מרבית כלי התקשורת בארה״ב הגיבו בקרירות לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני הקונגרס. ה"וושינגטון פוסט" ציין כי הנאום היה "מסע עוצמתי של תחזיות אפלות והתייחסויות היסטוריות", שכלל את אסתר המלכה ומשה לצד מספרי צנטריפוגות. אולם למרות זאת, הדגישו בעיתון, הוא לא צפוי לגרום לשינוי משמעותי במו"מ עם איראן. "למרבית המאזינים יש סמכות מועטה לעצור את ההסכם או להשפיע על השיחות שמתקרבות לדד ליין", נאמר בפרשנות לנאום.
 
המגישה הבכירה של CNN, כריסטיאן אמנפור, כינתה את הנאום "אפל" בסגנון "ד"ר סטריינג'לאב" (סרטו של סטנלי קובריק על גנרל אמריקאי המחליט ליזום מלחמה גרעינית מחשש לקונספירציה קומוניסטית). "הנאום העלה את רוח הרפאים של אומה שמבצעת רצח עם, משטר שביצע רצח עם ושמפיץ כלי נשק גרעיניים על מנת להשמיד את כל העולם ואת כל האזור", אמרה, "כעת, ברור שרבים מודאגים ביותר לגבי איראן ויש חוסר אמון עמוק, אבל ברור שאותו דבר נאמר על ברית המועצות לפני שנים רבות".
 
"הניו יורק טיימס" פרסם מאמר מערכת תחת הכותרת "הנאום הלא משכנע של נתניהו" וכינה אותו "תיאטרון פוליטי נצלני". גם הפרשן הבכיר של העיתון, תומס פרידמן, השתמש בדימוי של "ד"ר סטריינג'לאב" כדי להדגיש כי ללא הסנקציות, סביר להניח שנתניהו היה יוצא להפצצה חסרת סיכוי באיראן. פרידמן ציין כי "נתניהו מעולם לא סיפק טיעון משכנע מדוע סטייה מטיוטת ההסכם של אובמה עם איראן תביא להסכם טוב יותר, ליותר  סנקציות או לפירוקה של איראן. הנאום של ביבי היה מושלם עבור הקונגרס: יש לי תוכנית טובה יותר, והיא לא תעלה כלום או תצריך הקרבה מצד העם האמריקאי. הבחור הזה יכול להיות חבר קונגרס", כתב פרידמן בציניות.


 

מנגד, היללו כלי תקשורת שמרניים יותר את הנאום. הפרשן צ׳רלס קראות׳המר טען ברשת פוקס כי "במובן מסוים זה היה צ׳רצ׳יליאני - לא בדרך שבה נישא, זה לא הסגנון של ביבי - אבל בעומק שלו וברצינות של מה שהוא אמר. זה לא היה צ'רצ'יל של שנות הארבעים. זה היה צ'רצ'יל נואש של שנות השלושים", אמר, "זה היה נאום של עוצמה יוצאת מן הכלל, אבל של ייאוש גדול".
 
הפרשן ג׳ון פודהורץ כתב ב"ניו יורק פוסט" כי נתניהו "נתן את נאום חייו" וכי זה היה בזכותו של אובמה, שהתנגדותו התקיפה לנאום הפכה אותו "לאירוע הפוליטי החשוב ביותר של 2015 עד כה. זה היה ניצחון כי לנתניהו, בניגוד לאובמה, היה משהו מצוין לומר, והוא עשה את זה בכוח, בעוצמה, בנחישות ובחן", כתב.
 
הגדיל לעשות מאמרו של עורך האתר "אל־ערבייה", שנחשב למקורב למשטר הסעודי. המאמר שיבח את דבריו של נתניהו ואף טען כי האדם היחיד שאינו מבין את הנסיבות הוא אובמה.
 
מחוץ לארה"ב, ה׳׳גרדיאן" הבריטי ציין כי "נתניהו לא סיפק פתרונות חלופיים מלבד סנקציות בלתי נגמרות נגד איראן עד שהיא תמלא אחר סדרה של דרישות עמומות". ב"לה מונד" הצרפתי נאמר כי "מחיאות הכפיים, שלעתים נראו מכניות, לא הצליחו להסתיר את השברים שהיוזמה שלו יצרה, שהיו בולטים מאוד בקונגרס". ג׳ון סופל, ראש הדסק של צפון אמריקה ב-BBC, כינה את המהלך של נתניהו "חוצפה". "נתניהו קיווה שזה יהיה למטרה טובה. שהפנייה שלו מעל ראשו של הנשיא האמריקאי תסייע להטביע הסכם עם איראן, אפילו אם זה פוגע תוך כדי בנשיא - ופוגע ביחסים עם הממשל שלו", כתב סופל.