עם כניסת ממשל טראמפ ב-20 בינואר, בית הדין בהאג צפוי להיות על הכוונת. לפי רויטרס וערוצי תקשורת בינלאומיים נוספים, הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ יטיל סנקציות חסרות תקדים על בית הדין הבינלאומי בהאג בתגובה לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, במהלך שישתק את חייהם הכלכליים של השופטים והפרקליטים.
כחלק מכך, משערים בערוצי התקשורת השונים, הממשל האמריקאי מתכוון לסווג את בית הדין הפלילי הבינלאומי כארגון המאיים על האינטרסים של ארצות הברית, תוך שימוש בהליכי סיווג דומים לאלה המשמשים את מחלקת המדינה האמריקאית לארגוני טרור ברחבי העולם. סיווג זה יגרום להגבלות חמורות על כל מי שמעורב בפעילות בית הדין. המשמעות המעשית: הקפאת נכסים בארה"ב, חסימת כללית של פעילות בנקאית מאנשי בית הדין, למעט רכישת מוצרים חיוניים. דברים אלה באים לאור ביקורת חריפה של אנשי המפלגה הרפובליקנית, למשל, הסנאטור טום קוטון, העומד לכהן כיו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, שתקף בחריפות: "ה-ICC הוא 'מגרש קנגורו' וקארים חאן הוא קנאי מטורף. אוי לו ולכל מי שינסה לאכוף את הצווים פורעי החוק הללו".
בראיון מיוחד למעריב, רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית ומנהל העמותה "ליבראל-לחיזוק הקשר עם אמריקה הליברלית", חושף כי בלימת הצווים נגד ישראל היא בעדיפות עליונה עבור הרפובליקנים במושב שנפתח. לדברי אורג, המהלך לא יבוא רק מצד הרפובליקנים אלא גם "עשרות דמוקרטים בבית הנבחרים צפויים להצטרף למהלך".
מאהבת ישראל, אך לא רק: המניעים של ארה"ב במאבק מול האג
"מאחורי המהלך עומד שילוב של שלושה גורמים," מסביר אורג. "ראשית, הבנת הרפובליקנים שמדובר באינטרס אמריקאי להבהיר לבית-הדין הפלילי (ה-ICC) שהוא חצה קו באופן בעייתי, שכן היום זה יש צווים נגד ישראל, ומחר זה עלול לקרות נגד ארה"ב. שנית, עמידה לצד בעלת ברית חשובה כמו ישראל. שלישית, שיקולים פוליטיים פנימיים, קרי, משתלם פוליטית להראות תמיכה בישראל, בטח לרפובליקנים".
לדבריו, ביחס לגורם השני, סביב הברית שבין ארה"ב לישראל, מרחיב אורג באמרו: "היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל מבוססים על שילוב נדיר של ברית בין המדינות, אינטרסים משותפים, וערכים משותפים - דבר שלא קיים אפילו עם בעלות ברית קרובות כמו בריטניה או יפן (עימם אין לארה"ב את הברית הייחודית שיש לישראל), או עם סעודיה (עימם חסר את מרכיב הערכים המשותפים עם ארה"ב)".
במישור המעשי, כבר בעוד יומיים צפויה להתקיים בבית הנבחרים הצבעה על חקיקת הסנקציות נגד האג. במקביל, מאחורי הקלעים, ארה"ב מתכננת להפעיל לחץ על מדינות זרות למניעת יישום צו המעצר. "יהיה פה סחר-מכר פוליטי," מציין אורג. "המדינות יתנגדו למעצר בתמורה להטבות מארה"ב, כמו למשל המשך אספקת נשק לאוקראינה או הקלות בהגבלות סחר."
מחיקה או תיקון: המאבק האידיאולוגי בין המפלגות על גורל המוסדות הבינלאומיים
בתוך המחנה הרפובליקני מתגלה מתח מעניין: "בעוד טראמפ רואה במוסדות הבינלאומיים נטל שיש לחסל, אליס סטפניק, שנבחרה לתפקיד בכיר בממשל, מאמינה שהאו"ם, למרות היותו מוטה ולא אפקטיבי בעיניה, עדיין, הוא עשוי לשמש כ'מקור לטוב' בתפיסתה של סטפניק," מסביר אורג. "נראה שטראמפ בחר דווקא בה, בזכות גישתה התועלתנית כלפי המוסדות הבינלאומיים, שמבקשת שלא להחריבם אלא לעשות בהם שימוש לטובת ארה"ב".
גם בצד הדמוקרטי קיימת מורכבות: אורג מציג כי בעוד מרכז-השמאל שבמפלגה הדמוקרטית, תומך בתיקון המוסדות הבינלאומיים מבפנים (ולכן תמך בצו המעצר נגד פוטין אך מתנגד לצו נגד נתניהו), הפרוגרסיביים שבמפלגה מאשימים את ארה"ב בצביעות בגישתה הסלקטיבית: צו נגד פוטין- יופי, צו נגד ביבי- בית הדין הפלילי רקוב, הכיצד?
עם זאת, הוא מזהיר כי "במו"מ המדיני-דיפלומטי, לא בטוח שהנושא יהיה בראש מעייני ארה"ב. יתכן שנושאים כמו אוקראינה יקבלו עדיפות גבוהה יותר." בהתאם לכך, אורג קורא לדיפלומטיה הישראלית להדגיש בפני האמריקאים את חשיבות מניעת יישום המעצרים, ואת האינטרסים המשותפים לשתי המדינות בעניין זה, למען עידוד פעילות בנושא זה גם בזירה הדיפלומטית החשאית, ולא רק בחקיקה בבית הנבחרים האמריקאי.