"אם הייתי יכול לדבר עם הקטור טימרמן, הייתי אומר לו שאני לא רוצה לדבר איתו, זה אדם שאני לא יכול להאמין בו", אומר יצחק אבירן, מי שהיה שגריר ישראל בארגנטינה בזמן הפיגוע במשרדי הקהילה היהודית ביולי 94’. “טימרמן אחראי על ההסכם בין ארגנטינה לאיראן, פעמים רבות הייתה לו ביקורת על ישראל, לא משנה איזו ממשלה שלטה כאן. בקהילה היהודית בארגנטינה סולדים מהדברים האלה".

הרצח בשבוע שעבר של אלברטו ניסמן, התובע הפדרלי שחקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית, גרר את שר החוץ של ארגנטינה הקטור טימרמן לפרשה. ניסמן טען שנשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר וטימרמן טייח את המעורבות האיראנית בפיגוע, בין השאר כדי לשמור על קשרי סחר עם איראן. טימרמן הכחיש ואמר שטענותיו של ניסמן כוזבות. “אני מצטער על מותו", אמר והוסיף שנודע לו על המוות בהודעה כתובה שנשלחה אליו בעת שטס מבואנוס איירס לניו יורק כדי להשתתף בדיון בעצרת הביטחון של האו"ם על ביטחון ושלום. בדיון הוא לא הזכיר את הרצח של ניסמן.
מכריו בישראל של הקטור טימרמן אינם מתפלאים על המערבולת שאליה נקלע. “הוא אדם אינטליגנטי", אומר ישראלי שלמד איתו בבית הספר בבואנוס איירס, “אבל מאז ימי בית הספר הוא התקלקל, והיום הוא אחד האנשים השנואים ביותר בקהילה היהודית בארגנטינה. ניסמן צדק, הוא מכר את קורבנות הפיגוע לאיראנים".

מסרב ליישר קו
הקטור טימרמן, 61, הוא בנו של הסופר והעיתונאי היהודי יעקב טימרמן, שהגיע לארגנטינה מאוקראינה עם משפחתו בגיל 5 וגדל בבואנוס איירס. בגיל 20 התחיל יעקב טימרמן לעבוד כעיתונאי, התנגד לחואן פרון, נכנס לרשימה השחורה של המשטר ועבד בתקשורת הצרפתית, ואף היה עורך של עיתון הקרן הקיימת בארגנטינה. כשהוסר מהרשימה השחורה ייסד את “לה אופיניון", יומון עם תפוצה של מאה אלף עותקים. עסקי העיתונות נחלו הצלחה כלכלית, ולזה נוסף גם עושרה של אשתו של טימרמן, רישה, שלמשפחתה היו קרקעות ומטעי כותנה בכל רחבי ארגנטינה.
שלושה בנים נולדו לבני הזוג יעקב ורישה טימרמן: דניאל הבכור, הקטור וחביאר. “תמיד היה לי הרבה מאוד כסף", התגאה בעבר הבן דניאל בראיון עיתונאי. כסף גדול ופוליטיקה היו מסימני ההיכר של המשפחה, והפוליטיקה קטעה את החיים הטובים בארגנטינה. טימרמן האב התנגד למשטר הגנרלים, נעצר באפריל 77’, עבר בכלא עינויים ובספטמבר 79’, אחרי שנתיים וחצי במעצר, חלקן במעצר בית, עלה לישראל. “כבר עכשיו אני מרגיש אזרח ישראלי", אמר בשדה התעופה לעשרות העיתונאים שקיבלו את פניו, “חבל שלא הביאו את אבי מרוסיה לישראל במקום לארגנטינה".
בניו דניאל, הקטור וחביאר ואשתו רישה כבר היו בישראל. המשפחה קנתה דירה ברמת אביב בתל אביב, יעקב טימרמן התחיל לכתוב טורים ב"מעריב" וכתב את ספרו “אסיר ללא שם, תא ללא מספר" שתיאר את חוויותיו בכלא והפך לרב־מכר עולמי עטור פרסים. בסוף שנות ה-70 יעקב טימרמן היה כוכב בינלאומי עם סרט על חייו שהופק בהוליווד, אינספור ראיונות עיתונאיים בכל רחבי העולם וכבוד שרק עיתונאים מעטים זוכים לו.
בישראל, כמו בארגנטינה, הוא סירב ליישר קו עם המשטר. במשרד החוץ לא אהבו את התבטאויותיו על הקשר בין ישראל לארגנטינה של משטר הגנרלים, הוא התנגד לביקור של שר החוץ יצחק שמיר בארגנטינה ב-81’. שמיר לחץ את ידיהם של הגנרלים, שלדבריו הוציאו להורג כאלף יהודים בארגנטינה. בסופו של דבר התברר שטימרמן צדק: ישראל שמרה על קשר הדוק עם ארגנטינה גם בתקופה של משטר הגנרלים ואף מכרה לארגנטינה נשק באותה תקופה.

