הפרלמנט התאילנדי הצביע ביום שישי בעד מינויה של פאטונגטארן צ'ינוואט, בת 37, לתפקיד ראשת הממשלה. החלטה זו מציבה בראש המדינה אישה צעירה וחסרת ניסיון שלטוני, בתקופה של טלטלות פוליטיות עמוקות בתאילנד. פאטונגטארן, בתו של המיליארדר והמנהיג הפוליטי הוותיק תקסין צ'ינוואט, תהפוך לאדם הצעיר ביותר שאי פעם כיהן בתפקיד זה במדינה.
מינויה של פאטונגטארן הגיע בעקבות הדחתו של קודמה בתפקיד, סרטה תוויסין, על ידי בית המשפט החוקתי התאילנדי. תוויסין הודח לאחר שמינה לממשלתו עורך דין שריצה בעבר עונש מאסר. בהצבעה בפרלמנט, פאטונגטארן, שהייתה המועמדת היחידה מטעם מפלגתה, זכתה לתמיכה של 319 חברי פרלמנט, לעומת 145 שהתנגדו למינויה.
פאטונגטארן היא השלישית מבני משפחת משפחתה שתעמוד בראשות ממשלת תאילנד, והאישה השנייה בתפקיד זה. קדמה לה דודתה, ינגלוק צ'ינוואט, שנבחרה לראשות הממשלה ב-2011, אך הודחה בהפיכה צבאית כעבור כשלוש שנים ולבסוף נמלטה מהמדינה כדי להימנע מהעמדה לדין בגין האשמות של הזנחה פושעת.
אביה של פאטונגטארן, תקסין צ'ינוואט, בן 75, נחשב למנהיג בפועל של המפלגה. הוא השתמש בהון שצבר מעסקי תקשורת כדי להקים שורה של מפלגות לאורך השנים, כולל המפלגה הפופוליסטית "פו תאי" ("למען העם התאי"), שבתו עומדת כעת בראשה. תקסין כיהן כראש ממשלה בין השנים 2001-2006, עד שהודח גם הוא בהפיכה צבאית.
פאטונגטארן נכנסה לזירה הפוליטית רק בשנה שעברה. עד אז, היא עבדה בחברת ניהול המלונות של משפחתה. בריאיון ב-2022, היא הצהירה על אהבתה למלונאות, אך ציינה כי לאחר שהפכה לאם, השתנתה צורת החשיבה שלה והיא החליטה לפעול למען עתיד ילדיה במדינה.
עלייתה לשלטון עוררה תגובות מעורבות: תומכיה הביעו געגועים למורשת משפחתה, בעוד מתנגדיה העלו מחדש שערוריות משפחתיות והטילו ספק בכישוריה לתפקיד, מעבר לשם משפחתה המפורסם. אפילו בתוך מפלגתה, יש הסבורים כי היא אינה מוכנה לתפקיד בשל חוסר הניסיון הפוליטי שלה.
פאטונגטארן עצמה הגיבה לביקורת זו בראיון ב-2023, באומרה כי יש לה "צוות מעולה בעל ניסיון ממשלתי ויכולת ניהול מדיניות מוצלחת", מה שנתן לה את הביטחון לומר שהיא מוכנה לתפקיד. למרות זאת, ולאור החששות, המפלגה בחרה תחילה בתוויסין כמועמדה, עד להדחתו.
פאטונגטארן צפויה להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתקופת כהונתה. כלכלת תאילנד אינה יציבה, ורבים מעריכים כי היא תמשיך במדיניות הכלכלית של קודמה, הכוללת תמיכה בשיעורי ריבית נמוכים וצמצום האוטונומיה של הבנק המרכזי. בנוסף, היא עלולה לעמוד בפני לחצים מצד הצבא ותומכיו המלוכנים, ולהיות חשופה להאשמות בפגיעה בדמוקרטיה.