הסנאט המקסיקני אישר היום (רביעי) ברוב דחוק הצעה מרחיקת לכת לשינוי מערכת המשפט, ובכך הסיר למעשה את המכשול המשמעותי האחרון בפני יוזמה שנשיא המדינה נשבע להעביר לפני סיום כהונתו בסוף החודש. תוצאת ההצבעה משקפת את השפעתו יוצאת הדופן של הנשיא אנדרס מנואל לופז אוברדור ומפלגתו, לאחר שבעלי בריתו זכו ברוב גדול בבית המחוקקים ביוני, מה שאפשר להם להעביר כמה מההצעות השנויות במחלוקת והמרחיקות לכת ביותר של המנהיג המקסיקני בשבועות האחרונים לכהונתו.

ההצעה תשנה את מערכת המשפט ממודל מבוסס מינויים, המושתת בעיקר על הכשרה וכישורים, למודל שבו הבוחרים יבחרו שופטים עם מעט דרישות להתמודדות - הרפורמה תדיח 7,000 שופטים ממשרותיהם, החל מנשיא בית המשפט העליון ועד לשופטים בבתי משפט מקומיים. ההצעה כבר עברה בבית התחתון של הקונגרס בשבוע שעבר, במהלך כנס מרתוני. כעת היא תועבר למחוקקים במדינות השונות, שם היא תזדקק לרוב כדי להפוך לחוק. מפלגת ״מורנה״ השלטת של לופז אוברדור ובעלות בריתה שולטות ב-25 מתוך 32 בתי המחוקקים במדינות, כך שצפוי כי ההצעה תאושר בקלות. כאשר זה יקרה, הבוחרים עשויים להתחיל לבחור אלפי שופטים פדרליים, מדינתיים ומקומיים כבר בשנה הבאה.

הדיון, שהחל ביום שלישי, הושעה זמנית לאחר שקבוצת מפגינים, עם מגאפונים ודגלי מקסיקו בידיהם, פרצה לבניין הסנאט בקריאה לסנאטורים לחסום את הרפורמה. המפגינים עקבו אחר המחוקקים למקום אחר, שם הותקף סנאטור מהאופוזיציה כאשר מישהו שפך בנזין על פניו. שוטרים פיזרו מאוחר יותר את ההפגנות באמצעות מטפי כיבוי.

לאחר ישיבה סוערת שבה המחוקקים האשימו זה את זה ב״בגידה״ ו״שקרים״, 86 סנאטורים אישרו את ההצעה ו-41 הצביעו נגדה. הסנאט עדיין צריך להכריע במספר סעיפים שנויים במחלוקת בהצעת החוק לפני שתוכל לעבור למחוקקי המדינות. הממשלה טוענת כי הרפורמה נחוצה כדי לעדכן את מערכת המשפט ולהחדיר אמון במערכת הנגועה בשחיתות, בסחר בהשפעה ובנפוטיזם. יורשתו של לופז אוברדור, קלאודיה שיינבאום, תיכנס לתפקידה ב-1 באוקטובר והביעה תמיכה מלאה בתוכנית. עם זאת, ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה מצד עובדי מערכת המשפט, מומחי משפט, משקיעים, שופטים, סטודנטים, מחוקקים מהאופוזיציה ומבקרים אחרים.

נחישותו של לופז אוברדור להעביר אותה שמרה על מתח בשווקים הפיננסיים וגרמה לסכסוך דיפלומטי עם שגרירי ארצות הברית וקנדה. אפילו מנהיגים בכנסייה הקתולית אמרו כי בחירת שופטים לא תבטיח מתן צדק טוב יותר לקורבנות האלימות הפלילית במקסיקו. ״מה יקרה ל-27 שנות השירות שלי? התחלתי מהתחתית״ אמרה סנדרה הררה בניטס, פקידת בית משפט ודוברת עובדי מערכת המשפט בעיר הצפונית מונטריי, שיצאה לשביתה בחודש שעבר יחד עם אלפי עובדי בתי משפט פדרליים אחרים ברחבי מקסיקו. ״עכשיו, כדי להיות שופט או שופט בכיר צריך להיות חבר של הנשיא או של פוליטיקאי כלשהו״.

ניסיונות במדינות כמו ארצות הברית או בוליביה, שבהן הבוחרים יכולים לבחור חלק מהשופטים, הראו כי הדבר נושא בחובו סיכון להפוך את המושבים השיפוטיים לפוליטיים יותר. ״שופטים מגיבים לתמריצים שהבחירות יוצרות״, אמרה אמריט סינג, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סטנפורד ומומחית לשלטון החוק לעיתון ״הניו יורק טיימס״, ״מערכת המשפט תהפוך לפוליטית מעבר לכל דמיון״. 

