עם הסלמת המצב בגבול הצפון ופעילות חיזבאללה המתמשכת כנגד ישראל, ג'ונתן אל חורי, מומחה לענייני לבנון ובעצמו לבנוני ובן ליוצא צד״ל, מנתח את השפעת ההסלמה הנוכחית על החברה הלבנונית. אל חורי מתאר מצב מורכב, בו חיזבאללה ממשיך בקו התוקפני, בעוד בלבנון עצמה עולים קולות הדורשים לשים קץ למעורבותו בלחימה.
לדברי אל חורי, הצהרות מנהיגי חיזבאללה כמו נעים קאסם והצהרות של מוחמד עפיף, מנהל התקשורת של הארגון, מבהירות כי הארגון אינו מעוניין בהפסקת אש. "עפיף הצהיר כי נסראללה הפך ל'שהיד אבי כל השהידים' והכריז על מחויבות הארגון להמשך המאבק לצד עזה וההגנה על לבנון ללא רצון להסכם״, אומר אל חורי. "הקו הזה חוזר על עצמו גם בנאומים של בכירים אחרים בארגון, שמדגישים את עמדת חיזבאללה לצד העזתים והיעדר רצון להפסקת אש״.
מנגד, האוכלוסייה הלבנונית עצמה, לדבריו של אל חורי, מחזיקה בעמדה שונה. "בקרב הציבור הלבנוני יש קונצנזוס הולך וגובר הדורש הפסקת לחימה וחתירה להסכם. ראש ממשלת לבנון והאופוזיציה רואים בהסכם 1701 מסגרת חשובה, המסדירה את הסטטוס קוו בגבול ומבטיחה את ריבונותה של לבנון״, הוא מסביר.
במישור הפוליטי, קיימת חלוקה ברורה: תומכי חיזבאללה בקרב החברה השיעית בלבנון רואים בארגון מייצג נאמן של האינטרסים שלהם, זאת לאחר שהארגון בנה להם תשתית חברתית וכלכלית לאורך השנים. אך בצד השני עומדת האופוזיציה שברובה נוצרית, שקוראת להחיל את הסכם 1559, הכולל דרישה לפירוז חיזבאללה וכל ארגון טרור אחר בלבנון מנשקו.
לצד ההתנגדות הגוברת לחיזבאללה, אל חורי מדבר על שינוי בשיח הציבורי בלבנון. "בעבר, התנגדות פומבית לחיזבאללה הייתה נחשבת מסוכנת בשל החשש מהתנקשויות ופגיעות נוספות במתנגדי הארגון״, הוא מציין. "אך כעת רואים בלבנון יותר תעוזה – הציבור מתחיל להכיר בכך שישראל תוקפת מטרות של חיזבאללה בלבד, ומבצעיה ממוקדים באזורים שיש בהם תשתיות טרור״.
לדבריו, ישנה הבנה הולכת וגוברת בקרב הלבנונים שישראל אינה פוגעת סתם כך, וההבנה הזו מבדילה בין הציבור הלבנוני לחיזבאללה. "גם אם יש תקיפות באזורי בעלבכ או צור, הציבור מבין שיש לישראל מטרות צבאיות לגיטימיות, ושחיזבאללה הוא הגורם המוביל את המדינה לעימותים המיותרים״.
במקביל להתקוממות הציבורית, קולות בולטים בלבנון, כמו ראש העדה המרונית, קוראים לבחירת נשיא חדש שידאג להסדר יציב ויעמוד מול חיזבאללה. "אחת השאלות החשובות היא מי יחתום על הסכם הפסקת האש", אומר אל חורי. "בלבנון יש חוק שמחייב את הנשיא להיות חותם על חוקים מסוג זה. חוסר היכולת לבחור נשיא יוצר סיכון לפגיעה בהסכמים עתידיים״.
לדבריו, בחירת נשיא חדש בלבנון עשויה לחזק את ההנהגה המקומית וליצור איזון פוליטי. "ראש העדה המרונית הדגיש את הצורך להחזיר את הלגיטימיות לנשיא הנבחר ולתת לו את הסמכות לעמוד בהחלטות. זהו צעד הכרחי כדי לחזק את מעמדה של לבנון מול השפעות חיצוניות וליצור סדר פנימי״.
אל חורי מציין כי ניתן לשקול מהלכים דיפלומטיים עם הלבנונים המתנגדים לחיזבאללה, ובמיוחד עם הלבנונים שנמצאים בגלות. "הקהילה הלבנונית הגולה, בעיקר בארצות הברית וקנדה, עשויה להוות גשר בין ישראל ללבנון״, הוא אומר. "ישראל יכולה להיעזר בדמויות בולטות כמו מסעד בולוס, חתנו הלבנוני של טראמפ, כדי לקדם דיאלוג וליצור גיבוי דיפלומטי רחב להפסקת אש עם תנאים ברורים לפירוק חיזבאללה מנשקו. אני מאמין שבאמצעות שיח ישיר של ממשלת ישראל מול ממשלת לבנון - יהיה ניתן לשתף פעולה באינטרסים דומים״.
על פי אל חורי, הפסקת אש ללא פירוק תשתיות הטרור של חיזבאללה תהיה טעות אסטרטגית עבור ישראל. "אם ישראל תפסיק את הלחימה מבלי לצמצם את יכולות חיזבאללה, זו תהיה החמצה גדולה״, הוא אומר. "חיזבאללה ימשיך להתחמש, והעימות הבא יהיה בלתי נמנע. כך גם אומרים רבים מהלבנונים. האוכלוסייה הלבנונית מתחילה להבין שהעתיד תלוי ביכולת שלהם להשתחרר מהכוח של חיזבאללה״.