בראיון מיוחד ל"מעריב" עם הרב פנחס גולדשמידט, רב ראשי לשעבר של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה, דנו בהתעוררותה מחודשת של האנטישמיות, בהשלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על הקהילות היהודיות, ובשאלה האם דבריו של נשיא רוסיה משקפים גישה אנטישמית.
אנחנו רואים המון אנטישמיות באירופה בתקופה האחרונה, ספר לי קצת על מה שאנחנו רואים
"מה שאנחנו רואים מאז השבעה באוקטובר, מאז מתקפת חמאס בדרום ישראל, נהיה מעין 'פיצוץ' של אנטישמיות שמגיע מהשמאל הקיצוני וקהילות הפליטים בתוך מדינות אירופה, כמו גם ממוסדות אקדמאים מסויימים, שגורמים ליהודים באירופה להרגיש מאוד רע באירופה של היום, הם מפחדים".
מה נעשה היום מצד 'ועדת רבני אירופה' כדי להילחם בעליית האנטישמיות?
הדבר הראשון הוא שאנחנו עושים הוא מנסים להבטיח את הביטחון של יהודי אירופה, והמוסדות היהודיים כמו בתי כנסת, בתי ספר ומרכזיים קהילתיים. במשך יותר משנה מאז השבעה באוקטובר, הממשלות האירופיות סיפקו אבטחה ולמרות המצב הנושא ועם אנטישמיות פוליטית ומה שניתן לראות עם הפגנות הרחוב, היו מעט מאוד תקיפות פיזיות שצלחו כנגד יהודים וקהילות היהודים. היו מספר קבוצות אנטישמיות רצו לפגוע ביהודים, במיוחד בגרמניה, שניסו לארגן תקיפות כנגד יהודים, אבל תודה לאל ולמשטרה, הצליחו לעצור את התכנון בזמן לפני שהוציאו את המתקפה לפועל".
אתה ברחת לרוסיה בגלל חלקך בסכסוך הרוסי-אוקראיני, איך אתה משווה בין המלחמה בין רוסיה ואוקראינה למה שקורה בישראל?
"אני אתן לך דוגמא של השוני בין הקונפליקטים, יש גם נקודות דומות. אחד ההבדלים הוא שבסכסוך הרוסי-אוקראיני, הרוסים אומרים לתקשורת כל יום כמה אוקראינים הם הרגו, ולהיפך, אבל אף אחד מהם לא אומר כמה מהחיילים שלהם עצמם נהרגו. במלחמה בארץ, חמאס תמיד אומר כמה פלסטינים נהרגו, והישראלים אומרים כמה ישראלים נהרגו, אבל הישראלים לא אומרים כמה פלסטינים נהרגו וחמאס לא אומרים כמה ישראלים נהרגו. למה? כי במלחמה באוקראינה, כל צד מנסה להראות 'אנחנו יותר חזקים', במצב בים ישראל לחמאס, כל צד מנסה לומר ש'אנחנו הקורבנות'".