המורדים הסורים החלו לתכנן את המתקפה הצבאית שהפילה את משטר אסד לפני שנה, במבצע מדויק ביותר שבו הופעלה יחידת כטב"מים חדשה, ובתיאום הדוק בין קבוצות האופוזיציה ברחבי המדינה, כך חשף המפקד הצבאי הבכיר של קבוצת המורדים העיקרית.
בראיון הראשון שלו עם תקשורת זרה מאז נפילת שלטונו בן 54 השנים של בשאר אל־אסד, אבו חסן אל־חמווי, ראש הזרוע הצבאית של היאת תחריר אל־שאם, סיפר ל״גרדיאן״ כיצד קבוצתו, שהתבססה בצפון־מערב המדינה, תקשרה עם מורדים בדרום כדי ליצור חדר מלחמה מאוחד במטרה להקיף בסופו של דבר את דמשק משני הכיוונים.
הוא אמר שלמרות שהתכנון למבצע להדחת אסד, שכונה "הרתעת התוקפנות", החל לפני שנה, הקבוצה התכוננה במשך שנים. מאז 2019, תחריר אל־שאם פיתחה דוקטרינה צבאית ששימשה להפיכת לוחמים שהגיעו מקבוצות אופוזיציה וג'יהאדיסטיות מפוזרות ולא מאורגנות לכוח לחימה ממושמע.
"אחרי המערכה האחרונה (מאבק בין השלטון לקבוצה, אוגוסט 2019), שבמהלכה איבדנו שטח משמעותי, כל הפלגים המהפכניים הבינו את הסכנה הקריטית – הבעיה היסודית הייתה היעדר מנהיגות מאוחדת ושליטה בקרב", אמר אל־חמווי בן ה־40, שפיקד על הזרוע הצבאית במשך חמש שנים, במהלך הראיון בג'בלה, מעוז לשעבר של המשטר.
המשטר הסורי פתח במבצע נגד כוחות האופוזיציה בצפון־מערב סוריה ב־2019, והצליח לדחוק את הפלגים המקושרים באופן רופף חזרה למחוז אידליב. לאחר קרב אחרון שבעקבותיו תיווכה טורקיה הפסקת אש בשם כוחות האופוזיציה באביב 2020, המורדים הוגבלו לתחום קטן בצפון־מערב סוריה – שם הם נשארו במבוי סתום עם כוחות המשטר עד לחודש זה.
אם קיוותה לנצח את המשטר, הקבוצה הבינה שעליה להכניס סדר בברית המעורבת של פלגי האופוזיציה שנדחקו לאידליב. היא הציעה לקבוצות אחרות להתמזג תחת חסותה, וכשסירבו, הכניעה אותן. היא נלחמה נגד קבוצות כמו שלוחת אל־קאעידה חוראס אל־דין, שדחתה את הגישה האסלאמית המעשית יותר. בהקדם, תחריר אל־שאם הפכה לכוח הדומיננטי בצפון־מערב סוריה.
עם האיחוד ההדרגתי של הפיקוד הפוליטי, אל־חמווי החל לעבוד על אימון לוחמי הקבוצה ופיתוח דוקטרינה צבאית מקיפה: "חקרנו את האויב ביסודיות, ניתחנו את הטקטיקות שלהם, הן ביום והן בלילה, והשתמשנו בתובנות הללו כדי לפתח את הכוחות שלנו״.
הקבוצה, שהורכבה ממורדים, הפכה בהדרגה לכוח לחימה ממושמע. נוצרו ענפים צבאיים, יחידות וכוחות ביטחון. תחריר אל־שאם החלה גם לייצר כלי נשק, כלי רכב ותחמושת משלה. בהיותה נחותה בנשק מול משטר בשאר אל־אסד, שהיה לו חיל אוויר ותמיכה של רוסיה ואיראן, הקבוצה ידעה שעליה להיות יצירתית כדי למצות את המרב מהמשאבים המוגבלים.
הוקמה יחידת כטב"מים שאיחדה מהנדסים, מכונאים וכימאים. "איחדנו את הידע שלהם והצבנו יעדים ברורים: היינו זקוקים לכטב"מי סיור, כטב"מי תקיפה וכטב"מי מתאבדים, עם דגש על טווח ועמידות", אמר אל־חמווי, והוסיף שייצור הכטב"מים החל ב־2019.
