בתקופה שבה אנו עדים לעלייה חדה בגלי אנטישמיות ברחבי העולם, ישנה חשיבות עליונה להבטיח שהשואה לא תשמש רק כתמרור היסטורי, אלא גם כקריאה לפעולה מוסרית וחברתית בהווה. מפגשי "זיכרון בסלון", שקמו כיוזמה ישראלית ייחודית, הפכו למסורת בינלאומית להנחלת זיכרון השואה. היום (שני) צויין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והשנה נערכו מפגשים מרגשים בקהילות מגוונות ברחבי העולם.

בברלין, שלי אליעז, נכדתה של ניצולת שואה, וג'קלין גיס, נכדתו של חבר במפלגה הנאצית נפגשו לשיחה נדירה ומרגשת. במפגש חשפו השתיים את ההתמודדות העמוקה עם העבר המשפחתי הכואב, תוך בחינת הלקחים המשותפים והחיבור הלא רגיל שנוצר בין שתי משפחות שנותרו משני צידי השבר ההיסטורי. בנורבגיה, השגרירה המקומית אירחה מפגש שבו השתתפו בני הדור השני רינה פורת ורוברט כאהן, שסיפרו כיצד הוריהם שרדו את אושוויץ וטרנסילבניה.

זיכרון בסלון בגרמניה (צילום: בועז ארד)
זיכרון בסלון בגרמניה (צילום: בועז ארד)

בקפריסין, מרים פרגר שיתפה את סיפור הישרדותה כילדה שנאלצה לגדול בזהות בדויה לאחר רצח אביה, ועל פעילותה הנחושה של אמה במחתרת אפשרה את איחודן המרגש בתום המלחמה. בלטביה, דבורה ויינשטיין סיפרה על מסע הישרדות משפחתי כואב, שבמהלכו איבדה רבים מבני משפחתה, ובסופו מצאה תקווה חדשה עם עלייתה לישראל. בארצות הברית התקיימו מפגשים בקהילות יהודיות מניו יורק, וושינגטון ועד פלורידה, ובדרום אפריקה התקיים מפגש סלון בשיתוף עם נציגות האו"ם במוזיאון השואה ביוהנסבורג.

בבריסל, קתרינה פון שנורביין, רכזת המאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים בנציבות האירופית, פתחה את ביתה ואירחה מפגש זיכרון בסלון בנוכחות נציגי מוסדות ושגרירויות האיחוד האירופי, משפחה וחברים, בהם אירחה את שורדת השואה מלה טריביץ׳. בנציגויות זרות בישראל כמו פינלנד, נורווגיה ואוסטריה התקיימו מפגשים נוספים. למשל, בנציגות בוואריה, יעקב בן זאב, דור שני לשואה, שיתף כיצד פריטי כסף משפחתיים שאבדו בזמן המלחמה שבו לידיהם לאחר שנים רבות.

"המפגשים מתקיימים גם במדינות שאינן מזוהות עם קהילות יהודיות, במטרה לבנות גשרים תרבותיים וליצור דיאלוג עמוק על זיכרון השואה. הסלונים מבקשים להעניק במה לסיפורים אישיים, מתוך מחויבות לשמור את זיכרון השואה רלוונטי עבור הדורות הבאים ולהמשיך את השיח על חשיבות המאבק בשנאה ובאנטישמיות", אומרים מובילי היוזמה.