אנטישמיות על הויסלה: מכת הגרפיטי הגזעני שמסעירה את קרקוב

בשבועות האחרונים, עם התרבות מקרי התקיפות האנטישמיות נגד יהודים ברחבי אירופה, החלו להופיע על חלק מהקירות בקרקוב כתובות כמו ״יהודים לתנור״ ו״מוות ליהודים״. בניסיון לברר מה עושות הרשויות כדי למנוע את גילויי האנטישמיות הפומביים, בתקופה מתוחה ממילא עבור יהודים באירופה, פניתי בסדרת שאלות באנגלית למשטרת קרקוב, לעירייה המקומית, למשמר העירוני ול- משרדו של התובע הכללי בפולין. למכתב צורפו גם תמונות של כתובות גרפיטי.
 

התשובה שהתקבלה ממשטרת פולין, והעובדה כי יתר הרשויות בחרו להתעלם מהפנייה, המחישו כי מי שאמור לשמור על החוק בפולין ממש לא מתרגש מהתופעה.
 

״אדון נכבד, אני מבקש להודיע לך כי השפה הרשמית בפולין היא פולנית. לכן, אתה מתבקש להעביר לנו את שאלותיך בפולנית״. כך הגיב, בשפה הפולנית כמובן, מריוש צ׳יארקה, דובר משטרת קרקוב, בתגובה לשאלות שהופנו אליו בנוגע לאנטישמיות ברחובות.
 

הדובר גם הפנה אותנו לעיריית קרקוב ולארגון מתנדבים פרטי של תושבי העיר, העובד בשיתוף פעולה עם המשמר העי-רוני, ופועל למחוק את כתובות הגרפיטי הגזעניות והאנטישמיות. מה שהרשויות לא עושות, מתברר, עושים תושבי העיר בעצמם.
 

למרות ניסיונות רבים לבקש תגובה באנגלית, ולהבין מה עושה משטרת פולין כדי להילחם בתופעה, דובר המשטרה התעקש כי ״בפולין השפה הרשמית היא פולנית, ולכן חובה לדבר רק בפולנית״.
 

מעיריית קרקוב, מהמשמר העירוני וממשרדו של התובע הכללי בפולין לא התקבלה כלל התייחסות לפנייה. אף אחד מאותם מוסדות אליהם פניתי לא התעניין אפילו היכן רוססו כתובות כמו ״יהודים לתנור״. אלה עדיין מקשטות את קירות העיר.

פאולינה סביצקה, מראשי ארגון ״פולין פתוחה לכולם״, לא מופתעת מתגובת משטרת פולין ומחוסר העניין של הרשויות האחרות. ״פולין פתוחה״ נוסד בשנת 1999 על ידי קבוצת תושבים במטרה להילחם בתופעות האנטישמיות.
 

והגזענות במדינה, בשיתוף פעולה עם הרשויות. ״כאשר מישהו עובר על החוק, אנחנו מודיעים למשרד התובע. לצערנו, פעמים רבות מדי אין שום תמיכה. התשובה שם אפילו גורמת לנו להרים לפעמים גבה״, היא מספרת. ״התשובה של דובר משטרת קרקוב היא מגוחכת״.
 

לסביצקה יש עשרות דוגמאות של מק-רים שבהם התלוננו אנשי הארגון על גילויי אנטישמיות, אך נדחו. ״בית משפט בעיר אופולה הפסיק הליכים נגד בוגר אוניברסיטה למשפטים שהואשם בייצור והפצת גאדג׳טים פאשיסטיים, 'כי זה יפגע בקריירה המשפטית שלו', כדברי השופטים״, היא אומרת.

״התובע בוורוצלאב לא מצא הפרה של החוק בהדפסת והפצת הספר 'מיין קאמפף' בפולנית מאחר שהמוציא לאור טען כי 'ההדפסה נועדה למטרות מדעיות'. ססמה כמו 'אנו נרדוף את היהודים אל מחוץ לפולין' לא נחשבה הסתה על ידי התביעה משום שלא הכילה את צירוף המילים 'בואו נרדוף את היהודים'. בעיר ביאליסטוק סירב התובע לפתוח בחקירה נגד מפיצי כרזות עם צלב קרס, לאחר שקבע כי מדובר ב'סמל הודי לאושר'.
 

