עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, עולות שאלות רבות לגבי יחסה של ארה”ב כלפי מדינות ערב, ובעיקר כלפי מדינות המפרץ. ד”ר מיכל יערי, מומחית לענייני המפרץ, משרטטת תמונה מעמיקה של ההעדפות הפוליטיות של מדינות המפרץ כלפי שלטון רפובליקני וההשלכות האפשריות של ניצחון כזה. “מדינות ערב הלא-דמוקרטיות נוטות להעדיף שלטון רפובליקני”, היא מסבירה, “משום שהן סבורות ששלטון זה נוטה פחות לעסוק בזכויות אדם ולהפעיל לחצים בעניינים פנימיים”.
לדברי ד”ר יערי, התמיכה בשלטון רפובליקני נובעת בעיקר מכך שנשיאים רפובליקנים נוטים להימנע מלהציב במוקד יחסיהם עם מדינות ערב סוגיות של זכויות אדם - בניגוד לנשיאים הדמוקרטיים. עבור מדינות המפרץ, אלה נושאים רגישים שההתעסקות בהם נתפסת כמעורבות אמריקנית בוטה בנעשה בשטחן. “הנשיאים הדמוקרטים, כמו אובמה וביידן, כן מתערבים בעניינים הללו ומעמידים את סוגיית זכויות האדם כמרכזית יותר ביחסים עם מדינות ערב. הדבר לא מתקבל בעין יפה בקרב המנהיגות הערבית”, היא מציינת.
ד”ר יערי מדגישה כי הדוגמה של ממשל אובמה הדמוקרטי באה לידי ביטוי מובהק בתקופת האביב הערבי. “באותה תקופה, כאשר עלתה דרישה מצד מדינות ערב לפעולה תקיפה נגד משטר אסד, אובמה לא הגיב באופן אגרסיבי כפי שהערביי מדינות המפרץ ציפו ממנו, ואף חרג מהבטחותיו. אובמה הצהיר כי שימוש בנשק כימי על ידי אסד יהווה קו אדום, אולם כשאסד חצה את הקו הזה – ארה”ב לא התערבה צבאית כפי שהבטיח הנשיא”. חוסר המעש הזה, לצד החתימה על הסכם הגרעין עם איראן, היריבה הגדולה ביותר של סעודיה, גרם לחוסר אמון עמוק של מנהיגי המפרץ כלפי הדמוקרטים.
יחד עם מסרים נוספים של גינוי, בארה״ב הבהירו למנהיגי מדינות המפרץ שהממשל הנוכחי לא חושש להטיל ביקורת על התנהלות פנימית בסעודיה, ובכך למעשה לחשוף אותם לביקורת עולמית.
המתח הזה גורם לכך שמנהיגי מדינות המפרץ חשים, במידה רבה, נוחות גדולה יותר תחת ממשל רפובליקני שלא מבקר אותם על רקע נושאי זכויות האדם.
טראמפ, שהדגיש במהלך כהונתו את התמיכה הכלכלית והאסטרטגית במדינות המפרץ תוך הימנעות מהתערבות בעניינים הפנימיים שלהן, הצליח להבטיח אמון רב בקרב מנהיגי ערב. לפי ד”ר יערי, מדינות המפרץ “מעריכות את הגישה הלא מתערבת שלו ואת ההחלטות המדיניות שהן תומכות בשלטון רפובליקני בכלל ובטראמפ בפרט”.
מדינות המפרץ מתבוננות על השינויים הפוליטיים בארה”ב בעיניים פקוחות ונראה כי הרוח הרפובליקנית היא המועדפת עליהן, בעיקר בשל חוסר ההתערבות בנושאים של זכויות אדם והתמקדות ביחסים אסטרטגיים וכלכליים. “כבר עכשיו ניתן לראות את התקשורת הרשמית במדינות אלו מברכת על הבחירות האמריקאיות, ממש כמו בישראל”, מסכמת ד”ר יערי.