הבן דומה לאביו. יעקב טימרמן. צילום: שעיה סגל
 
ב-82’ החריף הנתק בין טימרמן למדינת ישראל. הוא כתב את הספר “המלחמה הארוכה ביותר", שמתח ביקורת על מלחמת לבנון ועל תפקודו של אריאל שרון כשר הביטחון בטבח בסברה ושתילה. הספר הוקדש לזכרו של גוני הרניק, שנהרג בקרב על הבופור במלחמת לבנון. אמו של הרניק, רעיה, אומנם אמרה שהיא מסכימה עם עצם הדברים, אבל טימרמן עורר עליו זעם רב אחרי שאמר בראיון לתקשורת האמריקאית שהוא לעולם לא היה ישראלי. כמה חודשים אחר כך, במחצית 83’, יעקב טימרמן חזר לארגנטינה.

בנו הבכור דניאל התחתן עם רונית דנון, בת קיבוץ עין שמר, עבד בלול של הקיבוץ ועלה לכותרות באוקטובר 82' כשנידון ל-28 ימים בכלא על סירובו לשרת בלבנון אחרי ששירת בלבנון במשך שבוע אחד בזמן המלחמה במחסום ליד העיר צור. במאי 83’ נידון ל-35 ימים כשסירב בשנית לשרת בלבנון. “התחלתי להזדהות עם תושבי ביירות", הוא אמר בראיון ל"העולם הזה". זמן קצר אחרי ששוחרר מהכלא נסע לארצות הברית ללמוד תואר שני באנתרופולוגיה. עם תום לימודיו חזר לישראל והוא גר עם משפחתו ברעננה.
חביאר, או בשמו הישראלי אורי, צעיר בניו של יעקב טימרמן, גר בארץ כמה שנים, שירת בצבא ואף היה ממקימי תא הסטודנטים “אלטרנטיבה" באוניברסיטת תל אביב. תחת הכותרת “הרהורים של אב" כתב יעקב טימרמן ב"מעריב" בינואר 80’ שהוא גאה ומאושר מפעילותו הפוליטית של הבן אורי, אם כי התקשה להסתגל לעובדה שבנו בחר בדרך זו. “חזרתי והסברתי לבני את הסכנות", הוא כתב. 
עם תום לימודיו באוניברסיטת תל אביב עבר חביאר טימרמן לניו יורק, והיום הוא עוסק במסחר במטבע חוץ ונחשב למומחה בשווקים מתפתחים.
כמו כל בני משפחתו גם הקטור טימרמן נדד בעולם. בעקבות מעצרו של אביו ב-77' הוא הגיע כאמור לישראל עם אחיו. אחרי חודשים ספורים עבר לניו יורק, למד לתואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה, כתב טורי דעות ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים נוספים והיה ממייסדי “הומן רייטס ווטץ’". ב-89’ חזר לארגנטינה, כתב בעיתונים מקומיים, ייסד שני מגזינים וב־ 2004 התמנה לקונסול כללי של ארגנטינה בניו יורק. שלוש שנים אחר כך התקדם לתפקיד שגריר ארגנטינה בארצות הברית וב־ 2010 התמנה לשר החוץ.
“לא התפלאתי כשהוא התקרב למשפחת קירשנר", אומר השגריר אבירן, “הוא אדם עשיר מאוד. מבחינה כלכלית לא הייתה לו בעיה והוא חיפש מה לעשות, וכמו בכל מקום בעולם גם בארגנטינה ההון והשלטון מתחברים זה לזה". 
לדברי אבירן, לפני שטימרמן התמנה לקונסול בניו יורק, “הוא בא אלי לשגרירות וביקש שאעזור לו ליצור קשרים עם יהודי ארצות הברית. לא הסכמתי לעזור לו. למרות השנים הרבות שעברו אני מתקשה לשכוח את אביו. עשינו כל מאמץ כדי להוציא את האב מהקלבוש, והייתה לנו רק בקשה אחת: שלא יספר איך הוציאו אותו מבית הסוהר כדי שנוכל להמשיך ולסייע ליהודים אחרים שהיו כלואים בבתי כלא בארגנטינה. הוא לא הספיק להגיע למדריד ושם כבר אמר ששגריר ישראל בארגנטינה שיחק גולף עם הגנרלים, ולכן יש לישראל קשרים טובים עם הגנרלים. לא אהבתי את הגישה של האב, וכשהבן הקטור בא אלי לשגרירות, עוד לפני שהתמנה לקונסול, וביקש ממני לסייע בהסברה של ישראל, לא הסכמתי כי האיש לא מצא חן בעיני והיה לי קשה לקבל אותו לעבודה לאור הניסיון שלנו עם אביו. בעיני הבן דומה לאביו", הוא אומר.
“סוציאליסט של סלון"
טימרמן נשוי לאנבל סילסקי, יורשת של משפחת סילסקי, המשפחה היהודייה העשירה ביותר בארגנטינה שהקימה רשת של מאות מעבדות רפואיות והביאה לארגנטינה את הפניצילין ואת החיסון נגד פוליו. המעבדות נמכרו לפני שנים אחדות ברבע מיליארד דולר, המשפחה מעורבת בעסקים נוספים בתחום התשתיות והמים, ואף תרמה סכום נכבד לאוניברסיטה העברית בירושלים. 

