המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ משקיע בימים האחרונים מאמצים מיוחדים לגיוס הקול של המצביעים הערבים בארצות הברית. על רקע הדברים שוחחנו עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, אשר הסביר מה עומד מאחורי תפיסה זו ומה תהיה המדיניות הצפויה מצד טראמפ כלפי המלחמה במזרח התיכון אם ייבחר לנשיא.
לדברי ד"ר הר-צבי, "בימים האחרונים ניכר כי טראמפ משקיע מאמץ מיוחד כדי לגייס את הקול הערבי-מוסלמי במישיגן, שהינה אחת ממדינות המפתח (16 אלקטורים) ולניצחון בה עשויה להיות חשיבות רבה במרוץ לנשיאות. כזכור, ב-2020 טראמפ הפסיד במישיגן בפער של 150 אלף קולות, בעוד שב-2016 הוא ניצח בה בפער מזערי של 11 אלף קולות בלבד".
הר-צבי הסביר, כי "גישה זו באה לידי ביטוי בביקור מפתיע וחריג ביותר שטראמפ ערך בעיר דירבורן, עיר קטנה שרוב תושביה ממוצא ערבי-מוסלמי. במהלך הביקור קרא אחד הדוברים לטראמפ לעצור את שפיכות הדמים במזרח התיכון, והצהיר כי 'שום כמות של כסף או כוח אינה יכולה להיות עדיפה על פני חיי אדם'. התבטאות שעברה ללא תגובה מצידו של טראמפ, למרות שיש בה גוון אנטישמי ברור, בשל השימוש במוטיב הכסף והכוח".
בנוסף, "בציוץ שפרסם ברשת X, טראמפ כתב כי הוא יסיים את הסבל וההרס בלבנון, וכי הוא מצפה לעבוד עם הקהילה הלבנונית שחיה בארצות הברית. בהקשר זה יש להזכיר כי בתו של טראמפ נשואה לאמריקאי ממוצא לבנוני, שהינו ממובילי קמפיין הבחירות שלו בקהילה הערבית. עוד פורסם כי טראמפ אמר לראש הממשלה נתניהו כי אם הוא ינצח, המלחמה תצטרך להסתיים עד שייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר. לכך אפשר להוסיף את ההתבטאות של ג'יי. די. ואנס, המיועד לתפקיד סגן הנשיא של טראמפ, כי לא תמיד האינטרסים של ישראל וארצות הברית יהיו חופפים והאינטרסים האמריקאים הם לא לצאת למלחמה נגד איראן".
לטענתו של הר-צבי, "על רקע מה שמסתמן בשבוע האחרון כבלימת המומנטום של טראמפ ונוכח הנזקים שנגרמו לקמפיין בעקבות ההתבטאות כנגד הקהילה הפורטוריקנית בעצרת בחירות שקיים, נראה כי טראמפ מנסה גישות חדשות. זאת, מתוך הבנה שבאחד המרוצים הצמודים בעשורים האחרונים, בוודאי מאז ההתמודדות בין בוש לאל גור בשנת 2000, 'כל קול קובע', והניצחון במדינות המפתח יכול להיות מוכרע באלפי קולות בודדים".
להערכתו של הר-צבי, "די ברור כי ההתבטאויות של טראמפ שקוראות לסיום המלחמה נועדו, בראש ובראשונה, למשוך את הקהילה הערבית-מוסלמית במישיגן להצביע עבורו, או לפחות להימנע מלהצביע עבור האריס. אבל בחינה מדוקדקת יותר של עמדותיו של טראמפ בסוגיות חוץ בכלל, וביחס למלחמה באזור בפרט, מלמדת כי ככל הנראה מדובר באמירות שמשקפות במידה רבה את תפיסת עולמו האמיתית ואת קווי המדיניות שהוא עשוי לאמץ באם ייבחר. טראמפ מעוניין שהמלחמות במזרח התיכון, כמו גם באוקראינה, יסתיימו בחודשים הקרובים. זאת, במידה רבה, בשל החשש, כי ככל שיימשכו, כך ארצות הברית עלולה להישאב למעורבות פעילה יותר ולהשקעת משאבים צבאיים, מדיניים וכלכליים רבים. זאת, בייחוד אם תחול עליית מדרגה נוספת בעימות הישיר בין ישראל לאיראן, נוכח האיומים שנשמעים בימים האחרונים מטהרן, שתוביל להסלמה אזורית רחבה".
הר-צבי סיים באומרו, כי "למרות החיסול של קאסם סולימאני, בכהונתו הראשונה, טראמפ לא תקף את מתקני הגרעין של איראן גם לאחר שפרש מהסכם הגרעין ב-2018, לא תקף את מתקני הנפט שלה גם לאחר שזו עמדה מאחורי תקיפת מתקני הנפט של סעודיה ב-2019, ולמעשה לא תקף באיראן בכלל. טראמפ בוודאי לא ירצה להתחיל את כהונתו השנייה בהפניית קשב ומשאבים למלחמה במזרח התיכון ולהיגרר לעימות ישיר עם איראן. הוא ישאף מתחילת הדרך למקד את מירב התשומות בזירה הבינלאומית בסין, שלתפיסתו כפי שגם היה בתקופת כהונתו הראשונה, מהווה את האיום המרכזי והעיקרי על הדומיננטיות והכלכלה האמריקאית, ובמקביל לנסות ולקדם את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה, אותו שאף להשיג גם בתקופת כהונתו הראשונה".