"ינודים לתנור" כתובתצ בקרקוב שבפולין. צילום: ניסן צור

ההתעלמות מגילויי אנטישמיות פומביים הפכה בשנים האחרונות לדבר שבשגרה בפולין. הסיפור שנחשב אולי כמפורסם ביותר הוא תלונה שהגיש שר החוץ רדוסלב שיקורסקי בשנת 2011. שיקורסקי, הנשוי לעיתונאית היהודייה זוכת פרס פוליצר, אן אפלבאום, הגיש תלונה לתובע הכללי בפולין אנדז'יי סרמט על ביטויים אנטישמיים שהופיעו ברשתות החברתיות ובפורומים שונים. בין היתר, ביטויים כמו ״היטלר התחיל, אנו נסיים. לתנורים, יהודים, לתנורים״

וכן ״רדוסלב שיקורסקי, בעלה של היהודייה-אמריקאית האורתודוקסית, האויב האמיתי של הפולנים, נשלט על ידי אביה היהודי של אשתו בניו יורק״.

לאחר מספר חודשים של בדיקה, הודיע התובע הכללי כי החליט לא לפתוח בח-קירה על גילויי האנטישמיות באינטרנט. הסיבה? ״חוסר עניין לציבור״. בהודעה שפרסם ב-2012 דובר התביעה כללית, דריוש סלפוקורה, צוין כי ״למר שיקור- סקי יש עורך דין, והוא יכול להגיש תביעה אישית נגד מי שפירסמו את הביטויים האנטישמיים״.

דוגמה נוספת ליחס הרשויות בפולין לגילויי אנטישמיות אפשר היה לקבל ב-2013. אז נערך בעיר פוזנן משחק כדורגל בין קבוצת לך פוזנן המקומית לוידזב לודז'. במהלך המשחק החלו אוהדי פוזנן לקרוא לעבר אוהדי ושחקני לודז' ״יהודים לגז. הבית שלכם הוא באושוויץ״. התובעת העירונית מוניקה רוטקובסקה לא ממש התרגשה, קבעה כי ״מדובר בקריאות שלא כוונו ישירות כנגד יהודים אלא כלפי הקבוצה היריבה״, והחליטה לא לפתוח בחקירה.

דרך ארוכה
 

בשנת 1996 התאגדה קבוצה של אזרחים פולנים שביקשה להילחם בתופעות של שנאת זרים, גזענות ואנטישמיות. הם הקימו את ארגון ״לעולם לא עוד״. מאז פועלים חברי הארגון על מנת לקדם סובלנות בחברה, בין היתר על ידי הרצאות, סמינרים, הוצאת מגזין חודשי ובו פירוט של פשעי השנאה האחרונים, וכן דיווח לרשויות על גילויי גזענות ואנטישמיות.
 

רפאל פנקובסקי, אחד מראשי הארגון, מסכים כי לרשויות ״יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להילחם באנטישמיות בצורה אפקטיבית. הן עשו בשנים האחרונות כמה מאמצים להעמיד לדין פושעי שנאה, אבל במקרים רבים נעשתה רק חצי עבודה והפושעים יצאו ללא עונש. יש צורך במאמץ יסודי ומרוכז הרבה יותר. העובדה שבמקרים רבים הפושעים יצאו ללא עונש מתועדת ב״ספר החום״, המכיל תיעוד של פשעי שנאה מעשרים השנים האחרונות, שאותו אנו מפרסמים״.

האם לדעתך החוק בפולין מספק מענה ראוי כלפי גילויי גזענות ואנטישמיות? האם בתי המשפט אכן פוסקים לפי החוק או מעדיפים להקל בעונשים?

״החוקים בפולין הם פחות או יותר משביעי רצון ותואמים לחוקים במרבית מדינות האיחוד האירופי. הבעיה היא ביישום שלהם, שבמקרים רבים הוא

מאכזב במיוחד. לדוגמה, כמה ארגוני ימין קיצוני כמו NOP (״הלידה מחדש של פולין״) ONRO (״המחנה הרדיקלי הלאומי״), שהיו אמורים להיות מחוץ לחוק, וחלקם היו מחוץ לחוק עוד לפני מלחמת העולם השנייה, פועלים היום ללא הפרעה״.
 

