המחנה השמרני בגרמניה בראשות פרידריך מרץ, תומך נלהב של ישראל, ניצח בבחירות הכלליות שנערכו היום (ראשון) עם כ-29% מהקולות, כשמפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) מזנקת למקום השני עם הישג היסטורי של כ-20% - התוצאה הגבוהה ביותר למפלגת ימין קיצוני בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה.
על פי המדגמים, לצד ניצחון ה-CDU/CSU של מרץ וההישג חסר התקדים של AfD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) של הקנצלר היוצא שולץ צנחה לשפל היסטורי של 16.2%. מפלגת הירוקים השיגה 13%, והשמאל הקיצוני "די לינקה" רשם הישג מפתיע של 8.5%. שתי מפלגות - "ברית סארה וגנקנכט" (BSW) והליברלים של ה-FDP - מתנדנדות סביב אחוז החסימה של 5%.
מרץ, בן 69, צמח בעיירה ברילון במערב גרמניה למשפחה קתולית-שמרנית מכובדת. לפי ה-BBC, הוא בנו של שופט מקומי, טייס מורשה ועורך דין בהכשרתו. נכנס לפוליטיקה האירופית ב-1989 בגיל 33, ולאחר קריירה מצליחה כבנקאי השקעות שב לזירה הפוליטית ב-2021 עם פרישת מרקל, שהדיחה אותו מהנהגת המפלגה בתחילת שנות ה-2000.
מרץ התבלט בתמיכתו הנחרצת בישראל במהלך המלחמה בעזה. באוקטובר האחרון, במלאת שנה לטבח 7 באוקטובר, תקף בחריפות את ממשלת שולץ על סירובה לספק נשק וחלקי חילוף לישראל בטענה שיש לוודא תחילה שלא ישמשו לפשעי מלחמה. "מערכת היחסים של גרמניה וישראל היא מיוחדת במינה – ללא אבל או אם", הצהיר, והבטיח להיאבק בתקיפות בהפגנות אנטי-ישראליות ובגילויי אנטישמיות בגרמניה.
לפי Le Monde, בראש מפלגת AfD עומדת דמות פרדוקסלית במיוחד: אליס ויידל בת ה-46, כלכלנית לסבית שלמדה בסין ודוברת מנדרינית, החיה בזוגיות עם מפיקת סרטים שוויצרית ממוצא סרי-לנקי. במה שנדמה כניגוד לאורח חייה האישי, ויידל מובילה מפלגה המתנגדת להגירה וקוראת לפרישה מהאיחוד האירופי. ויידל זוכה לתמיכה חסרת תקדים מממשל טראמפ, כולל מפגש עם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, ומאילון מאסק המופיע בסרטוני הקמפיין שלה.
לפי מומחים בתקשורת הזרה, כמו בבלומברג ובלה-מונד, העלייה הדרמטית בכוחה של AfD מיוחסת בעיקר למשבר ההגירה ולשורת פיגועים קטלניים שזעזעו את גרמניה. בדצמבר, פיגוע דריסה בשוק חג המולד גבה שישה הרוגים, ורק בשבוע שעבר נדקר תייר ספרדי באנדרטת השואה בברלין על ידי סורי שהצהיר כי ביקש לפגוע ביהודים. סקרים מראים כי 69% מהגרמנים כיום סבורים שפליטים מביאים עמם פשיעה אלימה, עלייה חדה מ-55% ב-2022.
הרכבת הממשלה צפויה להיות מורכבת במיוחד. לפי ה-Economist, האופציות המובילות הן "קואליציה גדולה" עם ה-SPD (ללא שולץ), או ברית עם הירוקים - אפשרות הנתקלת בהתנגדות חריפה מצד השמרנים הבווארים במפלגתו של מרץ. סקר של מכון Forschungsgruppe Wahlen מצא שכמעט מחצית מהגרמנים מתנגדים לקואליציה גדולה, ושני שלישים מתנגדים לחיבור עם הירוקים. מרץ, שלל את האפשרות של קואליציה עם המפלגה הימנית הקיצונית AfD.
ברקע למערכת הבחירות נמצא משבר כלכלי חריף. סקר Gallup שצוטט ב-Le Monde מצביע על צניחה בשיעור האופטימיים בגרמניה ביחס לעתידם הכלכלי מ-42% ל-27% תוך שנה. עם זאת, מדווח Bloomberg, כי השווקים הגיבו בחיוב לאפשרות שמרץ יוביל ממשלה ידידותית יותר לעסקים. מדד המניות הגרמני DAX נסחר בשיאים היסטוריים, כשמשקיעים מקווים לרפורמה אפשרית במגבלות החוב של המדינה.
לפי ה-Financial Times, אחוזי ההצבעה בבחירות היו גבוהים במיוחד: עד השעה 14:00 (שעון גרמניה) הצביעו 52% מבעלי זכות הבחירה, לעומת ממוצע של 41% בבחירות מאז 1998. כ-59 מיליון גרמנים היו זכאים להצביע בבחירות אלו, מתוך אוכלוסייה של 84 מיליון.
