תושבים רבים ברוסיה מאחלים ומייחלים לשינוי ובו תהיה רוסיה ללא הנשיא ולדימיר פוטין, אך התקווה נאבדת כשמתגלעות מחלוקות פנימיות בתוך האופוזיציה. אלו, מהווים מכשול גדול ביותר באשר ליכולותיה של האופוזיציה להוות אתגר לנשיא המכהן.
לנוכח המיסים החדשים שהטיל הקרמלין, התרחבות המלחמה באוקראינה, התחזקות הלאומנות בחברה הרוסית - האופוזיציה מדגישה את הדחיפות בהקמת חזית מאוחדת. אולם, מתקיים כעת סכסוך בין מספר דמויות מפתח, וכעת נחשף הקרע העמוק מאז מותו של אלכסיי נבלני מוקדם יותר השנה. רבים סבורים שמותו הפתאומי בפברואר בכלא בסיביר, מה שנתפס כ"עונש פוליטי", פגע קשות בתקווה להדחת פוטין - האופוזיציה נשארה חסרת כיוון והנהגה.
הפרשייה שמסעירה כעת את האופוזיציה הרוסית מאשימה את שותפו של מיכאיל חודורקובסקי, טייקון הנפט לשעבר, בכך שארגן תקיפה אכזרית נגד ליאוניד וולקוב, מנהיג קרן הלחימה בשחיתות של נבלאני, בליטא. חודורקובסקי, שיזם את הקמת הוועדה האנטי-מלחמתית, מציין כי פעילות הארגונים בחו״ל תהיה חיונית ברגע שייוולד מנהיג מהפכני ברוסיה.
עוד נראה, כי המחלוקות הפנימיות בין הקבוצות השונות של ההתנגדות הרוסית בחו״ל הפכו לעמוקות ומורכבות, והן משקפות לא רק חילוקי דעות פוליטיים אלא גם מאבקים על סמכויות והשפעה. הקונפליקטים נובעים לעיתים קרובות מכך שכל קבוצה פועלת מתוך השקפת עולם שונה ומייחסת חשיבות לערכים ולמטרות שונות.
במרכז המחלוקות עומדים אנשי מפתח כמו מיכאיל חודורקובסקי, שזוכה לתמיכה רבה מצד חלק מהקבוצות, אך מעורר התנגדות רבה מצד אחרות, במיוחד מצד קרן הלחימה בשחיתות של נבלאני, המייחסת לו מניעי סמכויות אישיים ולאומיים. כאמור עימותים אלו הגיעו לשיאם כאשר נטען כי אחד משותפיו של חודורקובסקי היה מעורב בתקיפה אכזרית נגד ליאוניד וולקוב, מה שגרם להחרפת המתיחות ולתחושת בגידה בקרב הקבוצות השונות.
מריה ליפמן, עורכת ב-Russia.Post ואקדמאית באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, הסבירה לעיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט" מעט על המחלוקות. לטענתה, "מדובר בקבוצות ודמויות שונות, שמתקשות אפילו להעמיד חזון משותף לרוסיה". עוד הסבירה כי ההתנגדות הליברלית נתקלה במכשולים רבים לאור מלחמות פנימיות מתמשכות מאז שנות ה-90, ושהמצב השתנה דרמטית עם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, מה שהוביל את רוב מתנגדי השלטון לברוח מרוסיה.
עם כן, בעוד חלק מהדמויות הבולטות בהתנגדות שוחררו בעסקת חילופי אסירים באוגוסט, אף אחד מהן לא הצליח לבלוט מעל כולם. הקבוצות המרכזיות בהתנגדות שהן במצב הישרדות, ממתינות ליום המיוחל שבו יפנה פוטין את מקומו.
ולדימיר קארה-מורזה, פוליטיקאי רוסי ותורם ל"וושינגטון פוסט", אמר כי לדעתו, התמוטטות שלטון פוטין היא בלתי נמנעת. לדבריו, על ההתנגדות להיות מוכנה לרגע הזה כדי שלא תפספס את ההזדמנות להוביל לשינוי. אף על פי כן, פעילים בשטח טוענים כי הדמויות המובילות והקבוצות הגדולות מפרות את המאזן ויוצרות ניכור בקרב הקהילה הרחבה. רבים סבורים כי יש מקום לפעולה, הכוללת שיתופי פעולה עם קבוצות זכויות אדם אוקראיניות וביסוס קשרים עם דיפלומטים.
כאמור, חלק מהפעילים רואים במחלוקות הללו סימן לדינמיקה בעייתית, שבה דמויות בולטות מנצלות את מעמדן ואת המשאבים שברשותן כדי לנסות להשליט את רעיונותיהן על פני אחרים. חוסר האמון ההולך ומתרקם בין הקבוצות פוגע ביכולתן לשתף פעולה במאבק נגד השלטון הפוטיניסטי, מה שמוביל להרגשה שההתנגדות מרוסקת ובלתי אפקטיבית.
אנסטסיה בורקובה, עורכת דין המובילה את הארגון ״קובצ׳ג״, מדגישה את הצורך בגישה שיתופית ובבניית רשתות פעולה גמישות, שיביאו לגיבוש חזון משותף ויעילות רבה יותר. היא מתארת את הדינמיקה החיובית המתפתחת בין קבוצות רבות, ששואפות ליצור שיתופי פעולה בתחומי זכויות האדם והעיתונאות. פעילים כמו קסניה מקסימובה, המקדישה את מרצה לפעילות למען אסירים פוליטיים רוסיים ולביסוס קשרים עם דיפלומטים אוקראינים, מצביעים על כך שישנם רבים מוכשרים ובעלי אמצעים שיכולים להניע שינוי מהותי. לדבריה, ״יש לנו את המשאבים, ואני משוכנעת כי יקום מנהיג שיביא לשינוי משמעותי ברוסיה״.
קולות מתוך ההתנגדות מצביעים על כך שישנם רבים המוכנים להיאבק למען עתיד טוב יותר לרוסיה, והתקווה לשינוי מתממשת גם בין הקהילות הרוסיות בחו״ל. פעילים רבים מצהירים כי המאבק הפוליטי לא הסתיים, וכי תהליכי דמוקרטיזציה הם בגדר אפשרות ריאלית, גם אם רחוקה. למרות האתגרים הרבים והמריבות הפנימיות, קיים רצון עז בקרב חלק מהפעילים להתרכז במיזמים פוזיטיביים, כגון חיזוק קשרים עם קבוצות זכויות אדם אוקראיניות, יצירת קשרים עם דיפלומטים מערביים, ופיתוח תשתיות חברתיות שיביאו לשינוי המיוחל.
אף על פי שהעתיד עשוי להיראות מעורפל, רוח התקווה ממשיכה לנשוב ולהוביל רבים מהפעילים הרוסים בחו״ל. על גבי רוח זו הם מקווים להוביל את רוסיה לחוף מבטחים.