מאמר שפורסם ב"ג'רוזלם פוסט", טוען כי מצרים וירדן הגובלות עם ישראל שאיתן כוננו הסכמי שלום מביעות דאגה מאז כניסת שנת 2025, זאת בעקבות נפילת משטרו של באשר אסד בסוריה.

המדינות הערביות הן שותפות השלום של ישראל משנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, שתיהן חולקות מאפיינים דומים ובעלי חשיבות רבה לישראל ולכל המזרח התיכון. 

מצרים היא מדינה הרבה יותר מאוכלסת עם צבא חזק ותרבות חזקה, וירדן לעומת זאת, פחות מאוכלסת ומודרנית יותר, לה יש את הגבול הגדול ביותר עם ישראל ממזרח עד סוריה והמפרץ.

המלך עבדאללה (צילום: AFP)
המלך עבדאללה (צילום: AFP)

הדאגה בירדן

הממלכה בירדן מביעה דאגה רבה מאז תחילת השנה האזרחית בעקבות המהפכה שהתחוללה בסוריה. לאחר שנים של מתיחות, בירדן ניסו להתפייס עם אסד. השינויים בשלטון הסורי אילצו אותה להתמודד עם בעיה של אלפי פליטים סורים בשטחה, למרות שחלקם משתייכים לחמולות או שבטים בצפון ירדן, דבר שלא השפיע המאזן הדמוגרפי במדינה.

אולם, בשונה מדינות אחרות ירדן מתקשה מאוד עם בעיית הפליטים הסורים לאור העובדה שהיא מדינה ענייה ביחס לשאר מדינות המפרץ.

הממלכה בעמאן רואה את עצמה כבעלת זכויות על ירושלים ולמרות שוויתרה על שליטה באזור יהודה ושומרון, היא מגלה עניין רב בסוגיה הפלסטינית. בירדן מודאגים מאוד מאז השבעה באוקטובר והחשש הכבד בממלכה שחמאס יצליח להגיע לעמדת כוח גם בשטחים.

כמו כן, חשש נוסף בממלכה נובע מהאפשרות לניצול שטחה לטובת הברחת נשק איראני דרך עיראק. "חיזבאללה" העיראקי, הנתמך על ידי איראן תקף לפני שנה כוחות אמריקאיים והרג שלושה חיילים מהכוח. הממלכה רואה את עצמה במרכז האינטרסים של איראן בעיראק, ישראל, הפלסטינים, המפרץ וסוריה.

החשש התגבר בעקבות חילופי השלטון בסוריה העלולים להביא לבעיות בממלכה, לכן בעמאן בטוחים שהם חייבים לאזן את המצב באזור. עוד נאמר כי ירדן חוששת שמה שקרה בסוריה יקרה בשטחה ועליה לדאוג שאיראן לא תאיים משטחה לפגוע בישראל. בירדן מקווים שההנהגה הסורית תתקרב יותר לסעודיה מאשר לטורקיה או קטאר, דבר שיגרום לזעזוע בממלכה.

נשיא מצרים א-סיסי (צילום:  Saudi Press Agency/Handout via REUTERS)
נשיא מצרים א-סיסי (צילום: Saudi Press Agency/Handout via REUTERS)

הדאגה במצרים

מצרים חוששת גם היא מנפילת משטר אסד בסוריה. גם מצרים היא מדינה שעברה הפיכה באביב הערבי לאחר ששלטונו של חוסני מובארק, הנשיא הקודם נפל, זמן קצר לאחר מכן עלו לשלטון האחים המוסלמים בהנהגת מוחמד מורסי. הציבור המצרי יצא בהמוניו לרחובות ובשנת 2013 שלטונו הוחלף באמצעות התערבות צבאית, אז עלה לשלטון הנשיא המכהן עבד אל-פתאח א-סיסי.

לאחר המהפכה, קהיר ניסתה להתקרב ליוון ונאלצה לצפות בנפילת השלטון בסודן, מה שהיא לא ציפתה שיקרה הוא מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר על ישראל. מצרים לא ידעה מה הולך להתחולל בישראל, היא בחרה להתעלם מהאיומים הגוברים של חמאס ולא דמיינה לעצמה שהוא מתכנן טבח.

הדאגה העיקרית בקהיר כעת היא הכניסה של ישראל לרפיח וההשתלטות על ציר פילדלפי, אפילו גינוי הטבח נדחק הצידה. במזרח התיכון דורשים ממצרים להיות מתווכת הוגנת במגעים לעסקה. בעוד שבקטאר וטורקיה תמכו בחמאס, מצרים שהתמודדה עם האחים המוסלמים המקושרים לחמאס לא ידעה לאן לפנות.

לפני שנים, פנה בכיר במשטר הסורי, עלי ממלוכ למצרים לראות האם המדינה תתמוך במשטר אסד נגד המורדים. מצרים חששה שאירועי האביב הערבי ישחררו כאוס באזור וראתה במשטר אסד שותף פוטנציאלי ליציבות האזורית, יחד עם מדינות המזרח התיכון.

אולם לאחר נפילת משטר אסד, קהיר שוב נוקטת באמצעי זהירות אל מול המשטר החדש בדמשק. מצרים אינה רוצה לחוות את ההשפעה של האירועים מסוריה בשטחה.