יום למחרת הביקור המתוקשר של קים קרדשיאן, הכנסייה הארמנית ברובע הארמני בירושלים שקטה כתמיד. זר יכול לחלוף על פני פתח המקום בלי לדעת ששוכנת בו, מאז שנת 638, הפטריארכיה הארמנית, מהוותיקות בעולם. מול הכניסה, שלט מנייר מודבק על הגדר, מסביר על רצח העם הארמני ואת חשיבות הזיכרון שלו. 100 שנה לרצח העם, והארמנים עדיין ממתינים להכרה רשמית ובקשת סליחה.

הארכיבישוף אריס שירבניאן מסיים את תפילות הבוקר ומשחרר את תלמידי הסמינר לכמורה. ברובע הארמני הקטן והשקט מתגוררים כאלף מבני הקהילה. רובם צאצאים של הפליטים שהגיעו לכאן במהלך הטבח, בין השנים 1923־1915. מקצתם צאצאי הארמנים שהגיעו לישראל במאה השביעית.
זו קהילת מאמינים סגורה, המאוחדת סביב הרצון לזכות באותה הכרה, בעיקר מצד ישראל וטורקיה. מהאחרונה הם גם דורשים להכיר באחריות למעשים. “רצח העם מוטבע עמוק בנפש ובזהות הארמנית", אומר הארכיבישוף.

ב־12 באפריל הפך האפיפיור פרנציסקוס לאפיפיור הראשון שמכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני. הוא ציין כי זהו רצח העם הראשון במאה ה־20. בתגובה, זימן משרד החוץ באנקרה את שגריר הוותיקן בבירה לבירור. זה התבשר כי הדברים גרמו ל"בעיית אמון".
מזכ"ל האו"ם באן קי מון התנער מהצהרתו של האפיפיור. זה הדגיש כי הוא מחשיב את טבח הארמנים בידי העותמנים הטורקים לפני 100 שנה כ"פשעים מזוויעים", אבל "אינו תומך בתיאורו של האפיפיור כרצח העם הראשון של המאה ה־20".

המינוחים הדיפלומטיים המתעקשים להבחין בין "רצח" ל"קטל" או "טבח" מעידים על הקשיים שבהם נתקלת הקהילה הארמנית בניסיונותיה להכיר באסונה.
יומיים אחר כך הגיעה קרדשיאן, ארמנית במוצאה, לירבאן, בירת ארמניה. היא הצטלמה באתר ההנצחה בעיר ומשם המשיכה לכנסייה בישראל, להטביל את בתה. מוקפת בצלמים ומעריצים, היא הצליחה להביא את סיפור רצח העם הארמני למיליונים העוקבים אחריה.


קים קרדשיאן בביקור בירושלים. צילום: רויטרס

אמפתיה וסולידריות

בשנת 1911 עלתה לשלטון בטורקיה מפלגת הטורקים הצעירים. אלה ביקשו "לאסלם" את המדינה והחלו בדיכוי אלים של מיעוטיה. ב־24 באפריל 1915 הוציאה הממשלה צו הקורא "לבצע טרנספר של גורמים עוינים מגבולות האימפריה לפנים הארץ". היא הצעידה שיירות של מאות אלפי ארמנים - נשים, ילדים, זקנים ותינוקות, ללא מזון ומים. מסעות אלו היו למעשה גזר דין מוות על הצועדים, בשל התנאים הקשים והעלמת העין ממעשי התעללות, אונס ורצח.
רוב הגברים הארמנים גויסו בכפייה לצבא הטורקי. הם היו משרתים, תחליף לחיות משא. יחידות הצבא הטורקי שליוו את השיירות לא דאגו לביטחון הארמנים אלא נהגו, בנוסף, לתקוף ולבזוז אותם. הם גם אפשרו לכפריים בדרך לטבוח בהם. המסעות ארכו שבועות רבים ובמהלכם מתו רבים מתשישות ומרעב. ידוע על מסע אחד שאליו יצאו 170 אלף איש וסיימו 180.

