נשיא ארה״ב לשעבר והמועמד הרפובליקני בהווה דונלד טראמפ מהווה כבר קרוב לעשור דמות מרכזית בימין הפוליטי. הוא הספיק להיות מעורב בשלל שערוריות, בין השאר עם סיום כהונתו הראשונה, לאחר שהביא את ארה״ב לאחד הימים העגומים בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית - הפלישה לקפיטול ב־6 בינואר 2021.
בנוסף, הוא הואשם בפלילים בארבעה תיקים שונים, ובהם בגין זיוף מסמכים עסקיים לטיוח דמי השתקה שניתנו לשחקנית הסרטים הכחולים סטורמי דניאלס, על רומן שניהל עמה, לקיחת מסמכים מסווגים ושיבוש חקירה. הוא טען לשיבוש תוצאות הבחירות ב־2020, ועד היום הוא מכחיש כי הפסיד לנשיא ביידן. הייתה גם קנוניה להטיית תוצאות הבחירות בג׳ורג׳יה, שם נתבע על הטיית קולות האלקטורים במדינה לטובתו, ובמישיגן - שם נתבע כשותף לקנוניה להפרעה לבחירות.
כל אלה לא כוללים את ההתבטאויות הרבות ולעיתים אלימות, עמוסות קונספירציות, שמזוהות עם עצרות התמיכה שלו, ובהן שנאת זרים, גזענות ואפליה נגד נשים. הוא אף טען כי בכוונתו להגן על נשים, ״בין אם יאהבו זאת ובין אם לא״. הוא כינה את המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס ״בעלת פיגור שכלי״, וקרא לדמוקרטים ״דמוניים״, וטען כי רימו וגנבו את הבחירות הקודמות.
למרות כל זאת, כ־75 מיליון אמריקאים צפויים להצביע עבורו שוב. האם לאמריקאים ואמריקאיות אכפת מכל אלה? בראשית דרכו הפוליטית, נהגו רבים בשמאל לטעון כי הצלחתו נובעת מגזענות, שנאת נשים וזרים, כשהיא נתמכת במידע כוזב ושקרים. הילרי קלינטון היטיבה לנסח את הטענה הזו כאשר אמרה: ״אם להיות כוללנית בצורה גסה, ניתן להכניס כמחצית מתומכיו של טראמפ למה שאני מכנה ׳סל הבזויים׳״. גם ההסברים הראשונים מצד תומכיו של טראמפ נטו לפשטנות מופרזת ולתגובות היסטריות.
טראמפ הוא תוצר של מערכת פוליטית ייחודית לארה״ב, המבוססת על שיטת "המנצח זוכה בכל". השיטה מעודדת שליטה של שתי מפלגות עיקריות ומקשה על מפלגות נוספות להצליח. כשניסה טראמפ לרוץ מטעם מפלגת הרפורמה בשנת 2000, הקמפיין שלו לא זכה להצלחה. אך בפריימריז הפתוחים, שבהם לבוחרים יש יותר השפעה מבכירי המפלגה, הצליח טראמפ לכבוש את הבסיס הרפובליקני בזכות תנועת Make America Great Again, ולהשתלט על מפלגה שלמה.
גם בקרב הדמוקרטים היו תנועות פופוליסטיות מימין ומשמאל, בהובלת ברני סנדרס ב־2016 ואליזבת וורן ב־2020, אך אף אחת מהן לא השיגה את התמיכה של כ־%25־35% בפריימריז, כפי שעשה טראמפ במפלגה הרפובליקנית ב־2016. מרגע שהשתלט על המפלגה, השיטה הדו־מפלגתית פעלה לטובתו, כשהיא מכריחה את שאר חברי המפלגה להשלים עם הנהגתו החדשה. אך גישה זו אינה מספקת הסבר לשאלת כוחו המתמשך, מה שהפך אותו למועמד הרפובליקני לנשיאות שלוש פעמים רצופות, הראשון מאז פרנקלין רוזוולט.
הבוחרות והבוחרים טוענים כי המצב הכלכלי והאינפלציה המחריפה הם נושאים קריטיים, וסקרים מראים כי מדובר באחד הנושאים המהותיים לבוחרים. עד התפרצות מגיפת הקורונה, הכלכלה האמריקאית צמחה משמעותית במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. אף שהבוחרים לא תמכו בהתנהלותו ביום ההסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר 2021, הזעם על האינפלציה ותחושת הפסימיות הכלכלית מכוונים את הציבור כיום להעניש את הממשל הדמוקרטי, מה שפועל לטובת טראמפ.
בארה"ב, רשת ההשכלה היא משתנה חשוב. בני מעמד הפועלים מאמינים לטראמפ כשהוא מבטיח להבריא את הכלכלה, ומעריכים אותו על כך שהוא מדבר בשפתם ומבטיח להם עתיד מכובד ותגמול הולם, גם אם הם מבינים היטב שלא כל הבטחותיו יתממשו. בביקור באזור האסון בצפון קרוליינה לפני מספר שבועות, הבטיח טראמפ שכל בית שנהרס ייבנה מחדש ״ויפה יותר״. הבטחה זו, גם אם אינה ישימה במציאות, נתנה לתושבים תחושה שהמנהיג אינו מתעלם ממצוקתם. תושבים תיארו את ביקורו כ״זריקת תקווה״, והרגישו שאינם נשכחים. טראמפ מצליח לגרום לרבים להרגיש שהוא רואה אותם, גם אם הוא מיליארדר, ומייצג את מי שהיו רוצים להיות – אנשי עסקים מצליחים ש״דפקו״ את המערכת.
חלוקת התמיכה הפוליטית לפי רמת השכלה יצרה את הפער התרבותי החריף ביותר בארה״ב. המפלגה הרפובליקנית בהנהגת טראמפ נראית יותר ויותר כתומכת באינטרסים כלכליים של מעמד הפועלים, תוך קידום הגנות מסחריות, הטבות מס לפועלים ושמירה על זכויותיהם הקיימות.
עבור אמריקאים רבים ללא תואר אקדמי, הדמוקרטים נתפסים כמפלגה מתנשאת, והם מעדיפים מועמד שמדבר אליהם בגובה העיניים. זו גם הסיבה שמסע הבחירות של טראמפ עט על התבטאות מבולבלת של ביידן, שהשתמש במילה ״זבל״ כשדיבר על תומכי טראמפ. המסר של טראמפ לציבור: ״הדמוקרטים עדיין רואים אתכם כבזויים״.