חודשיים לאחר מערכת בחירות בזק סוערת שהכניסה את צרפת לסחרור פוליטי, עלה בידו של ראש הממשלה החדש, מישל ברנייה להרכיב ממשלה, כך הודיע ארמון האליזה אמש.
למרות ניצחונו של גוש השמאל בבחירות הכלליות, הממשלה החדשה מורכבת ברובה מחברי פרלמנט שמרנים ממרכז המפה הפוליטית. ברנייה הרשה לעצמו גם לקרוץ לימין הקיצוני, שדוחף להגבלות הגירה, עם מינויו של ברונו רטאיו לתפקיד שר הפנים - האחראי על נושאים מהותיים כגון ביטחון פנים, מדיניות הגירה ואכיפת החוק.
חיזבאללה תכנן להוציא את ה-7 באוקטובר שלו ואז הגיעו הטילים בדאחיה
שיטת הסלמי של ישראל: המודל שהולך להמיט חורבן על חיזבאללה
מינויו של רטאיו לתפקיד שר הפנים נועד לפייס את הימין הקיצוני של לה פן, כך לפי פרשונתם של כלי תקשורת מקומיים. בעבר, רטאיו ביצע את ההבחנה בין "צרפתים על הנייר״ - אלו שצרפת היא לא מולדתם אך נושאים דרכון צרפתי - לבין אזרחים ״מקוריים״. לאחר ההכרזה החגיגית יצאו קבוצות של סטודנטים ופעילים המזוהים עם מפלגת השמאל הרדיקלי ״צרפת הבלתי כנועה״ (LFI) ערכו הפגנות ברחבי המדינה במחאה על הקמת הממשלה החדשה, בטענה כי היא מתעלמת מרצון הבוחרים.
בחירות הבזק ל״אסיפה הלאומית״ (הפרלמנט הצרפתי) שהתקיימו לפני כחודשיים הותירו את צרפת אבודה בסבך פוליטי שיצרה היא בעצמה ומוסדות השלטון נאבקו להתמודד עם התקדים שהם בעצמם יצרו - אף מפלגה לא השיגה רוב מוחלט, הכוחות הפוליטיים השונים נאבקו בלי די. בניגוד לציפיות ולסקרים טרם התקבלו תוצאות האמת, גוש השמאל, ״החזית העממית החדשה״ (NFP), בהנהגת מפלגת השמאל הקיצוני ״צרפת הבלתי כנועה״ (LFI) זכתה במירב המושבים, אך כשלה מלהשיג רוב בפרלמנט. גוש המרכז-ימין בהובלת מפלגתו של הנשיא מקרון הגיע למקום השני ולבסוף, גוש הימין קיצוני, עם מפלגת ״האיחוד הלאומי״ של מארין לה פן. לגוש השמאל, ״החזית העממית החדשה״, לא ניתנה האפשרות להקים ממשלת מיעוט, והיא סירבה להתפשר ולהצטרף לקואליציה בעלת נטייה שמאלית יותר.
בתחילת החודש, נשיא צרפת עמנואל מקרון מינה את מישל ברנייה, דיפלומט בכיר וחבר פרלמנט לשעבר מהמחנה השמרני, לתפקיד ראש הממשלה, למרות שמפלגת ״הרפובליקנים״ (LR) אליה הוא משתייך השיגה תוצאות דלות בבחירות. ברנייה, בן ה-73, הרכיב את הממשלה החדשה לאחר משא ומתן מאתגר. מקרון אישר את ההרכב חרף מתחים שהתגלעו בינו לבין ברנייה, וארמון האליזה בפריז הכריז על כך בהמשך. ״יש צוות! ועכשיו, לעבודה!״ צייץ ברנייה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר).
Une équipe ! Maintenant, au travail ! 🇫🇷🇪🇺
— Michel Barnier (@MichelBarnier) September 21, 2024
על פי החוקה הצרפתית, הנשיא הוא הבוחר את ראש הממשלה ומאשר את מינוי חברי הממשלה בהתאם להמלצות ראש הממשלה. הרכב ממשלת צרפת והכיוון המדיני שתאמץ נושאים חשיבות רבה, שכן צרפת היא כוח מוביל בעיצוב מדיניות האיחוד האירופי, אחת הכלכלות המובילות בעולם, חברה במועדון המדינות הגרעיניות, ובעלת זכות וטו במועצת הביטחון של האו״ם.