הארמנים ששרדו את צעדות הגירוש רוכזו ב־25 מחנות. רבים מתו שם מרעב, קור ומחלות, או שנרצחו על ידי הטורקים. מספר הקורבנות מוערך בין מיליון למיליון וחצי. תושבי ירושלים ראו אלפי פליטים שנחלצו מהמוות.

הרפובליקה הטורקית, יורשת האימפריה העותמאנית, מתנגדת לשימוש במונח "רצח עם" לתיאור האירועים, ובוודאי שהיא לא מכירה באחריותה להם. בשנים האחרונות גוברות הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של טורקיה במעשיה.

100 שנים אחרי המאורעות, הכריזו 23 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם. כמותן מאמצים דעה זו חוקרים והיסטוריונים. מדינת ישראל מעולם לא הכירה באופן רשמי בשואת העם הארמני. השנה, לראשונה, נשלחה משלחת רשמית לטקס האזכרה בירבאן. גורמים במשרד החוץ ציינו כי למשתתפים נמסר שעליהם לשקול להשתמש במינוח “טבח" ולא “רצח עם".

סגן דובר משרד החוץ, אלון לביא, הסביר כי ישראל רגישה וקשובה לטרגדיה של העם הארמני. "אנו מגלים אמפתיה וסולידריות עם העם הארמני וממשלתו, אבל ראוי שעיקר המאמץ של הקהילה הבינלאומית יהיה מופנה למניעת טרגדיות הומניטריות בעתיד", אמר. ח"כ נחמן שי, ראש המשלחת לארמניה, סבור שיש לשקול את ההכרה ברצח העם. הנשיא ראובן ריבלין השתמש במונח “טבח" ולא “רצח עם" בנאומו באו"ם לפני מספר שבועות ביום השואה הבינלאומי. הוא נמנע, בפעם הראשונה, מלחתום על העצומה הקוראת להכרה ברצח העם הארמני.

לארמנים חשוב שדווקא ישראל תכיר ברצח העם. הכרה של מדינת העם היהודי יכולה להיות "הכשר" מבחינתם מול העולם.
שורת ארגונים ואנשי ציבור, מימין ומשמאל, חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת לרשויות בישראל להכיר ברצח העם הארמני. "אנו קוראים לממשלת ישראל ולכנסת להכיר בג'נוסייד הארמני. כבניו של עם יודע שואה, הנלחם כיום נגד הכחשתה, חייבים אנו לגלות רגישות מיוחדת לאסונו של עם אחר", נכתב. בין החותמים על העצומה ניתן למצוא את העיתונאי יעקב אחימאיר, הסופרים דויד גרוסמן וא.ב. יהושע, יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית יועז הנדל, יו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי עמוס ידלין והשר לשעבר דן מרידור.

שואפים לשלום

הארכיבישוף שירבניאן, איש יחסי החוץ של הפטריארכיה, נולד בחיפה. סביו ודודו הוצאו להורג בעת שירותם הכפוי בצבא הטורקי. הוא חונך בסמינר לכמורה, שירת מטעם הפטריארכיה הארמנית במדינות נוספות בעולם, וחזר לפני 17 שנים לרובע הארמני בירושלים. הוא מקפיד להגיע לכל דיון בכנסת בנושא ההכרה ברצח העם הארמני.

“שאלת ההכרה היא שאלה אוניברסלית", הוא אומר. “העם הארמני מבקש הכרה מאומות העולם על מנת שטורקיה תהיה מחויבת להתבונן בעברה ולהודות באשמה של אבות האומה. עליהם להכיר בעובדה שהם אחראים לרצח עם. ישראל היא אחת המדינות שעד כה נמנעה מלהכיר ברצח עם, למרות שאישי רוח ופוליטיקאים רבים הכירו בו באופן עצמאי. אנחנו חותרים להכרה מצד ישראל מזה שנים רבות".

