רוסיה הגבירה את התקפותיה על תשתיות נמל בים השחור וספנות אזרחית בימים האחרונים, לפי אוקראינה מדובר בניסיון לשבש את הייצוא שלה ולפגוע בכלכלתה.

ההתקפות הן חלק ממסע תקיפות מתעצם על העיר אודסה והאזור לאורך החוף הדרומי של אוקראינה. מאז יום שני שעבר, רוסיה ביצעה חמש התקפות באזור, הרגה 14 אזרחים ופצעה 28, כך דיווחה ביום שישי משלחת ניטור זכויות האדם של האו"ם באוקראינה, בהסתמך על הרשויות המקומיות.

ההתקפה האחרונה אירעה בשעות המוקדמות של יום שישי, כאשר טילים בליסטיים כוונו לאזור. אחד מהם פגע בבניין מגורים בן שתי קומות, הרג ארבעה אנשים, כולל נערה, כך מסרו שירותי החירום. תשעה אנשים נוספים אושפזו.

ההתקפות על אוניות כוונו בעיקר לאלה המניפות דגלים של מדינות קטנות שסביר שלא יגיבו נגד רוסיה. ביום שני שעבר, נפגעה אוניית מכולות תחת דגל פלאו, כך אמר גורם רשמי אוקראיני. יום לפני כן, טיל פגע בכלי שיט תחת דגל סנט קיטס ונוויס, על פי המנהל הצבאי האזורי.

ההתקפות האחרונות על אוניות סוחר הובילו את פטר סטאנו, דובר החוץ הראשי של הנציבות האירופית, להאשים את רוסיה בהמשך הפיכת משלוחי מזון מאוקראינה לנשק. "רוסיה מכוונת ישירות לאספקת מזון לאנשים הזקוקים לו ביותר," אמר בתדרוך עיתונאים ביום חמישי. "כל המעשים הללו הם הפרות בוטות של החוק הבינלאומי וחייבים להיפסק מיד".

תקיפות באזור אודסה, אוקראינה (צילום: רויטרס)
תקיפות באזור אודסה, אוקראינה (צילום: רויטרס)

בסך הכל, מאז תחילת הפלישה בפברואר 2022, כמעט 300 מתקני נמל באודסה ובסביבתה נהרסו או ניזוקו, על פי אולקסיי קולבה, סגן ראש הממשלה לשיקום אוקראינה.

"מטרות ההפגזות של האויב הן בעיקר נמלים, כלי שיט אזרחיים ואסמים", כתב בטלגרם. במהלך שלושת החודשים האחרונים בוצעו כמעט 60 התקפות, שפגעו ב-177 כלי רכב ו-22 כלי שיט אזרחיים, כתב. בנוסף, לדבריו, 79 אזרחים נפצעו, כולל עובדי נמל, עובדי חברות לוגיסטיקה ואנשי צוות אוניות.

הממשלה האוקראינית אומרת שהתקפות אלה מכוונות להפחתת פוטנציאל הייצוא של אוקראינה, שעבור דגנים מתבצע בעיקר בים. זה משפיע בעיקר על מדינות מתפתחות ואירופה, אמר מר קולבה. בסך הכל, כ-40 מדינות מקבלות דגנים אוקראיניים, כולל באפריקה, סין והמזרח התיכון, וכן באירופה.

בחודשים הראשונים של המלחמה, הספנות האוקראינית הושבתה למעשה לאחר סדרת התקפות רוסיות על אוניות שנשאו דגנים. אך ביולי 2022, אוקראינה ורוסיה, בעזרת טורקיה, ניהלו משא ומתן על מסדרון ימי לייצוא יבולים אוקראיניים. המסדרון אפשר לאוקראינה לייצא 46 מיליון טון של מוצרים חקלאיים, אמרו גורמים רשמיים, לפני שרוסיה סירבה לחדש את ההסכם כעבור שנה.

מאז, אוקראינה דחקה את הצי הרוסי בים השחור הרחק מקו החוף עם רחפנים ימיים וסירות מהירות נשלטות מרחוק נפיצות. מנתחים צבאיים מציינים זאת כאחת ההצלחות הבולטות ביותר של אוקראינה במלחמה.

עם דחיקת הצי הרוסי לאחור, אוקראינה החליטה לפתוח מחדש את הנמלים ללא ערבויות אבטחה רוסיות, כאשר אוניות נצמדות לחוף בדרכן לבוספורוס. אוקראינה לא תקפה ספנות אזרחית בנמלים רוסיים.

הייצוא דרך הים השחור חזר לעלות, כמעט לרמות שלפני המלחמה, כאשר רוסיה לא ניסתה בתחילה לתקוף את כלי השיט. בשבועות האחרונים, זה השתנה.

חקלאים ויצואנים אוקראינים מודאגים מכך שרוסיה מנסה שוב למנוע ממנה לייצא דגנים. "עבור אוקראינה, המגזר החקלאי הוא מקור מפתח להכנסות תקציב", אמר דניס מרצ'וק, סגן ראש המועצה החקלאית האוקראינית, סוכנות לא ממשלתית.

הפחתת ייצוא הדגנים של אוקראינה תהיה גם מכה לקייב וגם דחיפה לרוסיה, אמר. "אם אוקראינה תוצא מהתהליך הזה והיבולים שלה לא ייכנסו לשוק", אמר מרצ'וק, "המחיר יעלה ורוסיה תוכל לעשות עסקאות טובות במכירת היבולים שלה, מה שיעזור למלא את התקציב שלה לייצור נשק ולהאכיל את צבאה".

הדגשת הסיכון לשווקי הדגנים העולמיים היא עוד משימה לדיפלומטיה האוקראינית בעודה עובדת לשכנע שותפים לספק עוד סיוע צבאי להילחם בפלישה הרוסית.

מאז דחיית הפגישה על סיוע צבאי לאוקראינה שתוכננה ליום שבת בבסיס האוויר האמריקאי רמשטיין בגרמניה, הנשיא ולדימיר זלנסקי יצא לסיבוב באירופה, נפגש עם מנהיגים בבריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה, וכן עם האפיפיור פרנציסקוס.