הגרסה האחרונה של כטב"מי תחריר אל־שאם הייתה דגם חדש של כטב"ם מתאבד, שכונה "שאהין" על ידי אל־חמווי עצמו, 'בז' בערבית, "המסמל את הדיוק והעוצמה שלהם". כטב"ם השאהין הופעל לראשונה נגד כוחות המשטר בחודש זה, ביעילות מדהימה. כלי רכב צבאיים של ארטילריה הושבתו על ידי כלי הטיס הזולים אך היעילים.
הקבוצה שלחה מסרים למורדים בדרום לפני שנה והחלה לייעץ להם כיצד ליצור חדר מלחמה מאוחד. דרום סוריה היה תחת שליטת המשטר מאז 2018, ולמרות לחימה לסירוגין, קבוצות המורדים נאלצו לפעול במחתרת. רוב ההנהגה הצבאית של האופוזיציה הדרומית הייתה בגלות בירדן, שם הם שמרו על קשר עם הקבוצות שלהם.
בעזרת תחריר אל־שאם, הוקם חדר מבצעים שאיחד את המפקדים של כ־25 קבוצות מורדים בדרום, שכל אחת מהן תיאמה את תנועות הלוחמים שלה עם האחרות ועם תחריר אל־שאם בצפון. המטרה הייתה שהקבוצה ובעלות בריתה יתקרבו מהצפון וחדר המבצעים הדרומי מהדרום, ושניהם ייפגשו בעיר הבירה.
הקבוצה רצתה בראש ובראשונה לעצור את המגמה של מעצמות אזוריות, בהובלת מדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית, לנרמל יחסים עם משטר אסד לאחר שנים של בידוד דיפלומטי. היא גם רצתה לעצור את התקיפות האוויריות המתגברות על צפון־מערב סוריה ותושביה. לבסוף, תחריר אל־שאם ראתה שבעלות בריתו הבינלאומיות של אסד היו טרודות, מה שיצר פתח אסטרטגי.
רוסיה, שסיפקה את רוב התמיכה האווירית, הייתה שקועה באוקראינה. איראן וחיזבאללה, שלוחמיהם היו חיילי הקרקע הלוחמניים ביותר של אסד, התאוששו מהלחימה שלהם עם ישראל.
תחריר אל־שאם פתחה במבצע, נכנסה לחלב ב־29 בנובמבר. לוחמי חיזבאללה ניסו להגן על העיר, אך במהרה נסוגו. הנפילה המהירה של העיר, השנייה בגודלה בסוריה שלקח למשטר אסד ארבע שנים לכבוש מידי המורדים ב־2016, הדהימה את הקבוצה.
"הייתה לנו אמונה, נתמכת בתקדים היסטורי, ש'דמשק לא יכולה ליפול עד שחלב נופלת.' כוחה של המהפכה הסורית היה מרוכז בצפון, והאמנו שברגע שחלב תשוחרר, נוכל לנוע דרומה לעבר דמשק", אמר אל־חמווי.
לאחר נפילת חלב, התקדמות המורדים בצפון הייתה בלתי ניתנת לעצירה לכאורה. ארבעה ימים לאחר מכן, האופוזיציה כבשה את חמה. ב־7 בדצמבר, המורדים החלו את המתקפה שלהם על חומס. הם כבשו את העיר תוך שעות.
המורדים בדרום היו אמורים לחכות עד שחומס תיפול כדי להתחיל את המרד שלהם בדרום, לפי אבו חמזה, מנהיג חדר המבצעים לשחרור דמשק, אך מתוך התלהבות, הם התחילו מוקדם יותר. המורדים דחקו במהירות את הצבא הסורי מדרעא והגיעו לדמשק לפני תחריר אל־שאם.
ב־8 בדצמבר, בשאר אל־אסד נמלט מהמדינה. אל־חמווי, במקור מהנדס חקלאי שסיים את לימודיו באוניברסיטת דמשק והוגלה על ידי משטר אסד יחד עם משפחתו לאידליב, אמר שהוא יעבור לתפקיד בממשלה האזרחית החדשה.
המשימה של בניית מדינה חדשה אינה משימה קלה – דבר שאל־חמווי הכיר בו. ישנם חששות מצד מיעוטים דתיים שהקבוצה האסלאמית עלולה לכפות את הדוגמה שלה.
"אנו מאשרים שהמיעוטים בסוריה הם חלק מהאומה ויש להם את הזכות לקיים את הפולחן שלהם, חינוך ושירותים כמו כל אזרח סורי אחר. המשטר זרע פילוג, ואנחנו מנסים, ככל האפשר, לגשר על הפערים האלה", אמר אל־חמווי.