הצעתו השנויה במחלוקת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפינוי תושבי הרצועה מעלה מחדש את סוגיית ההגירה מהרצועה- תופעה שהטרידה את חמאס עוד לפני מלחמת "חרבות ברזל".
על פי נתונים בלתי רשמיים, כ-250 אלף צעירים עזבו את הרצועה מאז 2007, בעיקר בשל המצב הכלכלי וחוסר תקווה. סקר שנערך חשף כי 44% מצעירי הרצועה שקלו הגירה, בעיקר מסיבות כלכליות.
"מרכז המידע למודיעין ולטרור" על שם אלוף מאיר עמית, חושף מסמך מטלטל שנתפס על ידי צה"ל, ומציג את עומק החשש בחמאס מתופעה זו. המסמך, שנכתב על ידי הזרוע הצבאית של הארגון, מתאר את ההגירה כאיום חמור על כוחו של חמאס, שכן הצעירים העוזבים מהווים את עיקר כוחו הלוחם. הארגון מנסה להילחם בתופעה באמצעות רטוריקה דתית ולאומית, המציגה את ההגירה כבגידה בערכי האסלאם והמאבק הפלסטיני.
לפי הערכות מומחים של המרכז, "הפלסטינים ומדינות ערב ימשיכו להציג עמדה מאוחדת מול תוכנית טראמפ בניסיון לסכל אותה בשלבים המוקדמים. עם זאת, גם אם תוכנית טראמפ לא תתממש, נראה כי פתיחתם של מעבר רפיח ומעברים נוספים עשויים לעורר גל הגירה משמעותי מרצועת עזה על רקע ההרס הנרחב וחוסר הוודאות לגבי העתיד".
תסריט כזה לטענתם, יציב אתגר משמעותי בפני חמאס שיתקשה למנוע את הגירת הצעירים, תופעה שיכולה לפגוע באחיזתה הפוליטית והצבאית בקרב הציבור ברצועת עזה.
המסמך שנכתב על ידי חטיבת ח'אן יונס של חמאס, חושף את העומק החשש של הארגון מתופעת ההגירה. כותרתו "צעירים רצים אחרי חזון תעתועים", מגדיר את ההגירה כאיום חמור על שלושה מישורים: דתי, מוסרי וחברתי.
חמאס מזהיר את הצעירים מפני "אשליית החיים הקלים" במדינות זרות, ומדגיש במיוחד את הסכנה בהגירת צעירים המעורבים בפעילות ג'האד, אותם הוא מגדיר כ"אוצר יקר" שעלול ליפול לידי סוכנויות מודיעין זרות. המסר המרכזי הוא שההגירה, גם אם תביא לרווחה כלכלית, היא בגידה במאבק הלאומי וחטא דתי חמור שתוצאותיו יורגשו "בעולם הזה ובעולם הבא".
המסמך מביע גם חשש עמוק מ"התבוללות" של המהגרים ומשפחותיהם. במיוחד מתריע הכותב מפני נישואים עם נשים זרות ("ברבריות" בלשונו), שעלולים להוביל לגידול דור של ילדים המנותקים משורשיהם התרבותיים והלאומיים.
סיום המסמך מציג קריאה נרגשת נגד ההגירה מעזה, תוך שימוש בשילוב של רטוריקה דתית ולאומית. הכותב מציג דיכוטומיה ברורה בין מאבק לכניעה, ומבקר בחריפות את אלה שבוחרים לעזוב בעוד אחרים נשארים להילחם.
"החיים הם בצל החרבות, וההתנגדות שהיא שתוריד את עבדי הכיבוש על ברכיהם, תסיר את המצור ותגיש את תנאי הניצחון, שהוא ההבטחה של האל הכל יכול, ואתם תתחרטו על כך, אבל אחרי שזה יהיה מאוחר מדי!".
הכותב מחזק את טיעוניו באמצעות הפניה לספרון של האקדמאי הסעודי מחמד סאלם אלזאמלי, "לפני שתהגר... אזהרה ותזכורות מהבהבות", שנתפס גם הוא על ידי צה"ל. הספרון, המבוסס על מקורות אסלאמיים, מציג את ההגירה כאיום רוחני ותרבותי, המעמיד את המהגר במצב של ניכור מתמיד בין שאיפתו לחיים נוחים לבין החובה לשמור על זהותו הדתית והתרבותית.
הספרון מציג דוגמאות של סכנות הנשקפות למהגר המוסלמי בארצות זרות, ביניהן: חשש מחשיפה לתרבות מערבית "מפתה", התבוללות, וניתוק מהשורשים הדתיים והחברתיים. סכנת הידרדרות מוסרית במקומות "לא צנועים". אזהרה מפני סכנות בריאותיות, כולל מחלות ממזון לא כשר, מגפות ומחלות מין, לצד מתח נפשי מתמשך וחוסר ודאות.
בסיום הספרון, לאחר שתיאר את הסכנות וההצדקות, פונה המחבר לקוראים ותוהה אם הם עדיין חושבים על “נסיעה למדינות רחוקות והגירה למדינה מטורפת”. הוא הציג שורה של שאלות, בניסיון אחרון לשכנע כי ההגירה היא חטא וכי יש לה רק השלכות שליליות על האדם ועל אמונתו הדתית.
"האם הסיפורים של אלה שהיגרו לפניך לארצות הכופרים וכיצד ילדיהם אבדו, הפכו חסרי בית ונפלו לידיהן של פרוצות ובילו במאורות הברים, שותים אלכוהול ולוקחים סמים, משפיעים עליך?"
כאמור, מדינות ערב המרכזיות - מצרים, ירדן וסעודיה - הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית. מלך ירדן הזהיר מפני פגיעה בביטחון האזור, ומצרים הדגישה כי לא תאפשר התיישבות קבע של פלסטינים בשטחה. שרי החוץ של חמש מדינות ערביות אף שלחו מכתב משותף למזכיר המדינה האמריקאי בו הביעו את התנגדותם.
בתגובה לתוכנית, הפלסטינים והעולם הערבי מדגישים את זכותם של תושבי עזה להישאר על אדמתם ומחויבותם לפתרון שתי המדינות. מצרים אף מובילה מאמץ דיפלומטי לגיבוש חזית ערבית מאוחדת נגד התוכנית, תוך ניסיון לרתום גם את התמיכה האירופית.
איראן וארגוני הציר בהובלתה יצאו בהתקפה חריפה נגד תוכנית טראמפ לפינוי תושבי עזה. מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, פרסם הודעה נדירה בעברית המדגישה את "זכות הפלסטינים על כל פלסטין מהנהר ועד הים", בעוד שר החוץ האיראני לעג לתוכנית והציע במקום "לשלוח ישראלים לגרינלנד".
חיזבאללה והחות'ים הצטרפו למקהלת המתנגדים, כשהם מאשימים את ארה"ב וישראל בניסיון ל"השמדה וגירוש מלא" של הפלסטינים. החות'ים אף הבטיחו תמיכה "ללא קווים אדומים" במצרים ובירדן אם יתעמתו עם וושינגטון בנושא זה.
הציר האיראני מגדיר את התוכנית כהפרה חמורה של החוק הבינלאומי, תוך ביקורת על "שתיקת העולם החופשי" ו"פחדנות" מדינות ערב אל מול התוכנית האמריקאית.