הממשלה הצרפתית החדשה מונה 39 שרים, רובם המכריע מגוש המרכז של מקרון ומהמפלגה הרפובליקנית השמרנית. ז'אן-נואל בארו, פוליטיקאי מהמרכז המוכר בזכות פעילותו בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית ובענייני אירופה, מונה לשר החוץ. הוא מוכר מהניסיון הרב שהוא נושא עימו בזירת ההתנהלות מול האיחוד האירופי. לתפקיד שר האוצר מונה אנטואן ארמאן, דמות עולה בזירה הפוליטית הצרפתית, אשר יהיה אחראי על המדיניות הפיסקלית של צרפת ועל תקציב המדינה לשנת 2025, תוך התמודדות עם לחצים מבריסל לטפל בחוב הלאומי הגדל של צרפת. סבסטיאן לקורנו נותר בתפקידו כשר ההגנה. הוא מילא תפקיד מרכזי בחיזוק היכולות הצבאיות של צרפת, כולל מודרניזציה של מערכות ההגנה וניהול הסיוע הצבאי לאוקראינה. מנהיגותו במשרד ההגנה תהיה קריטית בעת שצרפת מנווטת את דרכה בנאט״ו ומתמודדת עם המתחים הגאופוליטיים המתגברים, במיוחד לאור הסכסוכים באוקראינה ובעזה.
יכולתו של ברנייה למשול ביעילות כבר נבחנת בקפידה, כאשר יריביו הפוליטיים מהשמאל ומימין הקיצוני הבטיחו לאתגר אותו בכל הזדמנות, ברדלה, נשיא מפלגת הימין הקיצוני, כתב ברשת X כי הקבינט החדש בפריז הוא תוצר של ״משחקים וחישובים פוליטיים עלובים״ וכי ״אין לה עתיד״.
Ce « nouveau » gouvernement signe le retour du macronisme par une porte dérobée.
— Jordan Bardella (@J_Bardella) September 21, 2024
Ce que les Français ont démocratiquement sanctionné, à deux reprises, ne peut revenir par de lamentables jeux d’appareils et calculs politiciens.
C'est donc un gouvernement qui n’a aucun avenir.
הפוליטיקאי הוותיק שהתפרסם בתפקידו כראש צוות המשא ומתן של האיחוד האירופי בשיחות על יציאת בריטניה מהאיחוד (ברקזיט), הוא בעל ניסיון במשימות פוליטיות מורכבות. אולם, הקמת ממשלה חדשה שתצליח לשרוד בפרלמנט כה מפוצל תעמיד במבחן את ניסיונו וכישוריו הפוליטיים. המבחן הפוליטי הראשון שיעמוד מולו צפוי ב-1 באוקטובר, עת יציג את מדיניותו בפני העצרת הכללית של האו״ם בניו יורק.
מישל ברנייה, ראש הממשלה – בן 73, מפלגת הרפובליקנים, מדורג ראשון בסדר הפרוטוקול. ברנייה, שהגיע למקום השלישי בפריימריז של הרפובליקנים לקראת הבחירות לנשיאות ב-2022, צבר למעלה מחמישים שנות ניסיון פוליטי. כמי שמונה על ידי הנציבות האירופית לנהל את המשא ומתן על הברקזיט בין 2016 ל-2021, הפוליטיקאי מאיזר מילא תפקידים בכל הרמות. הוא כיהן כחבר במועצת המחוז סבואה כבר ב-1973, ולאחר מכן היה חבר פרלמנט, שר מספר פעמים בין 1993 ל-2009, חבר הפרלמנט האירופי ולבסוף סגן נשיא הנציבות האירופית.
דידייה מיגו, שר המשפטים – בן 72, לשעבר מהמפלגה הסוציאליסטית, מדורג שני בסדר הפרוטוקול. מיגו, שכיהן כחבר פרלמנט מטעם מחוז איזר במשך למעלה מעשרים שנה (1988-2010), התמחה בסוגיות מיסוי בבית הנבחרים. הוא עזב את הפרלמנט כדי להפוך לנשיא הראשון של בית המשפט לביקורת המדינה (2010-2020), ולאחר מכן, בינואר 2020, עמד בראש הרשות העליונה לשקיפות בחיים הציבוריים, הגוף האחראי על פיקוח וקידום היושרה והדוגמה האישית של נושאי משרות ציבוריות.
