המומחית היוונית למזרח התיכון אווה ג'יי קולוריוטיס פרסמה ברשת ה-X היום (ראשון) על המצב המתרחש כיום בעיראק. כבר ב-30 בדצמבר דווח שהמיליציות העיראקיות, המשתפות פעולה עם איראן, אישרו את הדיווחים בנוגע להפסקת התקיפות בישראל כדי לשמור על הישרדותן. פרסומה של ג'יי קולוריוטיס שופך אור נוסף על המתרחש בפנים עיראק, ומה שכנראה הביא גם הוא למצב שבו המיליציה הפסיקה לתקוף את ישראל.

לפי הדיווח שלה מתגלה התמונה הברורה: מסתבר, שרבות מהמיליציות השיעיות סירבו להשתתף בתקיפות נגד ישראל, ורק חלקן השתתפו בתקיפות נגד ארה"ב ("השטן הגדול") וישראל ("השטן הקטן"). נדמה שהדבר מסמל שינוי משמעותי ביחסי עיראק ואיראן. כעת, ישנו פיצול בין המיליציות הפרו-איראניות עצמן, תוך כדי שישנה עדיין הסכנה שדאעש יעלה בשנית.

"ממשלה עיראקית הנתמכת על ידי מפלגות ומיליציות עיראקיות שנחשבו בעבר כנתונות להשפעה איראנית, אך כיום אינן רוצות שעיראק תושפע מהסכסוך האיראני-ישראלי באזור מחד, ורוצות לבנות מחדש את יחסיהן עם מדינות ערב, בהובלת ערב הסעודית, מאידך", כתבה.

עוד שיתפה על הפיצול הפנימי הנוסף: "בכורדיסטן העיראקית, הפילוג גדל בין המפלגה הכורדית העיראקית, שזכתה בבחירות הפרלמנטריות באזור ונתמכת על ידי המערב ויש לה יחסים טובים עם אנקרה, לבין האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, הקרוב ל-PKK, הנתמך על ידי איראן ועוין לטורקיה".

עד כה איראן, שאיבדה מכוחה והשפעתה במזרח התיכון מאז החלשת חמאס וחיזבאללה, כנראה מחשבת את צעדיה הלאה - מאחר ובעלות הברית היחידות שנשארו לה וממשיכות לתקוף את ישראל בעצימות גבוהה הם החות'ים מתימן. בפוסט שכתבה, מפרטת ג'יי קולוריוטיס את הצעדים העומדים בפני משמרות המהפכה.

"באשר לצעד האיראני הבא בעיראק, אני רואה שלטהראן יש מספר תכניות על שולחנה, כולל מתן הוראות למיליציות שלה לאפשר את התחייה של דאע"ש בעיראק על ידי ביום פיצוצים באתרים שיעים קדושים כדי לאחד מחדש את השיעים בעיראק מאחוריהם, או ליישם תרחיש דומה למה שחיזבאללה עשה בביירות ב-7 במאי 2008 באמצעות מהלך צבאי של מיליציות איראניות בבגדאד כדי לגרום להפיכה נגד ממשלת מוחמד שיעא אל-סודאן... היא עשויה גם... לאמץ מדיניות של רגיעה בעיראק בתקופה הנוכחית עד שהתמונה באזור תתבהר".

עם זאת, היא מבהירה: "לא ניתן לטעון שעיראק תשתחרר בקרוב משליטה איראנית, וגם לא ניתן לראות במיליציות ובמפלגות העיראקיות שיצאו היום מהמטריה של ההשפעה האיראנית כמי שאימצו צעד זה מסיבות לאומיות, אלא מאינטרסים אישיים ומפלגתיים ותו לא. עם זאת, מה שבטוח הוא שעיראק נכנסת היום לצומת דרכים שהוא החשוב ביותר מזה כמעט שני עשורים, בעוד שהנתיב הבא שלה יתבהר במהלך השנה הנוכחית".

את הטקסט היא מסכמת כשמעריכה: "ארה"ב, ישראל, טורקיה וערב הסעודית עוקבות אחר הזירה העיראקית באדיקות. וושינגטון, שעדיין מחזיקה בשלושה בסיסים צבאיים, אינה רוצה שדאע"ש יחזור, וגם אינה רוצה שעיראק תהפוך לשדה קרב בין מיליציות, אך היא תומכת בממשלת מוחמד שיעא אל-סודאני... בישראל, ממשלת נתניהו עוקבת אחר תנועות המיליציות בעיראק ובונה לעצמה בנק מטרות של מפקדים, מחסני נשק וטילים לתקיפה כשיגיע הזמן".