בסוף השבוע שעבר, יותר ממאה מטוסי קרב ישראליים תקפו מטרות באיראן. אולם הגל הראשון של הטייסים הישראלים פעל ביעד אחר: מטרתם הייתה להשבית מערכות הגנה אווירית ומכ"ם בסוריה שעלולות היו להזהיר את איראן מפני התקיפה, כך עולה מדיווח בתחנת שידור הגרמנית "דויטשה ולה".
על פי הדיווח, שאר מטוסי הקרב הישראליים ביצעו את התקיפה על המטרות האיראניות בשני גלים נוספים, תוך מעבר דרך סוריה ועיראק. עיראק הגישה תלונה לאו"ם על הפרת המרחב האווירי שלה לצורך ביצוע התקיפות.
מדינות שכנות אחרות, בהן ירדן וערב הסעודית, מיהרו להצהיר כי המטוסים הישראליים בוודאי לא חלפו בשטחן. על פי הדיווח, מדינות ערב נתונות תחת לחץ שלא להיראות כמסייעות לישראל. איחוד האמירויות וערב הסעודית חוששות להיגרר לעימות, וניסו בעבר להרגיע את איראן שלא יהיה להן כל חלק בפעולה צבאית ישראלית.
אל תשאירו את הילדים שלכם מאחור? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה ללימודי אנגלית בשיטת AI
לאחר אירועי סוף השבוע, מציין הדיווח, דווקא ממשלת סוריה, בראשות בשאר אל-אסד, היא שנמצאת תחת הלחץ הכבד ביותר. "הימים הבאים עשויים להיות המורכבים ביותר עבור משטר אסד," אומרת אווה קולוריוטיס, מומחית עצמאית למזרח התיכון מלונדון. "סוריה עומדת בין הפטיש לסדן - בין בעלת ברית איראנית הנאלצת להשתמש בכל הקלפים האסטרטגיים שלה כדי להגן על ביטחונה הלאומי והאינטרסים האזוריים שלה, לבין ממשלה ישראלית המבקשת לשרטט מחדש את קווי ההשפעה במזרח התיכון, במיוחד את ההשפעה האיראנית."
סוריה נחשבת לבעלת הברית הערבית הקרובה ביותר של איראן מאז שנות ה-80, כאשר חאפז אל-אסד, אביו המנוח של הנשיא הנוכחי, צידד באיראן במהלך מלחמת איראן-עיראק בת שמונת השנים, בעוד שאר מדינות ערב תמכו בעיראק. במהלך השנים, הפכה סוריה לציר מרכזי להעברת נשק ותשתיות עבור איראן וארגונים בעלי בריתה כמו חיזבאללה. סוריה אף סייעה לתמיכה הצבאית האיראנית בחיזבאללה בראשית דרכו, לאחר הפלישה הישראלית ללבנון בשנות ה-80. בשנים האחרונות, חיזבאללה היה שותף משמעותי בשימור משטר אסד בשלטון במהלך מלחמת האזרחים במדינה.
למרות זאת, משטר אסד שומר על שתיקה יחסית נוכח פעולות ישראל נגד חיזבאללה - החל מחיסול בכירי הארגון, דרך תקיפות אוויריות בלבנון, ועד לפעילות הקרקעית האחרונה בדרום לבנון. זאת בניגוד לעמדתו הביקורתית והמתלהמת בזמן מלחמת לבנון השנייה ב-2006, מה שגורם למומחים להגדיר את התנהלותו הנוכחית כ"מפתיעה" ו"מסתורית".
ישראל ממשיכה לתקוף באופן סדיר מטרות בסוריה שהיא מגדירה כקשורות לחיזבאללה. בתקופה האחרונה, התקיפות הישראליות מתמקדות במעברי הגבול בין סוריה ללבנון ובתשתיות סוריות כמו גשרים וכבישים, בטענה שאלה משמשים לאספקה מחדש של חיזבאללה בלבנון. על פי דיווחים, נותרו רק שלושה מעברי גבול פעילים לאורך הגבול בן 375 הקילומטרים בין המדינות.
"זה בראש ובראשונה עניין של הישרדות," מסביר האיד האיד, עמית מחקר בתוכנית המזרח התיכון במכון הבריטי צ'טהם האוס. לדבריו, ישראל העבירה לאסד מסרים, הן בפומבי והן בערוצים חשאיים, ש"כל מעורבות תגבה מחיר כבד." מנגד, איראן הבהירה לאסד כי נתיב האספקה לחיזבאללה חייב להישאר פתוח. על פי המומחים, אסד מנסה לרצות את שני הצדדים: כלפי ישראל - מונע הפגנות פרו-חיזבאללה ומרחיק כוחות סוריים מהגולן; וכלפי איראן - מאפשר העברת לוחמי חיזבאללה ללבנון ומספק נשק.
בינתיים, האזרחים הסורים משלמים את המחיר הכבד ביותר. השעיית קווי האספקה מלבנון, יחד עם גל פליטים המפעיל לחץ על המשאבים, מובילים לעליית מחירים חדה במדינה. "גם ללא מעורבות ישירה של המשטר בהסלמה הצבאית באזור," מסכם האיד, "האזרחים הפשוטים משלמים על כך".
מצבה של סוריה כיום מורכב מתמיד: מחד, המשטר חייב לשמר את בריתו ההיסטורית עם איראן, שסייעה לו לשרוד את מלחמת האזרחים. מאידך, עימות עם ישראל עלול להחליש את אחיזתו בשלטון ולהצית מחדש את המלחמה במדינה. בעוד אסד מנסה לתמרן בין הצדדים, המתיחות הגוברת באזור והתקיפה הישראלית באיראן מציבות בפניו אתגר חדש: האם יוכל להמשיך במדיניות הזהירה שלו אם איראן תדרוש ממנו לפתוח חזית נוספת מול ישראל בגולן? התשובה לשאלה זו עשויה לקבוע לא רק את עתידו של המשטר הסורי, אלא גם את פני האזור כולו.