לאחר שחוסל סינוואר והשערות רבות הועלו באשר למחליפו כמנהיג ארגון הטרור חמאס, הולכת וגוברת הנטייה לבחור את ח'ליל אל-חיה, שכיהן עד כה כסגנו של סינוואר, כך דווח היום (שבת) בעיתון הערבי "א-שרק אל-אווסט".
אל חיה היה תחת פיקודו של ראש הלשכה המדינית, איסמעיל הנייה, שגם הוא חוסל על ידי ישראל בחודשים האחרונים. בנוסף, הוא הוביל את צוות חמאס בשיחות עקיפות עם ישראל בנוגע להפסקת אש, ואף הוצא באופן מיוחד על ידי סינוואר למצרים כדי לשמש לנציגו בשיחות המו"מ.
בתקרית חיסול הנייה ציינו משמרות המהפכה האיראניים כי אל-חיה היה עם הנייה באותו בניין שנפגע מטיל בטהרן, אך הוא לא היה באותה דירה בזמן התקיפה.
אל-חיה היה אחד השמות המועמדים באופן בולט לקחת לידיו את הנהגת חמאס, לאחר חיסול הנייה, ודיווחים בתקשורת קבעו כי הוא "החביב על איראן ובעלות בריתה באזור".
אל-חיה נחשב לאחד ממנהלי המשא ומתן העיקריים של חמאס, ומילא תפקיד מרכזי במשא ומתן להפסקת אש עם ישראל במהלך 2014. הוא בעל קשרים קרובים עם מנהיגי חמאס אחרים, והוא משמש כאיש קשר בין התנועה למדינות כמו קטאר, איראן וטורקיה. הוא גם נחשב לתומך בזרוע הצבאית של התנועה, גדודי אל-קסאם.
אל-חיה, שידוע בכינויו הוא "אבו אוסמה", נולד בעזה, ב-5 בנובמבר 1960. מלבד הרקורד המבצעי שלו, הוא מחזיק בדוקטורט במדעי הסונה והחדית' מאוניברסיטת הקוראן הקדוש ומדעי האסלאם בסודן מ-1997, ולפני כן תואר שני במדעי הסונה והחדית' מאוניברסיטת ירדן ב-1989 ותואר ראשון מהפקולטה ליסודות הדת באוניברסיטה האסלאמית בעזה ב-1983.
אל-חיה נחשב לאחד ממייסדי החמאס והשתתף בהקמתה מתחילת שנות ה-80, שם הושפע מאוד מאישיותו של השייח' אחמד יאסין. הוא נודע גם בפעילותו הפוליטית והחברתית בחברה הפלסטינית, שם עבד כחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית והשתתף בפעילויות איגודי מקצועיות וחינוכיות רבות, ומילא כמה תפקידים בהתאגדויות סטודנטים ועובדים.
אל-חיה היה נציג במועצה המחוקקת הפלסטינית לחמאס, חבר הלשכה המדינית של התנועה, סגן ראש התנועה ברצועת עזה, ראש לשכת התקשורת של חמאס ואחד מראשיה.
בשנת 2012 עמד אל-חיה בראש רשימת "ירושלים היא המינוי שלנו" של התנועה, שהייתה אמורה להשתתף בבחירות למחוקקים שבוטלו במאי אותה שנה.
אל-חיה כבר עבר יותר מניסיון התנקשות אחד. לאחר שהיה כלוא לשלוש שנים בתחילת שנות ה-90, בשנת 2007 הוא שרד ניסיון התנקשות ישראלי בו נהרגו שבעה מבני משפחתו. ניסיון חיסול נוסף ששרד היה ב-2014 במהלך המלחמה בעזה, ובניסיון זה נהרגו גם מספר מבני משפחתו, ביניהם: בנו חמזה, בנו הבכור אוסאמה, אשתו הלה סאקר, וכן שלושה מילדיו: חליל, אימאמה וחמזה.