עד סוף 2024 צפויה ישראל לקלוט יותר מ-32,000 עולים חדשים, ואחוז העלייה נמצא במגמת עלייה, כך לפי "מדיה ליין". מומחים מסבירים כי מגמה זו נובעת מתחושת סולידריות, עלייה באנטישמיות העולמית ושאיפות אישיות להתחבר למולדת היהודית.
ארגון "נפש בנפש", שמסייע בעלייה מארצות הברית וקנדה, דיווח על עלייה של כ-70% בבקשות לעלייה. "באופן כללי, אנחנו רואים נטייה לכיוון ישראל בקרב יהודי צפון אמריקה," אמר מארק רוזנברג, בכיר בארגון, ל"מדיה ליין". "יש כאלה שמכנים זאת 'זהות מחודשת'- אנשים שהיו מרוחקים מישראל מתקרבים, ואלו שהיו קרובים כבר מרגישים משיכה חזקה עוד יותר".
רוזנברג ציין כי יותר מ-4,000 יהודים מצפון אמריקה עלו לישראל מאז ה-7 באוקטובר 2023. מיכאל ושרה ברסקי, בני 38, הם חלק מהעולים החדשים. עם שני ילדיהם הקטנים הם עברו לתל אביב מברוקלין ביולי האחרון.
"שהינו בישראל חודש בקיץ 2023, וזה עזר לנו להסתכל על הדברים בפרספקטיבה," סיפרה שרה ל"מדיה ליין". "ידענו שאנחנו רוצים שינוי, אבל לא היינו בטוחים מה המשמעות. כדי להיות ברורה, ה-7 באוקטובר לא היה הסיבה להתחלת תהליך העלייה שלנו, אך בחודשים שאחר כך זה נהיה ברור שישראל היא המקום שבו אנחנו רוצים להיות. המשכתי להזכיר לבעלי ולעצמי- אם לא עכשיו, אז מתי?'"
עלייה לישראל מנוהלת ברחבי העולם על ידי הסוכנות היהודית, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1929 והפך לישות חצי-ממשלתית. שי פלבר, סגן מנכ"ל הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת העלייה, ציין כי העלייה הגדולה ביותר בהתעניינות נרשמה בצרפת, שם נרשם גידול של 400% בהשוואה לממוצע השנתי.
"עליות דומות נרשמו גם בבריטניה, בצפון אמריקה ובמדינות אחרות", אמר פלבר לחברת החדשות, "ערכנו ירידי עלייה בדרום אפריקה, ברזיל, צרפת וארגנטינה, וההיענות הייתה יוצאת דופן - גבוהה בהרבה מהרגיל. אנשים לא רק סקרנים, אלא באמת שוקלים עלייה".
פלבר הוסיף כי הגידול בהתעניינות תואם גם לעלייה בפועל במספר העולים: "בצרפת הכפלנו את מספר העולים לעומת השנה שעברה, עם יותר מ-2,000 עולים השנה לעומת 1,000 אשתקד. בבריטניה ראינו עלייה של 25%-30%, ובצפון אמריקה, למרות שעדיין אין לנו נתונים סופיים, אני מעריך עלייה של 10%-20%".
הסוכנות היהודית נאלצה להתאים את עצמה לביקוש הגובר, וגם לספק אבטחה מוגברת באירועים לקידום עלייה. פלבר ייחס את העלייה בהתעניינות לתחושת סולידריות עם העם היהודי וכן לחשש מאנטישמיות גוברת בטווח הארוך: "רבים חשים שעכשיו זה הזמן הנכון לעלות כדי לתמוך בישראל, ורבים גם חוששים מהאנטישמיות הגוברת במדינות שונות. אבל גם מי שאינם מושפעים ישירות מאנטישמיות חושבים לטווח ארוך ומזהים את ישראל כביתם", אמר.
