העיתון פיננשל טיימס מדווח כי מהר חרמון, בגובה של למעלה מ-2,000 מטר מעל פני הים התיכון, ניתן להבחין בשינויים במזרח התיכון: פעילות של כוחות צה"ל, מוצבים חדשים, דרכי גישה וביצורים שהוקמו לאחרונה. על פי הדיווח, שינויים אלה מתרחשים בשטחים שישראל החלה לפעול בהם בסוריה בדצמבר, בעקבות השינוי השלטוני בדמשק, כאשר קבוצות מורדים הפילו את משטרו של בשאר אל-אסד.
הפיננשל טיימס מציין כי ישראל פועלת באזורים נוספים מעבר לגבולותיה, עם נוכחות צבאית בדרום לבנון, פעילות בעזה, ופעולות במחנות הפליטים ביהודה ושומרון. בכתבה מצוטט גורם צבאי ישראלי שאמר: "זהו עולם חדש", והסביר כי כוחות שהיו ממוקמים בעבר ברמת הגולן החלו לפעול בשטח סוריה.
לפי הפיננשל טיימס, פעילות זו היא חלק משינוי באסטרטגיה הביטחונית הישראלית שהתגבשה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. הדיווח מתאר את המדיניות העדכנית של ישראל, הכוללת יצירת אזורי חיץ מעבר לגבולותיה המוכרים והפעלת כוח צבאי בתחומי המדינות השכנות, במטרה למנוע איומים.
גורם צבאי בכיר שהתראיין לעיתון הסביר: "אי אפשר לאפשר לארגוני טרור להתבסס בסמוך לגבול". בהקשר זה, העיתון גם מציין אמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה ישראל "משנה את פני המזרח התיכון". הפיננשל טיימס מציין כי המדיניות מעוררת שאלות לגבי גבולות בינלאומיים מוכרים וריבונות המדינות השכנות, וכי גורמים שונים מביעים חשש שהדבר עלול להוביל להסלמה אזורית.
על פי הדיווח, גורמים לבנוניים רשמיים הביעו עמדה לפיה יציבות ושלום תלויים בנסיגת צה"ל משטח לבנון. במקביל, הממשלה הסורית החדשה פרסמה הודעות המתייחסות לפעילות הישראלית כהפרה של ריבונותה ושל המשפט הבינלאומי. העיתון מביא גם את דבריה של ברברה ליף, דיפלומטית אמריקאית לשעבר, המביעה חשש שהפעילות הישראלית בסוריה עלולה להוביל להסלמה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הדיווח מציין כי ישראל הרחיבה את פעילותה מעבר לתקיפות אוויריות, וכי כוחות צה"ל פועלים באזור המפורז שהיה בפיקוח האו"ם. העיתון מוסיף כי ישראל ביצעה תקיפות אוויריות על בסיסים סוריים במרחק גדול יותר, על רקע חששות מאפשרות שימוש בהם על ידי כוחות טורקיים. בנוגע לזירה הלבנונית, הדיווח מציין כי למרות הפסקת האש שהושגה בתיווך אמריקאי בנובמבר, צה"ל ממשיך לפעול נגד מטרות המזוהות עם חיזבאללה.
פעילות צה"ל ביהודה ושומרון: הכוחות יישארו במקום לתקופה לא מוגדרת
לפי הפיננשל טיימס, ישראל מחזיקה במספר עמדות בשטח לבנון, במיקומים אסטרטגיים מעבר לגבול מול יישובים ישראליים. גורם ישראלי מקומי ציין כי מוצבים אלה נועדו להבטיח את חזרתם של תושבים שנעקרו בעקבות הלחימה בין ישראל לחיזבאללה. "צה"ל צריך להישאר ב[לבנון] ולהמשיך בפעילותו," הוסיף הגורם, תוך שהוא מביע דעה הרווחת בקרב חלקים בציבור הישראלי.
ביהודה ושומרון, האו"ם מעריך כי כ-40,000 פלסטינים עזבו את בתיהם מאז שישראל החלה בינואר מבצע נגד פעילי טרור במחנה הפליטים ג'נין, והרחיבה אותו מאוחר יותר לאזורים סמוכים אחרים, כך על פי הפיננשל טיימס. מחנה ג'נין התרוקן ברובו מתושביו, כאשר חלקים ממנו - כולל כבישים ראשיים, בתי ספר, מסגדים ומבנים - ניזוקו.
לפי הדיווח בפיננשל טיימס, צה"ל הקים מוצבים בתוך ג'נין, וכן במחנות טולכרם ונור שמס - כולם בשליטה רשמית של הרשות הפלסטינית - עם כוחות הפועלים באזורים אלה ויוצרים דרכי מעבר לפעולות נוספות. גורמים ישראליים אומרים כי הכוחות יישארו במקום לתקופה לא מוגדרת, וכי חזרת התושבים הפלסטינים לא תתאפשר לפני סוף השנה.
המצב בעזה: "זה נראה כמו מאדים"
המצב בעזה, לעומת זאת, שונה. מתחילת המלחמה, גורמים ישראליים בכירים הצהירו כי בכוונתם להקים אזור חיץ בתוך הרצועה כדי למנוע אפשרות של מתקפה דומה ל-7 באוקטובר, לפי הדיווח בפיננשל טיימס. יותר מ-18 חודשים לאחר תחילת המלחמה, חלקים נרחבים מהאזור ספגו נזק רב. "האזור נראה שונה מאוד, זה נראה כמו מאדים", אמר חייל מילואים ישראלי בדרום עזה. "הבניינים שנותרו עומדים משמשים את כוחותינו".
אהוד יערי, עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר כי תמיכת ממשל טראמפ מסייעת לישראל מול לחץ בינלאומי בנוגע לפעילות באזורים אלה, וכי ישראל צפויה להמשיך באסטרטגיה זו. "כך ייראה ה'יום שאחרי' [המלחמה]" בחזיתות השונות, אמר.
למרות שהביקורת בישראל על מדיניות הביטחון החדשה של הממשלה הייתה מועטה, יוצא דופן אחד היה ישראל זיו, אלוף במיל' בצה"ל, שכתב בתקשורת הישראלית בשבוע שעבר כי הממשלה "מחזיקה ברעיון של שליטה" בשטח, כך מדווח הפיננשל טיימס. לדבריו, הנוכחות הישראלית בסוריה, "בשטח שאינו שלנו", עלולה להוביל לתוצאות לא רצויות, בדומה לכיבוש הישראלי במשך שני עשורים של "אזור ביטחון" בלבנון משנת 1982 עד 2000, שתרם להתחזקות חיזבאללה וגבה את חייהם של למעלה מ-1,000 חיילים ישראלים.
גורמים ישראליים נוכחיים חולקים על תפיסה זו, וטוענים כי ההתנגדות לנוכחות צה"ל באזורים אלה מחזקת את הצורך בהמשך הפעילות שם. "לא כל גורם בסוריה מקבל את נוכחותנו", אמר הגורם הצבאי באזור הר חרמון. "זה מחזק את הסיבות לפעילותנו שם."
