העסקה המתגבשת בין טורקיה לערב הסעודית לרכישת 100 מטוסי קרב מדגם קאאן מסמנת תפנית היסטורית במזרח התיכון. בראיון מיוחד, עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מומחה ליחסים הבינלאומיים במזרח התיכון, את המשמעויות הדרמטיות של המהלך.
"זה בעצם מצביע על כך ששתי המדינות הסוניות בעצם מעמיקות את הקשר בניגוד לכל התחזיות שהן עלולות להיכנס ראש בראש בסוריה", אומר ינרוג'ק. "שתי המדינות יכלו להתגבר על המחלוקות ביניהם החל מ-2021, והם סגרו את פרשת ג'מאל ח'אשוקג'י ומאז אנחנו רק רואים העמקה ביחסים. העסקה הזאת היא סוג של הוכחה לכך".
על רקע המתיחות בין סעודיה לארה"ב, ינרוג'ק מציין: "המטוס הזה עדיין לא הוכיח את עצמו, אז זה מוקדם מאוד להגיד שזה איזה שהוא מהלך מול ארצות הברית, אבל אפשר לפרש את זה כסוג של צעד אמיץ על מנת להפחית את התלות של ערב הסעודית מול ארצות הברית, הרי ברגע שמגוונים את הספקים, בעצם זה אומר הם יכולים לעצב מדיניות חוץ הרבה יותר עצמאית".
עם זאת, הוא מדגיש: "אני לא חושב שזה יבוא על חשבון היחסים עם ארצות הברית. ארצות הברית זאת ארצות הברית, טורקיה היא מעצמה אזורית אני חושב שגם ערב הסעודית ומוחמד בן סלמאן די מודע לדברים האלה".
המהלך מעורר שאלות מורכבות בירושלים. "אנחנו עדיין לא יודעים לאן פנינו עם ערב הסעודית אם אנחנו כן נוכל לנרמל את היחסים", מסביר ינרוג'ק. "התקווה שלנו, שאם הגעתו של נשיא ארצות הברית החדש דונאלד טראמפ, שהוא יניע מחדש את הסכמי אברהם".
אולם הוא מזהיר: "אנחנו יודעים שהשחקן הטורקי הוא שחקן די לעומתי כלפינו. בינתיים אני לא חושב שיש להם יכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בערב הסעודית, אבל עדיין זה איזה שהוא, אפשר להגיד מגמה לא משמחת עבור מדינת ישראל הרי אנחנו רואים את ערב הסעודית כשחקנית יותר מתונה, ולאחרונה אנחנו רואים את טורקיה ממש הולכת לכיוון ההפוך".
בניתוח מעמיק של המדיניות הטורקית, מסביר ינרוג'ק: "טורקיה כעת מאמצת פה איזשהו מדיניות חוץ מאוד אגרסיבית מבחינת מכירת נשק. הם גבוהים בתעשייה הצבאית שלהם כסוג של מקור להכנסה, והם יודעים לספק פה שירות. המוצרים שלהם בהשוואה למוצרים של ארצות הברית או של ספקיות אחרות או של ישראל למשל, הרבה יותר זולות".
"הם לא שואלים שאלות נגד מי השתמשת בכט"במים האלה, נגד מי השתמשת במשוריינים האלה", אומר המומחה ומוסיף: "אז לכן, הם גם מספקים את המוצרים בזמן, הם יותר חסכוניים, לא שואלים שאלות, אז יותר ויותר מדינות אפשר להגיד אפריקאיות, מדינות עולם שלישי, מזרח תיכוניות. נוטות לקנות מהמוצרים האלה וזה מספק לטורקיה איזשהו כוח, כוח של ספק. כלומר המדינות האלה בעצם מייצרות תלות כלפי טורקיה מבלי שאין מודעות לזה, אולי יש מודעות לזה, אבל זה לא כל כך מפריע להן".
התפתחות דרמטית נוספת היא ש"החברה הטורקית הגדולה BAYKAR קנתה חברה איטלקית מאוד ותיקה. ואפילו באמצעות הרכישה הזאת הם עוד הפעם יצליחו בעצם לספק חלקיקים עבור הפרויקט 35f, כלומר כמובן, היצור הזה יתרחש באיטליה ולא בטורקיה, אבל באופן אפשר להגיד עקיף טורקיה חזרה לתהליך הייצור של החלקים של מטוסי f35".
"זה מראה לנו את החדירה הטורקית במערב", מסכם ינרוג'ק. "אנחנו לא יכולים להגיד שטורקיה כמו איראן, כי היא לא כמו איראן, אלא יש לה גם חדירה בתוך מערב והיא משפיעה על שדות הקרב בקווקז, מזרח התיכון, בצפון אפריקה ואפילו באוקראינה".