למרות המסורת ההיסטורית הארוכה של צרפת בלבנון, שמקורה בתקופת המנדט הצרפתי, והטענות ל"חובה" כלפי הנוצרים המארונים והאורתודוקסים בלבנון, מאחורי הרטוריקה הגבוהה של הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון עומדים אינטרסים כלכליים מובהקים, כך עולה מראיון ל"מעריב" של הפרשן לענייני צרפת, איתי סליאר.
"זה לא איזושהי אהבה בלתי מוסברת ללבנונים", מסביר סליאר, "אלא פשוט אינטרסים צרים שלו בתור נשיא צרפת מאוד לא פופולרי". לדבריו, מקרון, הנאבק ב"גירעון תקציבי מטורף של 3 טריליון יורו", מחפש דרכים "להראות כאחד "שמביא חוזים שמנים".
המצב הפוליטי בצרפת מקרין על פעילותו הדיפלומטית של מקרון. "המצב בצרפת הוא כרגע קטסטרופלי", מציין סליאר, ומוסיף כי "הממשלה שלו עכשיו עומדת ליפול". במצב זה, מסביר הפרשן, מקרון "מפרפר והוא מנסה מהגורן ומהיקב להביא כל מיני יוזמות".
המומחה מצביע על כך שהמעורבות הצרפתית בלבנון, כולל היוזמה לחיזוק הצבא הלבנוני, מעוררת תהיות. "זה צבא שהוא בעצם נגוע בחיזבאללה... שיתף פעולה עם חיזבאללה במשך שנים", אומר סליאר, אך מסביר שהמניע האמיתי הוא שיש "הרבה חברות צרפתיות שמייצרות נשק והוא רוצה שיחרשו ויצטיידו אצלו".
באשר להשפעה הממשית של צרפת על התהליכים הפוליטיים בלבנון, סליאר מעריך כי היא "מאוד מועטה". הוא מזכיר את חוסר ההצלחה בבחירת נשיא: "הוא יכול לקרוא ללבנונים במשך שנתיים לבחור נשיא ולא הצליח". לדבריו, "ההשפעה שלו היא מאוד מועטה... אין להם מנופי לחץ אמיתיים".
הדוגמה לחולשת ההשפעה הצרפתית ניכרת גם באירועי העבר: "כשהתפוצץ להם שמה הנמל ב-2020, הוא גם כן היה שם וצעק על הנציגים שלהם ואמר להם... צריכים לעשות פה רפורמות... ומה יצא מזה? כלום".
ביקורו האחרון של מקרון בסעודיה משקף גם הוא את המניע הכלכלי: "זה ביקור לסגור חוזים", קובע סליאר, ומציין כי מקרון "רוצה למכור לסעודיה רפאלים שזה המטוסי קרב של צרפת".
לסיכום, סליאר מעריך כי למרות שמקרון "חושב שהוא קונסנסוס... שיש לו איזשהו משקל בעולם", בפועל "הוא בעצם בינינו סוג של בדיחה". המומחה מדגיש כי "אין איזושהי ציפייה לגדולות ונצורות מכיוון צרפת באזור", וכי מדינות האזור "מחכים לראות מה יקרה כשטראמפ יגיע לשלטון בינואר".