לקראת יום השנה לטבח ה-7 באוקטובר, ובצל המלחמה המתמשכת בעזה וההסלמה עם חיזבאללה בלבנון, הקונפליקט במזרח התיכון מיובא לרחובות הערים המרכזיות באירופה ומסכן את המרקם החברתי והערכים הליברליים המסורתיים של היבשת. מומחים מאיראן, מדינות המפרץ, ישראל ואירופה מזהירים כי האיומים וההתקפות האנטישמיים ברחבי אירופה מאורגנים מדי מכדי להיות ספונטניים, ויש להתמקד ברשתות שמאחוריהם. על מדינות להבין את ההבדל בין גישה אסטרטגית לטקטית כלפי האלימות.
הדוברים השתתפו בכנס מיוחד לציון יום השנה למתקפת חמאס על ישראל בדרום ב-7 באוקטובר 2024, שנערך על ידי ארגוני EIPA ו – AMEPA להסברה הישראלית באירופה וארה"ב שהביאו כ-70 עיתונאים ועורכים בולטים מרחבי אירופה לבריסל כדי לדון בשאלה המכרעת: מה צופן העתיד?
הפאנל בנושא הגידול בהקצנה מיובאת לאירופה נפתח על ידי ד"ר הנס יעקב שינדלר, המנהל הבכיר של פרויקט נגד הקיצוניות בברלין, שהזהיר: "מאז ה-7 באוקטובר, אנו עדים לאנטישמיות קיצונית המופעלת במיוחד באקדמיה, שם תיאוריות פוסט-קולוניאליות משמשות להצדקתה. היקף הפלטפורמות המקוונות הגדל מקשה על בקרה מלאה של התוכן המוביל לרדיקליזציה הזו."
הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה ומייסד EIPA ו-AMEPA, הדגיש: "ההקצנה הגוברת באירופה מהווה איום רציני על יסודות הערכים המערביים שלנו – דמוקרטיה, סובלנות וזכויות אדם. האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר מזכירים לנו שאסור לנו להישאר שאננים מול שנאה ואלימות. יש להשקיע בחינוך כדי להטמיע את הערכים הללו בדור הבא ולחזק את אכיפת החוק להגנה על כל הקהילות. עלינו להתאחד נגד המגפה הזו כדי להבטיח חברה בטוחה וצודקת יותר לכולם. בחודש הבא תוביל EJA משלחת של שרי חינוך ודקאנים של אוניברסיטאות מובילות לאושוויץ כדי להתמקד מחדש בנושאים אלה."
מנהל מחקרי משמרות המהפכה האיראניים בארגון "United Against a Nuclear Iran", קסרה אראבי, הזהיר מפני חדירה איראנית ופעילות על אדמת אירופה: "קיימות בתי ספר ומרכזים אסלאמיים בערים כמו לונדון ופריז המטפחים טרוריסטים מקומיים. פקידים אירופאים מהססים להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור מחשש שיואשמו באסלאמופוביה, מה שעלול לסיים את הקריירה של עובד ציבור. יש צורך דחוף להתמודד עם תוכן קיצוני מקוון, אך אין פתרון אחיד לכל הבעיה. בינתיים, קובעי המדיניות האירופיים מהססים לאתגר מדינות כמו קטאר, שם הכסף מגן עליהן מביקורת. משטר איראן מצטיין בלוחמה א-סימטרית, ומשתמש בכאוס כדי לערער את היציבות הן במזרח התיכון והן באירופה, על ידי מיקוד קהילות הדיאספורה."
בראיון בערב הפעולה הקרקעית של ישראל בלבנון, אמר יעקב עמידרור, יועץ לביטחון לאומי לשעבר לראש ממשלת ישראל ואלוף במילואים: "המתקפה החמורה ב-7 באוקטובר הייתה תוצאה של התמקדותה של ישראל בלבנון, וגם כיום אני מאמין שהיה זה נכון לתת עדיפות לאיום האיראני מצד חיזבאללה, שהיה מסוכן בהרבה מחמאס. ללא אירועי ה-7 באוקטובר, אני לא בטוח אם ראש ממשלה כלשהו בישראל היה מסוגל להכריז על מלחמת מנע – בשל לחצים מאירופה, ארה"ב וגורמים פנימיים בישראל. עם זאת, כעת ברור שבעתיד ישראל לא תוכל לאפשר לפרוקסי של איראן לגדול ללא פיקוח ולהפוך לאיומים מפלצתיים על גבולותיה. ישראל לא יכולה להמשיך להסתמך על מדינות אחרות עבור תחמושת וחלפים. למרות שאולי לא נוכל לייצר מטוסים וצוללות בעצמנו, עלינו להשקיע ביכולות ייצור עצמאיות ולפתח כלים שיאפשרו לנו לתקוף באיראן, בתימן או בכל מקום אחר שבו יופיע איום קיומי משמעותי. ישראל תצטרך להגדיל משמעותית את גודל הצבא ולהגדיל את תקציב הביטחון, תוך שמירה על איזון עם האתגרים הכלכליים האחרים שלה."