לופז אוברדור הציג לראשונה את הרעיון שלו לשינוי מערכת המשפט בשנה שעברה. בזעם על בית המשפט העליון שחסם חלק מתוכניות ממשלתו, כמו החלשת סוכנות הפיקוח על הבחירות או העברת המשמר הלאומי לשליטת הצבא, הוא נשבע להביא לבחירת שופטים ושופטים בכירים בהצבעה עממית - מהלך שנתפס על ידי חלק מהפרשנים כנקמה. ״מערכת המשפט חסרת תקווה, היא רקובה״, אמר אז לעיתונאים, וקרא לתומכיו להעניק לתנועתו הפוליטית רוב גדול בקונגרס בקלפי כדי להעביר את הרפורמה ולשנות את החוקה.

ביום הבחירות, הבוחרים חיזקו את שליטתה של מורנה בבית התחתון אך השאירו את הסנאט מספר מושבים מתחת לרוב מיוחס. ביום רביעי, עם זאת, מורנה ובעלות בריתה השיגו את רוב שני השלישים הנדרש לאישור כאשר שלושה סנאטורים מהאופוזיציה הצביעו בעד הרפורמה. סנאטור אופוזיציה נוסף, דניאל ברדה, נעדר מההצבעה מכיוון שאביו נעצר על ידי הרשויות בדרום מקסיקו, כך מסר לעיתונאים. ימים לפני ההצבעה, מחוקקי האופוזיציה אמרו כי הם אוימו, סוחטו והוצעו להם שוחד כדי לגרום להם לאשר את הרפורמה. בשבועות האחרונים, מחאות ושביתות פרצו ברחבי המדינה בעקבות השינויים המוצעים.

עובדי מערכת המשפט ותומכיהם ארגנו שביתות שבת כדי לחסום את הגישה לבית התחתון של הקונגרס ולסנאט. עם זאת, אנשים גם יצאו לרחובות כדי להגן על הרפורמה. יותר ממחצית ממנהיגי העסקים במדינה תומכים בהצעה, על פי התאחדות לשכות המסחר של מקסיקו. סקרים שהוזמנו על ידי מורנה מצביעים על כך שכ-80 אחוז מהמשתתפים חושבים כי נחוץ שינוי במערכת המשפט - אם כי סקרים אחרים מוצאים כי יותר מ-50 אחוז מהנשאלים אינם יודעים מה כוללת הרפורמה.

המתח חילק אפילו את בית המשפט העליון. השופטת לורטה אורטיז, שמונתה על ידי לופז אוברדור וכינתה את עצמה ״מייסדת של מפלגת מורנה״, אמרה ברשתות החברתיות כי הרפורמה ״תתרום באופן מכריע להבטחת הגישה לצדק שהמקסיקנים ראויים לה״.

חלק מהמומחים אומרים כי ייקח שנים עד שההשפעה המלאה של החקיקה תובן לחלוטין.

״הרפורמה המשפטית היא ניסוי״, אמרה ונסה רומרו רוצ׳ה, עורכת דין ופרשנית פוליטית ל״ניו יורק טיימס״, והוסיפה כי יהיה צורך להעריך את השפעת הרפורמה בעוד מספר שנים מכיוון שאין לה תקדים. ״המטרה העיקרית של הנשיא, כך אני רואה זאת, היא להסיר את כל השופטים שנמצאים במערכת זמן רב ושהם מושחתים עמוקות״.

עם זאת, אחרים אומרים כי התוכנית הנוכחית תחמיר את בעיות השחיתות שהממשלה מנסה לחסל. ״פירוק מערכת המשפט אינו הדרך קדימה״, אמרה נורמה פיניה, נשיאת בית המשפט העליון, המתנגדת לצעדים, במסר טלוויזיוני ביום ראשון. היא גם הציגה הצעה נגדית לעיצוב מחדש של המערכת. תוכנית זו כוללת צעדים כמו הפיכת בחירת השופטים לשקופה יותר כדי למנוע נפוטיזם ולהעדיף כישורים, יצירת מנגנוני משמעת עצמאיים, חיזוק מערכות המשפט המקומיות - שם השחיתות נפוצה יותר - ושיפור משרדי התובעים במדינות. אך הצעת הנגד של מערכת המשפט, אומרים הפרשנים, הגיעה מאוחר מדי.

״הרפורמה היא ותהיה היסטורית. היא תשנה את האופן שבו מערכת המשפט נתפסת ומובנת״, אמרה סנטורית מורנה ארנסטינה גודוי ראמוס במהלך הדיון ביום שלישי. ״הצדק הוא עניינו של כל אחד״.