גורמים באירופה מביעים דאגה לאחר הדרמה שהתרחשה אמש (שישי) בבית הלבן, במסגרתה התפוצצה פגישתם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שגורש מהבית הלבן ללא חתימה על הסכם מינרלים וללא הצהרה משותפת של שני המנהיגים.
דיפלומטים ופקידים אירופים כינו את האירוע "אסון" ואמרו ל"בלומברג": "נראה שטראמפ החליט למכור את אוקראינה. האסון בחדר הסגלגל היה מארב".
יועץ ממשל טראמפ אמר ל"בלומברג" שהושקעו כבר מאמצים רבים מדי בסיום המלחמה באוקראינה כדי שארה"ב תיסוג מהמאמץ משלב זה: "וושינגטון עשויה להגביר את הלחץ על קייב, תוך הימנעות מהתמודדות עם זלנסקי. אנחנו עושים מאמצים רבים להגיע להסכם לסיום המלחמה באוקראינה". מקורב אחר לממשל טראמפ אמר ל"בלומברג" על זלנסקי: "הנשיא ביידן פינק אותו בציפייה שהעם האמריקאי ימשיך לממן את המלחמה. זלנסקי גמור".
ב"אקסיוס" צוטט פקיד אמריקאי שאמר: "טראמפ שוקל כמה צעדי תגמול, כולל הפסקת הסיוע הצבאי לאוקראינה". ב"ניו יורק טיימס" מצטטים פקיד בממשל טראמפ שהצהיר: "ניתן לבטל מיד את הסיוע שלנו לאוקראינה, כולל משלוחים שאושרו תחת ביידן".
קאג'ה קאלאס, דיפלומטית בכירה באיוד האירופי אמרה ל"בלומברג" לאחר האירוע: "היום התברר שהעולם החופשי זקוק למנהיג חדש. זה תלוי בנו, האירופאים, לקחת את האתגר הזה".
ה"אקונומיסט" מצטט חבר פרלמנט אוקראיני המקורב לזלנסקי שאמר: "זלנסקי היה צריך לשמור על איפוק ולהפגין עוצמה אך רגשותיו היו סוערים מדי. סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, היה הבעיה במהלך הפגישה אתמול".
ב"אקונומיסט" צוטט גם מקור ביטחוני אוקראיני שטען: "סגן נשיא ארה"ב היה מוכן היטב וביצע את משימתו במקצועיות ונראה שהיה מרוצה מכך שהמשא ומתן לא התקיים".
אירוע גירושו של זלנסקי מהבית הלבן בא בהמשך לאירועי השבוע, שהיו בעצמם מורכבים במערכת היחסים בין אוקראינה לארה"ב. ביום שני הצביעה ארה"ב יחד עם רוסיה ומדינות לא דמוקרטיות אחרות נגד החלטה בעצרת הכללית של האו"ם המגנה את הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ההחלטה בת שלושה עמודים שהציגה אוקראינה גינתה את "התוקפנות" של רוסיה וקראה לנסיגה מלאה ובלתי מותנית של הכוחות הרוסיים משטח אוקראיני. ארה"ב וישראל היו שתיים מ-18 מדינות בלבד שהצביעו נגד ההחלטה, דבר שהעמיד אותן בעימות מול 93 מדינות חברות, כולל מרבית האיחוד האירופי. המהלך הגיע כחלק מניסיון של ממשל טראמפ להפעיל לחץ על אוקראינה לסגת מהגשת ההחלטה - המהלך האחרון בסדרת צעדים דיפלומטיים ביקורתיים כלפי קייב. כאשר מאמצים אלה נכשלו, ארה"ב החלה לדחוף מדינות רבות לתמוך במקום זאת בהחלטה יריבה שהביעה אבל על אובדן החיים וקראה ל"סיום מהיר של הסכסוך".
