ברקע האירועים הקשים נגד ישראלים באמסטרדם, חושף הג'רוזלם פוסט דו"ח מסווג ביותר ממשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות של ישראל, שנכתב במאי 2024. המסמך, מצייר תמונה מדאיגה של עלייה בשנאה כלפי ישראל ואנטישמיות בהולנד. על פי הדו"ח, סדר יום אנטי-ישראלי זה מתבטא בהפגנות ציבוריות, רשתות משפטיות ופיננסיות, השפעה ברשתות החברתיות ובמקרי הסתה.
הדו"ח מתאר סביבה עוינת הולכת וגוברת, שבה השנאה כלפי ישראל לא רק שמתקבלת בסובלנות, אלא לעיתים אף נחגגת. הפגנת יום הנכבה במאי 2022 בכיכר דאם הייתה סמל לשינוי זה. מה שבעבר נחשב לדברי קיצון הפך לנורמלי, לא רק בהפגנות בודדות אלא דרך פעילות נרחבת שחודרת לחברה ההולנדית.
מאז תחילת מלחמת חרבות הברזל ב-7 באוקטובר 2023, הפגנות אנטי-ישראליות בהולנד החריפו בעוצמתן ובאופיין העוין. הפגנות פרו-פלסטיניות אינן עוד רק ביטוי של סולידריות, אלא לעיתים קרובות קריאות לבידוד מוחלט של ישראל ואף לנקיטת אמצעים אלימים נגד ישראלים ויהודים.
הדו"ח מפרט את היקף השינוי הזה, ומתאר קמפיין מתואם בהובלת דמויות מפתח ששילבו רטוריקה אנטי-ישראלית בשיח החברתי והציבורי ההולנדי.
דמויות מפתח
במרכז התנועה הזו עומד אמין אבו-רשיד, פעיל חמאס ידוע שמשפיע על מעגלים בולטים בהולנד. במאי 2022, הרשויות ההולנדיות פשטו על ביתו של אבו-רשיד ומצאו שם 150,000 אירו במזומן וחומרים הקשורים לחמאס, תזכורת ברורה לתפקידו הכלכלי בפעילות חמאס.
אבו-רשיד קשור בקשר הדוק לדמויות בולטות, כולל גרטה דויסנברג, אלמנתו של נשיא הבנק האירופי המרכזי לשעבר, וויליאם דויסנברג, אשר תמכה במשך שנים ב"מאבק הפלסטיני". יחד, הם בנו רשת השפעה שמאפשרת לשנאה כלפי ישראל להכות שורש ולהתפשט בחברה ההולנדית.
דמות מפתח נוספת בנוף זה הוא תומאס ואן גול, פעיל בארגון השלום PAX. נוכחותו בארגוני זכויות אדם ושלום מקנה לגיטימציה מטעה לקריאותיו לאמברגו מוחלט על ישראל
תומאס הופלנד הוא פעיל הולנדי המכהן כמנהל של סמידון, רשת סולידריות עם אסירים פלסטינים, המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP). הופלנד נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהפגנות פרו-פלסטיניות בהולנד, ומביע תמיכה בארגונים כמו חמאס, אותם הוא מציג ככוחות לגיטימיים של "התנגדות" פלסטינית. עמדותיו זוכות להד בקרב פעילים הולנדים צעירים, ומחזקות את השפעתו בזירה המקומית.
אבו-רשיד, ואן גול והופלנד הם יותר מאשר תומכים; הם אדריכלים של רשת שנועדה לבודד את ישראל. על פי הדו"ח, הם מארגנים מאמצי גיוס כספים בערים שונות בהולנד, ואוספים סכומים משמעותיים לכאורה עבור סיוע הומניטרי, אך לעיתים קרובות הכספים מיועדים למטרות אנטי-ישראליות ופרו-חמאסיות.
במאי 2023, פעילה חברתית בשם קרוליין ניובאור השיקה קמפיין לגיוס 100,000 אירו כדי למלא מרחבים ציבוריים בשלטים פרו-פלסטיניים ברחבי הולנד. שלטים אלו מציגים סמלים המזכירים את דגל פלסטין, מה שמנרמל את השנאה כלפי ישראל בחיי היומיום.
בעל השפעה לא פחותה בהעצמת השנאה הוא ראשיד אל-ע'זאווי, הידוע כ"רפר אפה". הפוסטים שלו ברשתות החברתיות ידועים בטבעם המסית. במרץ 2023 הוא קרא ל"פעולה צבאית" והשווה את ישראל לגרמניה הנאצית, כשהוא מציע כי פירוק המדינה הוא הפתרון היחיד.
הרטוריקה של אפה משקפת מגמה רחבה יותר, בה רשתות חברתיות מנוצלות להגברת השנאה כלפי ישראל, לעיתים במסווה של אקטיביזם או חופש ביטוי.
סדר יום אנטי-ישראלי
מעבר לפעילות הציבורית והרשתות החברתיות, סדר היום האנטי-ישראלי הזה חודר גם לערוצים משפטיים. הארון ראזה, עורך דין בתנועת "מרץ 30", השתמש במערכת המשפט ההולנדית כדי לתבוע בכירים ישראלים בטענות לפשעי מלחמה והפרות זכויות אדם.
במרץ 2023, ארגונו של ראזה הגיש בקשה למעצרו של נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, במהלך ביקורו באמסטרדם, בטענה ל"רצח עם" ו"פשעי מלחמה". פעולות משפטיות אלו, למרות שהן לרוב סמליות, חושפות אסטרטגיה רחבה יותר של ניצול החוק הבינלאומי כדי לבודד את מנהיגי ישראל ולשלול לגיטימציה מהמדינה בזירה הגלובלית.
הרשתות החברתיות הפכו לכלי רב עוצמה עבור פעילים אלו. פלטפורמות כמו אינסטגרם וטוויטר אפשרו לדמויות כמו ניובאור והופלנד להפיץ מסרים אנטי-ישראליים בהיקף רחב, לעיתים תוך עקיפת צנזורה בעזרת סמלים מוסווים, כגון האבטיח המזכיר את דגל פלסטין.
הטקטיקה הזו הטמיעה נרטיבים אנטי-ישראליים במרחב הדיגיטלי ההולנדי, והגיעה לקהל רחב מעבר למעגלי האקטיביזם המסורתיים, מה שהפך את הדעות הללו לנורמטיביות. הדו"ח של המשרד מזהיר כי ללא מנגנוני אחריות, רשתות חברתיות עלולות להפוך למצע לגידול קיצוניות, שם נרטיבים כאלה מנורמלים ומופצים ללא הפרעה.