בשבוע שעבר התחוללה במיאנמר ובתאילנד רעידת האדמה הקטלנית ביותר שהתרחשה באזור זה שנים, בעוצמה של 7.7 בסולם ריכטר. גם שבוע אחרי האסון נמשכים מאמצי החילוץ, כשמותם של יותר מ־1,700 אזרחים כבר נקבע, ועוד רבים, שנקברו תחת ההריסות, מוגדרים נעדרים.
בעוד שבמיאנמר פגעה רעידת האדמה באלפי בנייני מגורים, מאות מסגדים ועשרות כבישים, וגרמה למותם של 1,600 בני אדם לפחות, בבנגקוק בירת תאילנד הבניינים רעדו מעוצמת הרעש, אך “רק" גורד שחקים אחד, בן 33 קומות, קרס באתר בנייה, ובמקום נהרגו עשרות אנשים ונפצעו מאות. ניסיונות חילוץ קדחתניים מתבצעים במקום לאיתור הנעדרים.
במוצאי שבת יצאה מישראל לתאילנד משלחת מומחים בת 22 איש. בראש המשלחת עומד אל"ם (במיל') יוסי פינטו, מפקד יחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף, ובין חבריה רס"ן (מיל') ד', קצינת אוכלוסייה ביחידת החילוץ הארצית, ורס"ן ב', רמ"ד דאטה וניהול מוצר בפיקוד העורף, שתפקידו להתאים את האמצעים הטכנולוגיים לפעילות בשטח.
התמונות התחברו בראש
“בשונה ממשלחות אחרות שפיקוד העורף הוציא בשנים קודמות, זו משלחת מצומצמת", מסבירה ד'. “לא הגענו כדי לחלץ, אלא כדי לעזור לכוחות המקומיים לדייק את מאמצי החיפוש והחילוץ שלהם, ולסייע להם בניהול האתר. אנחנו אנשי מודיעין טכנולוגי, ומטרתנו להציל חיים. חשוב להדגיש שאנחנו מגיעים לאתר מאוד־מאוד מורכב, אתר שבמשך כל שנותיי בתחום לא נתקלתי במורכב כמוהו – בניין של מעל 30 קומות שקרס. אנחנו רגילים לעבוד בבניינים של 13־14 קומות מקסימום, ופה יש הרבה מאוד לכודים ונעדרים. באמצעות צוות המומחים שלנו אנחנו עוזרים לכוחות התאילנדיים ולכוחות שהגיעו מהעולם לרכז את מאמצי חילוץ החיים או הגופות בצורה מדויקת וטובה".
ב': “כקצין בפיקוד העורף אני יכול להגיד שלסיטואציות מורכבות מהסוג הזה אנחנו נערכים. למדנו איך מתנהלים באתר הרס, מה עושים כשמגיעים, אילו מאמצים מתבצעים. בזכות ידע מקדים ועבודת הכנה טובה שביצענו כבר בישראל יכולנו לבוא מדויקים מאוד, כך שידענו פחות או יותר למה לצפות, איך ייראה אתר הבנייה שנהרס, איך נראית החצר האחורית ומי השחקנים ביממה הראשונה של האירוע. כשהגענו, התמונות התחברו בראש".
ד': “התפקיד הכי חשוב שיש לנו פה הוא של ב'. הוא לוקח את המידע שמביאים מהנדסים אל הרשויות התאילנדיות ואנשי המודיעין ויוצר מודל שמתעדכן אונליין. אפשר לראות בו איפה נמצאו כל האנשים שעבדו בבניין בזמן האסון וכרגע נעדרים, באילו קומות הם עבדו, כמה קומות הם הספיקו לרדת בזמן רעידת האדמה ומה הסבירות שנמצא אותם, ואיפה. ככה אנחנו יכולים להגיע לכל אחד מצוותי החירום ולהצביע על השערה בעניין המקום שבו הם יוכלו למצוא את הנעדרים. כל הגופות שנמצאו עד כה, נמצאו דרך המודל הזה של ב'".
ב': “בסוף, כל היכולות שאני מביא הן הודות לצוות שנמצא בישראל. הם עושים לנו פיתוח שמותאם לסיטואציה של הבניין הספציפי בתאילנד. זה הגיים צ'יינג'ר שאנחנו מביאים איתנו הפעם. דרך המודל הוויזואלי הזה יצרנו שפה משותפת עם הכוחות התאילנדיים, שהבינו שיש לנו מה לתרום ואיך לעזור להם, בתקווה לחלץ גם אנשים חיים".