לפנקובסקי יש גם ביקורת חריפה על ״ההשתוללות האנטישמית באינטרנט״, כפי שהוא מגדיר זאת. ״רק לפני מספר שבועות, אחרי קמפיין ארוך שלנו שכלל גם עצומה מקוונת, פולין אישררה את אמנת מועצת אירופה למאבק בגזענות במרחב הקיברנטי. פולין חתמה על האמנה כבר בשנת 2003, אבל לקח יותר מעשור לאשרר אותה, מה שמראה על חוסר רצון פוליטי להתמודד עם הבעיה. אנו מקווים לשינוי בנושא, אבל כרגע האנטישמיות באינטרנט פשוט משתוללת״.
 

ואכן, כמעט בכל כתבה הנוגעת לישראל או ליהודים המתפרסמת באחד מאתרי האינטרנט בפולין, אפשר לראות מאות תגובות אנטישמיות. גם במקרים של פיגועי תופת וקורבנות, רבים מהאתרים מאפשרים לגולשים לפרסם גילויי שמחה. גם כאשר מדו¬בר באירועים משמחים עבור אזרחי פו¬לין, כמו הזכייה של הסרט ״אידה״ בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לפני שבועיים, הוצפה הרשת באלפי תגובות אנטישמיות.
 

הסרט, המביא את סיפורה של צעירה המבקשת להיכנס למנזר בפולין של תחילת שנות ה-60, אך מגלה ברגע האחרון את יהדותה, גרר תגובות כמו ״אין פלא שהסרט זכה, ידוע שהוליווד נשלטת על ידי יהודים״ וכן ״היהודים עשו את הסרט על מנת להראות כמה הפולנים התייחסו אליהם ברשעות, על מנת שיוכלו לדרוש היום כסף ורכוש בחזרה מפולין״.
 

ד״ר מיכאל בילביץ', חוקר במרכז לדעות קדומות באוניברסיטת ורשה, פרסם לאחרונה יחד עם עמיתיו, מחקר המציג נתונים עגומים על מידת החשיפה וההסכמה של צעירים בפולין עם גילויי אנטישמיות.
 

אנשי המרכז שאלו 653 צעירים בני 18-16 ועוד 1,007 מבוגרים האם הם מסכימים עם המשפט ״היהודים צריכים להבין כי הם עצמם גרמו לפולנים לשנוא אותם, בגלל הפשעים והבגידה שלהם. היום, היהודים מנסים להסתיר את הפשעים שלהם ולהעביר את האשמה לאחרים״.
 

19% מהצעירים אמרו כי הם מסכימים עם הביטוי. 21% מהמבוגרים תמכו גם הם. 59% מהצעירים אמרו כי הם נחשפים לביטויים אנטישמיים באינטרנט בפולין, הוכחה נוספת עד כמה הרשויות הפולניות פשוט אינן טורחות לאכוף את החוק.
 

גם בילביץ' מסכים כי לרשויות יש עוד דרך ארוכה במלחמה בגילויי האנטישמיות, אבל הוא דווקא מעודד. ״עד לאחרונה היה נדיר לראות שמישהו מקבל את העונש הקבוע בחוק״, הוא אומר. ״לאחרונה זה משתנה. בשנה שעברה נידון תושב לובלין שפרסם דברים אנטישמיים באינטרנט לשישה חודשי מאסר.

"עונש מעניין ניתן לפני כשנתיים, כאשר אוהדי לגיה ורשה קראו קריאות אנטישמיות במהלך משחק כדורגל. בית המשפט גזר עליהם תשעה חודשי עבודות שירות, וכן לצפות בסרט 'נס פורים' על אוהד כדורגל שהשתמש בביטויים אנטישמיים עד שגילה כי אבותיו היו יהודים. השופטים גם קבעו כי 20% משכרם של אותם חוליגנים יעבור לטובת הקהילה היהודית. אני חושב שמדובר בעונש מצוין בגין מעשים כאלה. לפני עשר שנים המצב היה דרמטי. היום כבר אפשר לראות שיפור״.