מדינות רבות ברחבי העולם עוקבות מקרוב אחר המשא ומתן בין איראן לארה"ב. ב"אל נשרה" פורסם כי ייתכן שהסיבות לתחילת ההסכם אינן רק בטחוניות וכי הנשיא טראמפ משתמש בהן כדי לחזק את כוחה הכלכלי של ארה"ב באזור.
על פי הפרסום, השאלות ביטחוניות שעומדות בלב המשא ומתן בין המדינות מקבלות חשיבות משנית. לעומתן, נושא ההשקעות עומד בראש סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי ומהוות את המניע הבסיסי לחתירה להסכם. הממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתכנן להרוויח טריליוני דולרים מעבודתן של חברות אמריקאיות במגזרי הנפט, הגז, הליתיום והמחצבים האסטרטגיים של איראן.
שני מהלכים של טראמפ מצביעים על האינטרסים הכלכליים שלו: הראשון, ביטול ההסכם עם איראן במהלך כהונתו הקודמת והחזרת הסנקציות, השני - בניית תכנית לחזרה חד צדדית לשטחים הטבעיים של איראן. העם באיראן, שנמצא בקשר עם מדינות באירופה ועם סין, חלוק - ההנהגה מעוניינת לעבוד עם הסינים ועם האירופאים בעוד החברות האיראניות עצמן מעדיפות את ארצות הברית.
ההשקעות של ארצות הברית בשטחיה של איראן מציב אותה בעמדה בעייתית במשא ומתן המתגבש. האיראנים יודעים כי האמריקאים לא מעוניינים להתקיף את מתקני הגרעין לאור ההשקעות שיש להם במדינה. לאור זאת האיראנים יכולים להקשיח את עמדותיהם במשא ומתן ולהציב דרישות כלכליות גבוהות יותר. זאת בנוסף לעובדה שתקיפה על איראן משמעה ככל הנראה כאוס באזור ומלחמה שאת התוצאות שלה קשה יהיה לחזות.
