קאלין ג'אורג'סקו, פוליטיקאי רומני, לאומן קיצוני וידוע בדעותיו הידידותיות כלפי רוסיה צפוי לעלות לסבב השני במערכת הבחירות ברומניה לנשיאות המדינה, זאת לאחר תוצאה מפתיעה בסבב הראשון שהצליחה לטרוף את הקלפים הפוליטיים ועלולה לסכן את תמיכתה של רומניה באוקראינה. 

עם ספירת 99.98% מהקולות, קאלין ג'אורג'סקו, מועמד עצמאי שבעבר שיבח את ולדימיר פוטין כ"אדם שאוהב את ארצו", השיג 22.9%, כאשר הרפורמיסטית הלנה לסקוני, מ"איחוד הצלת רומניה" (USR), הגיעה למקום השני עם 19.17%.

התוצאה היא אחת ההפתעות הבחירות הגדולות בהיסטוריה הפוסט-קומוניסטית של רומניה, ואינה תואמת כלל את סקרי הבחירות המוקדמים, שהראו כי ג'אורג'סקו האנונימי יחסית בזירה הלאומית יזכה ב- 5% מהקולות בלבד וכי ראש הממשלה היוצא, מרצ'ל צ'ולאקו ממרכז-שמאל הפרו-אירופי, ינצח בקלות. צ'ולאקו הגיע למקום השלישי עם 19.15%.

לנשיא רומניה תפקיד חצי-ביצועי הכולל סמכויות משמעותיות בקבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ ומינויים משפטיים. הסיבוב השני נקבע ל-8 בדצמבר, לאחר הבחירות הפרלמנטריות שיתקיימו ביום ראשון הבא.

"הלילה, העם הרומני זעק לשלום. והם צעקו בקול רם, קול רם במיוחד", אמר ג'אורג'סקו, פרופסור באוניברסיטה בליל אמש, "אנחנו חזקים ואמיצים, רבים מאיתנו הצביעו, ועוד יותר יעשו זאת בסיבוב השני".

לסקוני, לשעבר כתבת מלחמה ומגישת חדשות בטלוויזיה, הצטרפה למפלגת המרכז-ימין USR ב-2018 והפכה למנהיגת המפלגה השנה. היא נבחרה פעמיים לראשות העיר הקטנה קמפולונג, ומאמינה בהגדלת תקציב הביטחון ובסיוע לאוקראינה.

ג'אורג'סקו, שעזב את הברית הימנית-קיצונית למען איחוד הרומנים (AUR) לאחר שזו ביקרה את עמדותיו הפרו-רוסיות ונגד ארגון נאט"ו, ניהל קמפיין ויראלי בטיקטוק שהתמקד בהפחתת התלות של רומניה ביבוא מזון ואנרגיה ובהפסקת הסיוע לאוקראינה.

הבחירות התמקדו בעיקר ביוקר המחיה המאמיר ברומניה: למדינה השוכנת לחופי הים השחור יש את השיעור הגבוה ביותר באיחוד האירופי של אנשים בסיכון לעוני, וכן את שיעור האינפלציה הגבוה ביותר והגירעון התקציבי הגדול ביותר, העומד על 8% מהתוצר הכלכלי.

ג'אורג'סקו כתב בפייסבוק לאחר שהצביע כי הוא מתמודד "למען אלה שמרגישים שהם לא חשובים, ובעצם חשובים יותר מכל". מאוחר יותר, הוא אמר שהתוצאות הן "התעוררות יוצאת דופן" של העם.

כריסטיאן אנדריי, יועץ פוליטי, אמר לעיתון הגארדיאן הבריטי כי התוצאה נראית כ"מחאה או מרד גדול נגד הממסד" וכי המפלגות הפוליטיות המרכזיות "איבדו את הקשר עם הרומנים הרגילים".

הוא גם תיאר את קורנליו קודריאנו, מנהיג משמר הברזל הפשיסטי של רומניה בשנות ה-30, ואת יון אנטונסקו, שהנהיג את ממשלתה הפרו-גרמנית בזמן המלחמה והוצא להורג על חלקו בשואה ברומניה, כגיבורים לאומיים.