בניתוח מעמיק של המצב בעזה, לבנון, הגדה המערבית ותימן, גיית' אל-עומרי, מומחה פלסטיני וחוקר בכיר במכון וושינגטון, תיאר את המצב: "עלינו לזכור את המחיר האנושי של הסכסוכים הללו – אלה שנרצחו ב-7 באוקטובר, החטופים, משפחותיהם, והפלסטינים שנהרגו במלחמה. הפוליטיקה שלנו חייבת להיות מבוססת על פרספקטיבה אנושית. חיזבאללה הוא לא רק פרוקסי, הוא נקודת השיגור למדיניות האיראנית. חמאס, על אף שנהרס כארגון צבאי, נותר כוח משבש משמעותי, וייקח שנים לשנות זאת. בסופו של דבר, פתרון שתי המדינות חייב להישאר שאיפה לעתיד, אבל הוא תלוי בפוליטיקה הישראלית והפלסטינית ובממשל יעיל. אחרי ה-7 באוקטובר, חוסר האמון בין ישראלים לפלסטינים עמוק מתמיד, וזה מזכיר לכולנו שהנושא הפלסטיני רחוק מלהסתיים."
אחריו דיבר אחמד אלח'זאי, מנהל העניינים האמריקאים במרכז המפרץ-ישראל ליזמות חברתית, שאמר בדבריו: "הפרוקסים של איראן הם המגפה הגדולה ביותר במזרח התיכון, ובעוד שמדינות ערב לא הצליחו לחסל אותם, ישראל עושה זאת עכשיו בשם האזור והעולם. איראן נמנעת מעימות ישיר עם ישראל, ומעדיפה לנהל מלחמה דרך הפרוקסים שלה—זה זול יותר עבורה, הן כלכלית והן רגשית. לגבי העתיד, ישראל דוחה את הדיונים על פתרון שתי המדינות עד שתסיים להתמודד עם הפרוקסים הללו."
בנוגע ליחסי האיחוד האירופי וישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, שגריר ישראל לאיחוד האירופי ולנאט"ו, הוד מעלתו השגריר חיים רגב, דיבר על השנה הקשה שעברה. הוא אמר: "התקשורת לעיתים קרובות שוכחת כיצד התחילה המלחמה הזו, ולכן עלינו להמשיך ולהדגיש את אירועי ה-7 באוקטובר. ישראל עזבה את עזה ב-2005 עם התקווה שהאזור ישגשג, אך חמאס בחר בטרור במקום בקידמה. הסוגיה המרכזית המונעת את סיום המלחמה היא החטופים. המלחמה הזו לא תסתיים עד שהם יחזרו הביתה בבטחה. ישראל מתמודדת עם איומים מרובים מכל החזיתות, ואף מדינה אירופית לא הייתה סובלת את המצב שאנו מתמודדים עמו. די זה די—המלחמה שלנו אינה נגד לבנון או תושביה, אלא נגד חיזבאללה." הצטרף אליו חבר הפרלמנט האירופי לשעבר משבדיה, דוד לגה, המשמש כיום כיועץ בכיר של איגוד יהודי אירופה בסקנדינביה, שסיפק תובנות על האתגרים וההזדמנויות ביחסי האיחוד האירופי וישראל: "הקשר בין האיחוד האירופי לישראל תמיד היה מורכב. בעוד שהקהילה הבינלאומית מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, היא מותחת ביקורת חריפה ברגע שהיא פועלת לממש זכות זו. יהודים באירופה חוששים יותר ויותר לעתידם ביבשת. הנציג העליון של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, נכשל בייצוג עמדות האיחוד, ובמקום זאת בחר להטיל את דעותיו האישיות. עם זאת, עם הרכב הפרלמנט האירופי החדש, ישנה עמדה יותר מאוחדת ותומכת בישראל. לישראל יש חובה מוסרית להגן על אזרחיה כבית הלאומי של העם היהודי, וכל משא ומתן חייב לתת עדיפות לחזרתם הבטוחה של החטופים. קשר חזק בין האיחוד האירופי לישראל מועיל לעולם כולו, ועלינו להגן על ישראל, הדמוקרטיה היחידה באזור הרגיש הזה."
בפאנל על ציר רוסיה-איראן והאיומים שלו על האיחוד האירופי, ארה"ב וישראל, פתח בכיר ב-"Foundation for Defense of Democracies", בהנאם בן טלבלו, בהערות חדות: "חיזבאללה הוא הייצוא המוצלח ביותר של המהפכה האיראנית משנת 1979, 'היהלום שבכתר'. בעוד שישראל עשויה להשיג הצלחה קונבנציונלית מול איראן, הדבר עלול להוביל לאתגרים ארוכי טווח בנוגע לגרעין. איראן מספקת לרוסיה מל"טים וטילים, ומקבלת בתמורה כסף, זהב ואפילו סיוע גרעיני. רוסיה מספקת לאיראן גם מעמד וגם ביטחון. עם תפוגת ההסכמים הדיפלומטיים עם איראן ב-2025, הפתרון היחיד טמון בשינוי משטר מהותי בטהרן."
מיד אחריו דיבר המומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בישראל, בני סבטי, שסיפק תובנות מפורטות על האסטרטגיה האיראנית לאחר ה-7 באוקטובר: "80% מהאיראנים לא הצביעו בבחירות האחרונות, מה שמדגיש את חוסר הלגיטימיות של המשטר. בעוד שטהרן מתמודדת עם הפסקות חשמל יומיות ותשתיות קורסות, המשטר בוחר להשקיע בחמאס ובחיזבאללה במקום בעמו. ההנהגה האיראנית מונעת משחצנות, כשהיא מאמינה שהיא בדרך משיחית להשמיד את ישראל. שיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה מהווה איום משמעותי לא רק על המזרח התיכון, אלא גם על אירופה, כאשר סוכנים איראנים מפיצים אי יציבות ותעמולה קיצונית ברחבי היבשת. ישראל לא תאפשר לאיראן להפוך לגרעינית – זה עניין של הישרדות."