץ תקשורתי וציבורי על חיזבאללה בתוך לבנון וניהול שיח על כך שנסראללה גרר את לבנון למלחמה עם ישראל.
אגף המודיעין של צה״ל חקר את השיח התקשורתי בלבנון מהיממה האחרונה, בין היתר פרסום ידיעה המתייחסת לאמירתו של שר החוץ הלבנוני עבדאללה בוחביב: ״ שר החוץ אישר היום (רביעי), כי ׳לבנון אינה שואפת למלחמה והיא מחויבת להחלטה 1701 כדי להבטיח את השקט בגבול הדרומי". בראיון לערוץ "אל-ג'זירה", קרא בוחביב לקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל להפסיק את תוקפנותה כלפי עזה ולבנון.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בדיווח אחר נכתב בין היתר: ״עוד לפני שצה"ל הגיב על הנאום וטען שהלבנונים עומדים על 'רגל וחצי', בהתייחס לדברי נסראללה כי 'כל ישראל עומדת היום על רגל וחצי' בהמתנה לתגובה של איראן וחיזבאללה, יצאו כמה גורמים בתוך לבנון לבקר שוב את מעורבות הארגון השלטון במלחמה שאין לה קשר אליה ואמרו כי נסראללה מסכן את לבנון ואת הכלכלה שלה ויוצר מצב של מתח ודאגה, רק כדי להרגיז את ישראל וכדי לשרת את איראן ואת האג'נדה שלה״.
בצה״ל אומרים, כי ייתכן שהאמירות הללו אינן מפתיעות, שכן הלבנונים חלוקים ביניהם מאז היום הראשון על פתיחת חזית בדרום מצד חיזבאללה כתמיכה בעזה, מתוך אמונה של חלק רחב מהלבנונים כי הסולידריות עם העניין הפלסטיני אינה מצדיקה לקחת את המדינה אל הלא נודע. אך, האם זו הדרך שבה לבנון צריכה להתמודד עם תרחיש המלחמה, שרבים סבורים שהיא קרובה מתמיד? והאם הזמן מתאים באמת לסוג זה של מחלוקות וסגירת חשבונות?
במאמר מערכת בתקשורת הערבית נכתב ״על אף שעמדת יריבי חיזבאללה עשויה להיראות כ'מתנה חינם' לאויב, שלא מהסס לנצל כל פילוג לטובתו, תוך הישענות על עמדותיהם של חלק ממתנגדיו כדי לתקוף את הארגון. מתנגדי חיזבאללה דוחים גישה זו ומדגישים כי הם מביעים עמדה עקרונית המתיישרת עם הערכים שהם תמיד דוגלים בהם, שעיקרם הוא העדפת האינטרס הלבנוני וסירוב לעקוף אותו בכל צורה שהיא.
בעוד שהם לא מכחישים שהבעיה עם האויב היא "כרונית", שכן הוא לא מסתיר את שאיפותיו בלבנון ולא מוותר על הזדמנות לפגוע בה, הבעיה לא פחותה בחשיבותה, לדעתם, הם אלה שמספקים לו את ההזדמנות הזו ונותנים לו את ה"עילה" לתקוף, כפי שעושה חיזבאללה ש"סיבך" את לבנון במלחמה בדרום כבר עשרה חודשים תחת הכותרת של סולידריות עם העם הפלסטיני, בעוד שסולידריות זו יכלה להיות מורלית בלבד, ללא הרס המדינה והריגת תושביה.
במובן זה, ההתקפה הישראלית על הפרברים הדרומיים, גם אם העילה שלה בטלה מבחינת ישראל, וגם אם חיזבאללה אינו אחראי לטבח במג'דל שמס, נכנסת להקשר של הקרבות המתרחשים מזה עשרה חודשים, על פי יריבי הארגון, שמדגישים כי האחרונה נושאת באחריות לכל ההשלכות של הקרב והיא זו שאומרת היום במפורש שהקרב אינו נועד להביא לחיסול ישראל ומבודדת את איראן וסוריה ממנו, כאילו הסולידריות מחייבת את לבנון בלבד.
העמדה הלאומית הנדרשת
עמדת יריבי חיזבאללה אינה זוכה לתהודה רבה בקרב הלבנונים, כולל אלו שמסכימים "עקרונית" עם חלק מהצעותיהם ושחלוקים על חיזבאללה פוליטית, שכן יודעי דבר אומרים כי הרגע הנוכחי אינו יכול להיות זמן לסגירת חשבונות ופילוגים והנדרש הוא ההפך - לעמוד "כגוף אחד" מול תרחיש המלחמה המתפתח, בידיעה כי האחדות במלחמה יכולה למנוע את התרחשותה הרבה יותר מאשר הוכחת הפילוג.
המפתיע, לפי יודעי דבר, הוא שהעקרונות של יריבי חיזבאללה בהסתייגותם ממונופול החלטות המלחמה והשלום, אפילו עם מי שהלבנונים מסכימים שהוא "האויב", אינם תקפים לפרטים רבים, גם אם הם תוצאות פתיחת החזית, שכן ההתקפה על הפרברים הדרומיים לא עוררה את אלו שמכנים עצמם "ריבוניים" וכך גם הפרות הקול החוזרות של ישראל, אפילו מעל הבירה ביירות, חלפו כלא היו, ולא ניתן להצדיק זאת באמירה שישראל לא מכבדת חוקים.
הם מדגישים כי שיח זה אינו מועיל היום, במיוחד לנוכח תרחישי המלחמה הגוברים, ושואלים: "האם כך מתכוננים יריבי חיזבאללה להילחם אם יתרחב היקפה מול הקהילה הבינלאומית, והאם מותר ללבנון לצאת לעולם חצויה אפילו מול המלחמה נגדה?" יתר על כן, יש השואלים אם המתנגדים חושבים שמישהו ירחם על לבנון במקרה של מלחמה אם הלבנונים עצמם אינם מלוכדים בינם לבין עצמם.
ייתכן שהבעיה העיקרית בשיח זה היא בתשובת אחד מיריבי חיזבאללה לשאלה על "עמדתו" במקרה שתפרוץ מלחמה היום, רחוק מהאשמות והאם הוא יהיה "עם לבנון או עם ישראל", תשובתו הייתה - "אנו נגד איראן קודם כל". אין פירוש הדבר שאין בעיה, שעשויה להיות אסטרטגית עם איראן עבור רבים מהלבנונים, אך ברור כי מצב המלחמה מחייב גישות אחרות, כדי שלבנון לא תהיה הסיבה ל"חולשתה".
בישראל מגבירים את הלחץ על חיזבאללה במלחמה הפסיכולוגית. לכן, בימים האחרונים הוחרף הטון שיוצא מישראל באשר לתגובה הישראלית למתקפה הצפויה הן על ידי חיזבאללה והן על ידי איראן.
בפיקוד הצפון טוענים כי חיזבאללה פועל כדי ליצור משוואה חדשה בצפון זאת לנוכח הפגיעות במערך הפיקוד שלו על ידי החיסולים של צה״ל. כך, למשל, הירי אתמול לאזור עין זיתים וצפת, כתגובה לחיסול מפקד מערך הנ״ט של הארגון. ״הוא מתקשה למלא את שורות הפיקוד שלו. זה פוגע ביכולות המבצעיות של הארגון ולכן הוא פועל ליצור משוואת הרתעה מול צה״ל בצפון, על ידי ירי מסיבי על כל חיסול שכזה״, אומרים בצה״ל.