הנשיא ריבלין לא חתם השנה על העצומה להכרה ברצח העם.
“הנשיא ריבלין הוא תומך משמעותי במשך השנים בהכרה. הוא גם הציע שה־24 באפריל יהיה יום ההכרה הרשמי. אני מניח שבתפקידו הנוכחי הוא נמצא תחת לחצים פוליטיים. אני עדיין מאמין שהוא אדם אמיץ הפועל לפי צו מצפונו. ההכרה מצד ישראל חשובה מאוד. רצח העם הארמני הוא תקדים לשואה. היטלר עצמו אמר זאת ב־1939, כשהבטיח לגנרלים שההיסטוריה לא תשפוט אותם. השואה היהודית קשורה לרצח העם הארמני. הקהילה היהודית בישראל ראתה את הגעתם של הפליטים הארמנים. לא ניתן היה להתעלם ממה שעבר עליהם".

הקהילה הארמנית שקטה מאוד. הרובע הארמני שקט בדרך כלל גם בזמן מהומות בירושלים.
"אנחנו לא כוח פוליטי משמעותי. אנחנו קהילה קטנה. אין לנו תביעה לבעלות בירושלים. אנחנו יושבים בצד. השאיפה שלנו היא לשמור את המאמינים שלנו תחת הכנסייה הארמנית והאמונה הנוצרית, לשמר את הקהילה. בישראל רשומים אומנם רק כ־3,000 ארמנים, אבל אנחנו מניחים שישנם היום פה כ־15 אלף. רובם נשואים לבעלי דת אחרת, אבל עדיין מקיימים קשר עם הכנסייה. רצח העם הוא חלק מהזהות שלנו, מהאישיות שלנו. השאיפה שלנו היא תמיד לשלום".

בטורקיה טוענים כי מתו באירועים כחצי מיליון ארמנים, אפילו פחות. הערכות אחרות הן מיליון וחצי.
“מה נחשב לרצח עם? מהם המספרים? עשרת אלפים? 100 אלף? מיליון? טורקיה מנסה לצמצם למינימום את המספר. מה המספר הנמוך ביותר שהם רוצים לראות כדי להצדיק את ההיסטוריה? ישראל אינה מכירה ברצח העם מסיבות פוליטיות. היא שמה את האינטרסים הכלכליים שלה לפני הצדק והמוסריות. מדי פעם כשהיחסים עם טורקיה נעכרים, מישהו בישראל מעלה את שאלת ההכרה ברצח העם כאזהרה. רק בקיץ האחרון מר ארדואן קרא למלחמה בעזה 'רצח עם', בו בזמן שטורקיה מסרבת להכיר במה שקרה על אדמתה".

לו תהיה אי פעם הכרה מצד טורקיה, מהן הדרישות של הקהילה הארמנית?
“לו תהיה הכרה, נציגי הארמנים והטורקים יצטרכו לשבת יחד ולגבש תוכנית שתכלול החזרת שטחים, פיצויים והכרה באוצרות תרבותיים של העם הארמני שנהרסו ונבזזו. הארמנים לא היו אורחים בטורקיה, הם נטבחו על אדמתם, על אדמת אבותיהם. הם גורשו, נרצחו ועונו על אדמתם".

מדוע אין ביקורים מצד תיירים ישראלים בקהילה שלכם?
“מקובל לחשוב שאנחנו קהילה סגורה, ואכן אנחנו מעדיפים שהמאמינים שלנו יחיו תחת האמונה הנוצרית־ארמנית. אבל ניתן לבקר אצלנו, בתאום מראש, בשעות התפילה".

אתם מקיימים אירועי זיכרון?
“מדי שנה. ב־24 באפריל השנה בשעה 18:15 צילצלו פעמוני כל הכנסיות ברובע 100 פעמים לאזכור רצח העם. אירועי זיכרון ייערכו בכנסייה וברובע ובכל העולם".