רפאל ארקדור, שעלה לישראל מברזיל, סיפר כי החלטתו לעלות לישראל התבססה לאחר התקפות הטרור: "מה שקרה ב-7 באוקטובר ואחר כך הדגיש עבורי את הדחיפות לעסוק ישירות בנושאים הללו. זה הדגיש את החשיבות של החיים כאן, החוויה הישירה והתרומה לאורח חיים שיתופי ואקטיביסטי יותר," אמר ארקדור.
"לצד האתגרים הרבים של החיים בישראל לאחר ה-7 באוקטובר, ישנן גם הזדמנויות רבות", אמר, "העבודה שאנחנו עושים כאן – אם זה דרך אקטיביזם, חינוך או פשוט חיים עם מטרה - יכולה לתרום לעתיד צודק ורגוע יותר. לכולנו יש תפקיד בכך".
מאז שהגיע, הוא מתמקד בבניית החברה הישראלית מחדש באמצעות שיתוף פעולה בין יהודים לפלסטינים, כולל קידום סיום המלחמה, החזרת החטופים ותנאי מחיה בסיסיים לכולם.
למרות ששרה ברסקי ומשפחתה דיברו על עלייה עוד לפני ה-7 באוקטובר, היא אמרה שההתקפות הזכירו לה את נחיצות מדינת ישראל ואת גאוותה בהיסטוריה של המדינה: "גם הרגשתי אכזבה עצומה מהרבה תושבים בניו יורק על חוסר הזעם שלהם לגבי האירועים של ה-7 באוקטובר. השקט היה מחריש אוזניים", היא אמרה, "הרגשתי הרבה יותר שקט נפשי בישראל, ותל אביב היא המקום המדויק שבו המשפחה שלי ואני צריכים להיות כרגע".
רוזנברג מ"נפש בנפש" אמר כי ההתעניינות בעלייה מצפון אמריקה גוברת לעיתים קרובות בזמן משברים בישראל. לדבריו, מלחמת עזה ב-2014 הביאה לזינוק זמני בהתעניינות: "מה ששונה עכשיו זו ההתעניינות הממושכת. באופן היסטורי, עליות משמעותיות בעלייה התרחשו אחרי אירועים גדולים כמו מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים. המצב הנוכחי מרגיש דומה, כאשר רבים רואים בכך החלטה ארוכת טווח ולא תגובה לטווח קצר", הסביר.
עבור חלק מהיהודים, ההחלטה לעבור לישראל היא למעשה החלטה לחזור. ישראלי-אוסטרלי שביקש להיקרא ליאו סיפר ל"מדיה ליין" על החלטתו לחזור לישראל, שם נולד, לאחר שחי באוסטרליה מאז שהיה בן 3. הוא חשב על חזרה לישראל במשך כמה שנים, והמלחמה רק חיזקה את כוונותיו.
"כשצפיתי בביקורת העולמית כלפי ישראל, הרגשתי מבולבל לגבי מה שבאמת קורה. היו לי כל כך הרבה שאלות והרבה חוסר ודאות", הוא אמר. "חוסר ודאות זה חיזק את רצונו להבין את החברה הישראלית מבפנים, ללמוד עברית ולחקור את מקורותיו".
בהתחלה, משפחתו עודדה אותו לדחות את המעבר לישראל. "ואז סבתא שלי, שגרה בישראל, עברה תאונת דרכים. אז הבנתי שאני לא יכול לחכות יותר והחלטתי לחזור," הוא אמר.
רוזנברג ציין כי רבים מהעולים לישראל מרגישים דחף לעזוב את מדינות מוצאם בשל מלחמות, מחסור בהזדמנויות או אנטישמיות, אך אלו שמגיעים מצפון אמריקה מונעים לעיתים קרובות יותר על ידי רצון להיות בישראל.
"באמריקה הצפונית אנחנו רואים יותר משיכה. אנשים נמשכים לתחושת החיבור והמטרה שהם מרגישים כלפי ישראל", הוא אמר, "חלקם מזכירים חששות לגבי שינויים באמריקה, אך הרוב מתמקדים ברצונם להיות חלק מהסיפור הישראלי. זה פחות נוגע ללחצים חיצוניים ויותר למוטיבציה פנימית עמוקה".