פרופ' אמציה ברעם, מומחה לחקר המזרח התיכון, שוחח עם "מעריב" וניתח את מצבו של חיזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון, תוך שהוא מתאר את האפשרויות לשינוי פוליטי במדינה ואת ההשלכות האפשריות לישראל ולמזרח התיכון כולו. לדבריו, חיזבאללה, שהיה עד לאחרונה בעל רוב בפרלמנט הלבנוני, איבד מהשפעתו בבחירות האחרונות, ובכך יצר איזון בין תומכיו לבין האופוזיציה, המנסה למנוע את חזרתו לשליטה.
"למעלה משנתיים שהפרלמנט הלבנוני מחולק בצורה שווה בין תומכי חיזבאללה - לאופוזיציה״, מסביר פרופ' ברעם. "הבעיה היא שכדי לבחור נשיא, על פי הפוליטיקה הלבנונית, נדרש רוב של שני שלישים מהפרלמנט – תנאי שהפך את תהליך הבחירה למבוי סתום". ברעם מציין כי הנשיא הקודם, מישל עאון, היה תומך מובהק של חיזבאללה וניהל את המדינה במשך שש שנים בהתאם להנחיותיהם, גם כשהדבר פגע כלכלית בלבנון והביא להתנגדות ציבורית רחבה.
בשנת 2022 התקיימו בחירות בלבנון, ובתוצאה מפתיעה, חיזבאללה איבד את הרוב בפרלמנט. כיום, עם חצי מהקולות בלבד, אין להם אפשרות לקדם בחירת נשיא חדש התומך בהם. "בשנה האחרונה, אנחנו רואים נטייה של תומכי חיזבאללה, בעיקר נוצרים ודרוזים, לעבור לאופוזיציה", אומר ברעם. "אם מגמת ההתפכחות הזו תימשך, ייתכן שבעתיד יבחר נשיא שאינו תומך חיזבאללה".
השם המוביל כמועמד לנשיאות הוא גנרל ג'וזף עאון, הרמטכ"ל הנוכחי של צבא לבנון, אשר זוכה לפופולריות בשל עמדתו העצמאית, שאינה תומכת בחיזבאללה. "אם עאון ייבחר, הוא עשוי להיות הנשיא הראשון מזה שנים שלא נתון להשפעת חיזבאללה, מהלך שיכול להוביל לשינוי מהותי במאזן הכוחות הפוליטי במדינה״, מסביר פרופ' ברעם.
ברעם טוען כי שינוי המצב הפוליטי בלבנון דורש תמיכה בינלאומית: "הקהילה הבינלאומית, בדגש על מדינות המפרץ הערביות, יכולה להציע תמיכה כספית רחבת היקף לשיקום הכלכלה הלבנונית, אך בתנאי שיוצא לפועל שינוי מהותי - בחירת נשיא שאינו תומך חיזבאללה והנהגת רפורמות פוליטיות שימנעו מחיזבאללה להשתמש בזכות הווטו שלהם כדי לטרפד כל שינוי״. הוא מסביר כי אחת מהדרכים למנוע מחיזבאללה לחזור לשלטון היא בהובלת סעודיה ומדינות המפרץ, שמעוניינות לנתק את לבנון מהשפעת איראן, התומכת העיקרית של ארגון הטרור.
אם ייבחר נשיא שאינו תומך חיזבאללה, צפויה להיפתח אפשרות להסכם הפרדת כוחות חדש בין ישראל ללבנון, בדגש על הרחקת חיזבאללה מאזור הגבול. "הסכם כזה יצטרך לכלול אמצעים לאכיפת ההפרדות, ולשם כך תידרש תמיכת הממשל האמריקני, שתספק ערבויות מחייבות לישראל״, אומר ברעם. הוא מציין כי יתכן שממשל ביידן יוכל לספק מכתב התחייבות, המעניק לישראל זכות להשתמש בכוח אם חיזבאללה יפר את ההסכם.
"האמריקנים צריכים לתת לישראל 'רישיון להרוג' במקרה של הפרת הסכם״, מסביר ברעם. "אם חיזבאללה ינסה לשוב לאזורי הגבול ללא הפרעה מצד צבא לבנון או יוניפי"ל, לישראל תהיה זכות לפעול ולמנוע זאת, בין אם באמצעות חיל האוויר, כוחות קומנדו, או אמצעים אחרים״.
אחד האתגרים המרכזיים בשינוי המצב בלבנון הוא פירוק חיזבאללה מנשקו הכבד. "לחיזבאללה יש עדיין לגיטימציה מלאה להחזיק בנשק כבד, עקב החלטה שהתקבלה ב-2008 בדוחא, המעניקה להם את זכות הווטו בשליש מהממשלה הלבנונית״, מסביר ברעם. "ברגע שיש להם שליש מהקולות בממשלה, כל ניסיון לבצע רפורמות מדיניות או להוציא החלטות נגד הארגון - נחסמים".
כדי לשנות את המצב הזה, לדעת ברעם, נדרש שינוי חקיקה בלבנון והסרה של זכות הווטו של חיזבאללה בממשלה. הוא מציין כי בימים אלו ניכרת תסיסה גוברת נגד חיזבאללה גם בקרב הקהילה השיעית, שמבינה שהארגון מושך את לבנון למשברים כלכליים ומדיניים.
ברעם מסכם כי שינוי פוליטי מהותי בלבנון, הכולל בחירת נשיא חדש ופירוק חיזבאללה מנשקו, הוא הכרחי לשלום ארוך טווח. "הקהילה הבינלאומית וערביי המפרץ חייבים לפעול במשותף כדי להביא לשינויים בביירות, להפסיק את השחיתות ולהשיב את לבנון למסלול דמוקרטי. הלחץ הבין-לאומי חייב להתמקד בדרישה לפירוק חיזבאללה מנשקו הכבד, מהלך שיכול להוביל לשיקום כלכלי, ביטחוני וחברתי רחב במדינה״.
לדברי ברעם, זהו תהליך מורכב, אך הוא מאמין שההישג אפשרי: "אם השינוי יתבצע, לבנון עשויה לחזור להיות מדינה חופשית ומתקדמת, עם דמוקרטיה אמיתית ושלטון נקי, והקהילה הבינלאומית תהיה חייבת לוודא שחיזבאללה לא יחזור לקדמת הבמה הפוליטית והצבאית במדינה״.