קתרין ווטרין, שרת השותפות עם הטריטוריות והביזור – בת 64, מפלגת רנסאנס, לשעבר מהרפובליקנים, מדורגת שלישית בסדר הפרוטוקול. ווטרין, שהחלה את דרכה הפוליטית בימין מאז בחירתו של פרנסואה מיטראן לנשיאות ב-1981, החלה את הקריירה הפוליטית שלה כחברת מועצת העיר ריימס ב-1983. עם כהונה ראשונה כחברת פרלמנט מטעם ה-UMP (2002-2004), היא השתתפה בממשלות רפארן ודה וילפן כמזכירת המדינה לאינטגרציה, מזכירת המדינה לענייני קשישים ולבסוף כשרה המואצלת ללכידות חברתית. היא נבחרה מחדש לפרלמנט ב-2007 וכיהנה כסגנית יו״ר הפרלמנט מ-2008 עד 2017, במקביל לתפקידיה המקומיים (חברת מועצת העיר ונשיאת המטרופולין הגדולה של ריימס). ב-2013 השתתפה בהפגנות נגד נישואים חד-מיניים. ב-2022 הייתה מועמדת מובילה לתפקיד ראש הממשלה, אך עמנואל מקרון העדיף את אליזבת בורן. לבסוף, כעבור שנתיים, היא הצטרפה לממשלת גבריאל אטל בינואר 2024 כשרת העבודה, הבריאות והסולידריות.
ברונו רטאיו, שר הפנים – בן 63, מפלגת הרפובליקנים, מדורג רביעי בסדר הפרוטוקול. רטאיו, המייצג את האגף הימני של הרפובליקנים, החל את דרכו הפוליטית עם התנועה למען צרפת (MPF) של פיליפ דה וילייה, מפלגה שתחת דגלה כיהן בבית הנבחרים מ-1994 עד 1997. לאחר מכן הצטרף ל-UMP ב-2012 ומאז 2014 הוא מוביל את סיעת הימין בסנאט. קרוב לפרנסואה פיון, הוא נכשל בניסיון להיבחר לראשות מפלגת הרפובליקנים ב-2022 מול אריק סיוטי. כקתולי, הוא ידוע בעמדותיו השמרניות בסוגיות חברתיות.
אן ז'נטה, שרת החינוך הלאומי – בת 61, מפלגת רנסאנס, מדורגת חמישית בסדר הפרוטוקול. ז'נטה, חברת פרלמנט מטעם רנסאנס המייצגת את המחוז ה-11 של הצרפתים החיים מחוץ לצרפת (אסיה, אוקיאניה, מזרח אירופה) מאז 2017, הופכת לשרת החינוך החמישית שמונתה בתוך שנתיים. רופאה בהכשרתה, שחיה ועבדה זמן רב בסינגפור, ניסיונה הפרלמנטרי העיקרי היה חברותה בוועדת ההגנה של הפרלמנט.
ז'אן-נואל בארו, שר אירופה והחוץ – בן 41, מפלגת MoDem, מדורג שישי בסדר הפרוטוקול. בארו, שנכנס לפוליטיקה כחבר מועצת המחוז אוט-לואר בעקבות סבו ואביו, הוא פרופסור לכלכלה שכיהן כמזכ״ל מפלגת MoDem בין 2018 ל-2022. נבחר לפרלמנט ב-2017 וחבר מועצת מחוז איל דה פראנס מאז 2021, בארו מונה לשר המואצל לענייני דיגיטל בממשלת אליזבת בורן (2022-2024), ולאחר מכן לשר המואצל לענייני אירופה בממשלת גבריאל אטל (2024).
סבסטיאן לקורנו, שר ההגנה – בן 38, מפלגת רנסאנס, לשעבר מהרפובליקנים, מדורג שמיני בסדר הפרוטוקול. לקורנו, שמקורו ב-UMP בה כיהן כמזכיר לאומי, שומר על תיק הביטחון בממשלת ברנייה. מאז הצטרפותו לעמנואל מקרון ב-2017, הוא היה חלק מכל הממשלות של מקרון: תחילה כמזכיר המדינה לצד שר המעבר האקולוגי והסולידרי (2017-2018), לאחר מכן כשר לענייני רשויות מקומיות (2018-2020), שר לענייני הטריטוריות שמעבר לים (2020-2022) ולבסוף שר הצבא (2022-2024). כסגן במילואים במשמר הלאומי, הוא גם כיהן פעמיים כנשיא מועצת המחוז אר (2015-2017 ו-2021-2022).