המלחין היהודי יגאל צליק הלך היום (שני) לעולמו בגיל 80. צליק, שנולד בשנת 1944 בתל אביב, עבר עם משפחתו ללונדון בתור בחור צעיר, ייסד את מקהלת "פרחי לונדון" המפורסמת ב־1970 והיה בין המייסדים של מקהלת "פרחי ירושלים". לפני כשנתיים, לקה צליק באירוע מוחי, ומצבו הוגדר כקשה.
צליק הוציא את אלבומו הראשון ב־1970, ומאז כתב עשרות שירים, שהפכו לקלאסיקות בז'אנר המוזיקה היהודית. לפני שנתיים, בחנוכה 2022, פורסם סרטון ויראלי של חברי המקהלה הבריטית, כשהם מפתיעים את צליק באיחוד מרגש.
So sad to hear that Yigal Calek has passed away. Baruch Dayan Ha'emes. He was the hero of my youth. Being in the London School of Jewish Song was a badge of pride. A couple of years ago, a few of the guys got together and sang with Yigal. Here's the video. https://t.co/XY8v8lKeQ8
— Pini Dunner (@pinidunner) October 21, 2024
מקהלת פרחי לונדון נחשבת לפורצת דרך במוזיקה החסידית, מפני שלפני הקמתה בודדים בציבור הדתי עסקו במוזיקה. בנוסף, לפני הופעות הקונצרטים של בית הספר היהודי לשיר היהודי בלונדון לפני כ־50 שנה, אירועים מוזיקליים נערכו כמעט אך ורק במרתפי בית הכנסת.
כבר במרץ האחרון פורסם כי יגאל צליק חולה במחלה קשה, והיום הוא נפט ממחלתו. הרב פיני דונר, מומחה מוכר לספרים וכתבי יד עבריים המשמש כיום כרב בכיר בבית הכנסת בוורלי הילס, כתב בחשבון ה־X שלו: "כל כך עצוב לשמוע שיגאל נפטר. הוא היה גיבור נעוריי. להיות בבית הספר לשיר יהודי בלונדון היה אות גאווה".
יוסף כהן, חבר ילדות של צליק, מספר: "למדנו יחד בבית הספר תחכימוני בתל אביב וגרנו בסמיכות בשכונת נווה צדק. משפחתו גרה לידינו בשכונת נווה צדק וכמובן שהלכנו יום יום ביחד לבית הספר. משפחתו היתה קשת יום ובערב פסח ראיתי את האבא עושה הגעלת כלים לפרנסתו. יגאל היה מוכשר מאוד ועשה פנס קסם וכן הצגות לילדי השכונה בתמורה לגרושים בהם סייע לפרנסה".
"יום אחד הגעתי עם משפחתי ללונדון לייעוץ רפואי ובהיותי בשדה התעופה שם התקשרתי אל יגאל והודעתי לו שאני בשדה התעופה בלונדון. הוא אמר לי לחכות לו בשדה התעופה. כעבור שעתיים הוא מצא אותנו ואמר; "אתם אורחים שלנו". במהלך הנסיעה הוא סיפר לנו שבלילה האחרון הוא חלם חלום שמגיע אליו אורח ולכן הוא הזדרז לאסוף אותנו משדה התעופה והביא אותנו אל ביתו. התארחנו בביתו 3 ימים. לאחר שחזרתי ארצה שלחתי לו מתנה מכובדת בדואר לאות תודה מעומק לבי".
"התפלאתי שלא קבלתי ממנו תשובה או סימן כלשהו שהמתנה הגיעה אליו. פעם אחר פעם שלחתי לו מכתבים בהם בקשתי לדעת אם החבילה הגיעה אליו. עד שכעבור שבועות אחדים הוא התקשר אלי ואמר:"כן הגיעה". זכור לי כי בארוחה האחרונה לפני החזרה ארצה הוא הזמין לארוחה חבר יהודי מהקהילה ואני נתתי דרשה מפרשת השבוע על אברהם "שיצא מעורו כדי לארח באוהלו את האורחים שהזדמנו לאוהלו". חלפו מאז 20 שנים ואני עדיין אינני יודע את סיבת הריחוק של יגאל ממני אבל אני מרגיש עכשיו חובה לכתוב לו שאני סולח לו מכול הלב".