תובעים בהולנד שוקלים בקשה לפתוח בתיק פלילי נגד בכירים במודיעין הישראלי בגין התערבות לכאורה בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). הבקשה הוגשה בשבוע שעבר על ידי קבוצה של 20 מתלוננים, רובם פלסטינים, המבקשים משירות התביעה ההולנדי לבחון טענות לפיהן ישראל ניסתה לסכל את חקירת ה-ICC בנוגע לפשעים לכאורה בגדה המערבית וברצועת עזה.

לדברי עורכי הדין של הקבוצה, התלונה הפלילית הוגשה בתגובה לחקירה של העיתון ״הגארדיאן״ שחשפה כיצד המודיעין הישראלי ניסה במשך תשע שנים לחתור תחת, להשפיע ולכאורה להפחיד את משרד התובע הראשי של ה-ICC. החקירה המשותפת עם הפרסום הישראלי-פלסטיני ״+972 מגזין״ והאתר ״שיחה מקומית״ בעברית הובילה את ממשלת הולנד להעלות חששות מוקדם יותר השנה בפני שגריר ישראל בהולנד.

שני פיגועים פוענחו: אלה המחבלים שהשליכו מטענים לעבר אוטובוסים
אין בושה: תושב רמלה שדד פריט יקר ערך מהורה ששכל את בנו בנובה | פרסום ראשון

כמדינה המארחת את ה-ICC, הנמצא בהאג, הולנד מחויבת על פי הסכם עם בית הדין להגן על בטיחותם וביטחונם של עובדי ה-ICC, ועליה להבטיח כי הוא ״חופשי מהתערבות מכל סוג שהוא״. התלונה הפלילית קראה לרשויות ההולנדיות לכבד את התחייבויותיהן כלפי ה-ICC ״כעניין דחוף״, על פי קטעים מהתביעה שנחשפו בפני ״הגארדיאן״.

תיעוד כניסת כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה (צילום :דובר צה"ל)

עורכי הדין של המתלוננים טענו בטופס התלונה הרשמי כי ״ניסיונותיה הרבים של ישראל להשפיע, לחבל ולעצור את החקירה מהווים הפרה ישירה של זכותם [של לקוחותיהם] לצדק״.

והוסיפו כי הריגול הישראלי נגד ה-ICC עשוי היה לכלול הפרות של החוק הפלילי ההולנדי וכן עבירות נגד ניהול הצדק על פי סעיף 70 של אמנת רומא, האמנה שהקימה את ה-ICC. עורכי הדין דחקו בתובעים למקד תיק על בכירים במנגנון הביטחון הישראלי בגין מעורבותם לכאורה במעשים פליליים פוטנציאליים בהולנד. דובר שירות התביעה ההולנדי אמר בתגובה ל״גארדיאן״: ״התלונה התקבלה במשרדינו, ותיבחן״.

שגרירות ישראל בהולנד לא הגיבה לבקשת תגובה. דובר משרד ראש הממשלה של ישראל אמר בעבר כי הדיווח של ״הגארדיאן״ כלל ״האשמות חסרות בסיס שנועדו לפגוע במדינת ישראל״.

בית הדין לצדק בהאג (צילום: רויטרס)
בית הדין לצדק בהאג (צילום: רויטרס)

חקירת ה-ICC בנוגע לפשעים לכאורה שביצעה ישראל בגדה המערבית ורצועת עזה החלה בשנת 2015 כאשר התובעת הראשית לשעבר של בית הדין, פאטו בנסודה, פתחה בחקירה מקדמית של המצב בעזה ובגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, מהלך שהוביל את ישראל להשיק את מסע החשאי שלה נגד בית הדין.

במאי, התובע הנוכחי, כרים חאן, הגיש בקשות לצווי מעצר נגד בכירים בחמאס ובכירים ישראלים בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה במהלך התקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה שבאה בעקבותיה.

חבר שופטים ב-ICC שוקל בקשות שהגיש חאן נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, יואב גלנט, ומנהיג חמאס, יחיא סינוואר. בעקבות חקירת ״הגארדיאן״ על הריגול הישראלי, ממשלת הולנד נתקלה בקריאות מצד חברי פרלמנט הולנדים לפתוח בחקירה עצמאית ולעשות יותר כדי להגן על בית הדין.

השופטים בדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, מאי 2024 (צילום: REUTERS/Yves Herman)
השופטים בדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, מאי 2024 (צילום: REUTERS/Yves Herman)

דובר משרד החוץ ההולנדי לא הגיב על התלונה הפלילית, אך אמר כי לממשלה יש ״קשר מתמשך וטוב עם ה-ICC״ וכי נושאי ביטחון נדונו. ״נבהיר דבר אחד: הולנד עושה כמיטב יכולתה לאפשר ל-ICC לבצע את עבודתו בבטחה, ללא הפרעה ובאופן עצמאי״, הם אמרו.

דובר משרד התובע של ה-ICC אמר כי חאן הבהיר במאי כי ניסיונות ״למנוע, להפחיד או להשפיע באופן בלתי הולם״ על פקידי ה-ICC עשויים להוות עבירות על פי סעיף 70. ״המשרד נותר מודאג עמוקות מהניסיונות המתמשכים להשפיע באופן בלתי הולם על פעילויותיו באמצעות איומים והפחדה של פקידיו״, הם הוסיפו.