לבני הזוג יש שתי בנות, ג’ורדנה ואמנדה. טקס נישואיה של ג’ורדנה נערך מחוץ לגבולות ארגנטינה בפאר רב וקומם עליו רבים. “הקטור טימרמן הוא סוציאליסט של סלון", אומר עליו השגריר אבירן, “הוא אדם עשיר מאוד, אבל מדבר בשם השכבות החלשות".
מאז שהתמנה לשר החוץ טימרמן ביקר בישראל כמה פעמים. אחד הביקורים הוגדר כאישי - הוא הגיע לבקר את אחיו דניאל. באפריל 2011 הוא חתם עם שר החוץ אביגדור ליברמן על הסכמים דו־צדדיים בין ישראל לארגנטינה, שיבח את היחסים בין שתי המדינות והבטיח שארגנטינה עושה ככל יכולתה כדי לחקור את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית. ב־ 2013 חתם עם הנשיאה קירשנר על מסמך הבנות עם איראן ועורר את זעמה של ישראל ושל הקהילה היהודית בארגנטינה.
“לא בגדתי ביהדות שלי כשחתמתי על ההסכם עם איראן", אמר טימרמן בראיון עיתונאי, “אנחנו מנסים לפתור את המקרה של הפיגוע במשרדי הקהילה היהודית בבואנוס איירס. גישה יהודית הומניסטית שגורמת לי לחשוב על הקורבנות ועל בני משפחותיהם דחפה אותי לחתימה על ההסכם".

"לא בגדתי ביהדות שלי". טימרמן עם שר החוץ ליברמן. יונתן סינדל, פלאש 90
 
כשנשאל מדוע חתם על הסכם עם מדינה שהנשיא שלה מחמוד אחמדינג’אד מכחיש שואה, השיב טימרמן שהוא לא נפגש עם האיראנים כדי לדון בשואה אלא כדי לקדם את חקירת הפיגוע. “אם תהיה לי הזדמנות לדבר עם האיראנים על השואה, אומר להם מה דעתי", הוא הבטיח ואף מתח ביקורת על מתנגדיו בישראל. “חוגים הקרובים לממשלה בישראל אינם רוצים בדיאלוג עם איראן, הם רוצים רק פתרון צבאי לבעיה האיראנית, וארגנטינה אינה מאמינה בכך", הוא אמר.
בעקבות החתימה על ההסכם דרשה ישראל הבהרות משגריר ארגנטינה בישראל. בתגובה טימרמן הזמין את שגרירת ישראל בארגנטינה, דורית שביט, לנזיפה דיפלומטית. בשיחה סוערת הוא אמר לה שארגנטינה אינה מזמינה את השגרירה הישראלית לשיחות הבהרה כשישראל עורכת מבצעים צבאיים בעזה או בונה בהתנחלויות. אין לישראל זכות לבקש הסברים, הוא אמר לשגרירה, אנחנו מדינה ריבונית, וישראל אינה מייצגת את העם היהודי או דוברת בשמו. באפריל האחרון הוא שב וביקר בישראל.
השגריר אבירן, שבעבר אמר שממילא חלק מהמחבלים שפגעו בבניין הקהילה היהודית חוסלו על ידי ישראל, סבור כך גם היום לנוכח דבריו של ניסמן על טיוח החקירה. “במשרד החוץ כועסים עלי בגלל ההתבטאויות האלה", אומר אבירן, “אבל זה מה שאני חושב. רוב המחבלים חוסלו בצורה כזו או אחרת, אם כי חלקם עדיין חיים. ניסמן ניסה להגיע אל חקר האמת כולה, ולכן לא הופתעתי מהרצח שלו. הייתי בטוח שינסו לעצור אותו, כמעט חיכיתי שזה יקרה, לשלטון לא היה עניין שהדברים יתפרסמו". 

ניסמן. ניסה להגעיע לחקר האמת. צילום: רויטרס
 
אבירן אינו קושר בין הרצח של ניסמן לבין טימרמן, אבל טוען שלקשר בין ארגנטינה ואיראן - טימרמן בהחלט אחראי.