שר ההגנה היווני, ניקוס דנדיאס, הציג בפרלמנט תוכנית להקמת מערכת הגנה אווירית מקיפה - "כיפת הברזל היוונית". המערכת, שתפותח בשיתוף ישראל, תכסה את כל שטח יוון מהים האגאי ועד לשטחה היבשתי, בעלות משוערת של כ-2 מיליארד אירו. התוכנית כוללת רפורמה מקיפה בכוחות המזוינים: סגירת 33 בסיסים צבאיים חסרי ערך מבצעי (ועד 2030 צפויים להיסגר 132 בסיסים), והקמת מערכת משולבת נגד כטב"מים ומערכות הגנה אוויריות לכל הטווחים. המטרה המוצהרת היא להפחית את התלות במטוסי חיל האוויר היווני.

התקשורת הטורקית יצאה בהתקפה חריפה על התוכנית. העיתון Takvim הגדיר אותה כ"ברית הגנה נגד טורקיה", בעוד Yeni Şafak טען כי "יוון מפוחדת מהתנועות ההגנתיות של טורקיה". העיתון Sözcü הגדיר את המהלך כ"הכנה למלחמה". CNN טורקיה מדגיש במיוחד את העמקת שיתוף הפעולה עם ישראל, בעוד העיתון Haberler מתמקד בעלות הגבוהה של הפרויקט. Sabah מרחיב על תוכניות הארגון מחדש של הכוחות המזוינים היווניים, והזכיר את דברי ארדואן שהזהיר בעבר כי "ישראל תכוון לשטחי טורקיה אחרי 'פלסטין' ולבנון".

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

סוללת פטריוט ביוון (צילום: רויטרס)
סוללת פטריוט ביוון (צילום: רויטרס)

החשש הטורקי מתעצם על רקע שורת מינויים חדשים בממשל טראמפ: מרקו רוביו, מתנגד חריף של ארדואן, מונה למשרד החוץ; מייק וולץ, תומך מוצהר בכורדים, מונה ליועץ לביטחון לאומי; וטולסי גבארד, שכינתה בעבר את ארדואן "רודן", תעמוד בראש ה-CIA. כמו כן, דיווחים על כוונת ארה"ב לשכור בסיסים בקפריסין הובילו לתגובה חריפה של מנהיג הטורקים-קפריסאים, ארסין טאטאר, שהזהיר כי "אם נאבד את קפריסין, נאבד את טורקיה".

המהלך היווני מגיע בתקופה רגישה במיוחד, כשטורקיה מפתחת תעשיית כטב"מים מתקדמת שהוכיחה את עצמה בשדה הקרב. המחלוקות המסורתיות בין המדינות כוללות סכסוכים בים האגאי, מחלוקות על קידוחי גז במזרח הים התיכון, והסכסוך המתמשך בקפריסין. המעורבות האמריקאית המתגברת באזור, לצד חיזוק היחסים בין יוון לישראל, יוצרת מבחינת טורקיה תמונה אסטרטגית מדאיגה של כיתור הדרגתי. התוכנית היוונית החדשה נתפסת באנקרה כאיום ישיר על היתרון האווירי שטורקיה בנתה בשנים האחרונות.