ספרו על התחושה הראשונית שלכם כשחזיתם בממדי ההרס.
ב': “קודם כל, זו המשלחת הראשונה שלי, לעומת ד', שכבר הייתה בכמה משלחות. הגעתי יום אחרי הקריסה. אתה רואה הרבה מאוד כוחות, חמ"לים ואזרחים נסערים, אתה רואה גם משלחות, בעיקר מארצות הברית ומצרפת, שהגיעו לעזור, ואתה לא מבין מי נגד מי, מי עושה מה. מאוד קשה להיכנס לסיטואציה הזו בנקודת הזמן הזו. כאנשי מקצוע, אנחנו שמים את הרגשות שלנו בצד, למרות שברור שמדובר פה בטרגדיה עם כמות הרוגים ונעדרים גדולה, אבל ניתוק הרגש בזמן המשימה נדרש לי כדי להישאר ממוקד".
ד': “הייתי במשלחת הסיוע ההומניטרית ברעידת האדמה בטורקיה ב־2023, מהגדולות שהיו בכל הזמנים. אפשר היה לראות הרס בכל בניין, הכל נהרס לחלוטין. פה, בבנגקוק, המצב שונה לגמרי – החיים ממשיכים, ורק בניין אחד קרס, אבל זה הבניין הכי מורכב שראינו. בטורקיה היו עשרות אלפי נעדרים, בכל רחבי השטח. פה, בבניין אחד, התחלנו עם 96 נעדרים, ועכשיו אנחנו עומדים על 70. מה שמאפס אותך על המציאות כאן הוא הדיסוננס הזה, שבין ההרס הענק באזור הבניין ובין העובדה שכמה רחובות ממנו המציאות נמשכת כרגיל, החנויות פתוחות, האטרקציות פעילות. במקביל, פה יש צוות שעובד 24/7 על חילוץ נעדרים. להסתכל על ההר הזה של ההריסות, עשר קומות של הרס, זה עצום, זה מטורף. לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי".
מעריכים ומצדיעים
איך המשלחות האחרות מקבלות אתכם? בכל זאת, השם שלנו בעולם לא הכי טוב בימים אלה.
ב': “אנחנו חווים אהבה מכולם. כשאנחנו נכנסים לאתר ההרס, אנחנו מרגישים שאנשים מעריכים אותנו, מצדיעים לנו ומודים לנו. בייחוד התאילנדים. הם מוודאים שאנחנו בטוב ושאנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו צריכים כי הם מבינים שבאו למטרה אחת עליונה – לסייע להם בהצלת חיים".
ד': “השעות הראשונות של משלחת במקום זר אף פעם לא קלות. צריך לייצר קשר ראשוני, וזה לקח לנו בערך חצי יום. אל תשכח שאנחנו באים ממדינה זרה ומבקשים להיכנס לאתר שחווה הרס. אני לא יודעת אם ישראל הייתה נותנת לזרים להיכנס לאתר אם אסון כזה היה קורה בשטחה. ברגע שביססנו, בדרך אישית ואנושית, את הקשר הראשוני, ניתנה לנו האפשרות להראות את היכולות המקצועיות שלנו".
על העבודה עם התאילנדים אומר ב': “הכי חשוב שנוצרה לנו איתם שפה משותפת. אנחנו עכשיו עומדים להיכנס לפגישה בשולחן המרכזי שלהם, שמשלב את כל כוחות החירום שמתנהלים באתר וסביבו. אנחנו הולכים להמליץ להם על פרוטוקול עבודה שימקסם את המאמצים שאנחנו מקדמים פה. עצם זה שהם מוכנים להקשיב לנו מעיד על זה שהם סומכים עלינו ויודעים שאנחנו מעוניינים לייצר פה שינוי חיובי בתהליך. לא באנו לעשות את העבודה עבורם, אלא לתת להם את כל הידע שיש לנו כדי שהם יוכלו ליישם אותו גם אחרי שנעזוב".
כמה זמן אתם צפויים להישאר בתאילנד?
ב': "אמרו לנו שיעדכנו אותנו בהמשך בעניין החזרה, בהתאם להערכת המצב בשטח, אז כרגע אי אפשר לדעת. אנחנו כאן ככל שנידרש".