בנפאל הולכות ונשלמות ההכנות להטסתו של אור אסרף ז"ל לישראל, ביחד עם אביו, פטריק, אשר יצא לחפש אותו לאחר רעידת האדמה בנפאל ולאחר שהוכרז כמנותק הקשר הישראלי שנשאר ואמש התגלתה גופתו.
לאחר שאותרה אמש, חילצו חברי המשלחת את אסרף ז"ל על מנת להביא אותו לקבורה בישראל. במהלך כל השבוע ניסו חברי המשלחת, שהורכבה ממתנדבי "איחוד הצלה", עמותת פירסט וזק"א וחבריו של אור, לאתר אותו ומאמש נוהל מבצע מסודר להביאו לארץ.
תיעוד מרגש: אור אסרף מנגן בגיטרה רגע לפני הטיסה לנפאל
ראובן שדור, חבר המשלחת סיפר: "נחתנו ממסוק על הרכס בו ערך אור את הטרק. במקום זיהינו מפולת גדולה. לאחר מספר דקות מצאנו במקום מכנסיים עם חגורת שורש ובכיסם מפה עם כתב בעברית. לא היה לנו ספק שמצאנו את אור".
"גילינו את גופתו מספר מטרים מהמקום באזור קשה לחילוץ ובפעולה מסוכנת שכללה גלישה בחבלים העלנו את הגופה לרכס. אלתרנו אלונקה והתקדמנו לכיוון הכפר במבו. שלחנו מדריך מקומי קדימה שיקרא לחבריו של אור מהצבא והם סייעו לנו להביא את הגופה לכפר, שם חנינו עד הבוקר. לפני זמן קצר הגיע המסוק והטיס אותנו לשדה התעופה בקטמנדו".
בתיעוד מרגש נראה אור אסרף מנגן בגיטרה רגע לפני נסיעתו לטיול בנפאל. בסרטון פורט אור על הגיטרה וחברו מלווה אותו במפוחית.
אלי ביר, נשיא קרן "ישראלייף" מעדכן כי נכון לשעה זו, חזרו רוב המחלצים לקטמנדו. גופתו של אור, עם שני מחלצים ומפקד המשלחת, נמצאים עדיין בכפר במבו. מסוק המריא לפני דקות אחדות משדה התעופה של קטמנדו כדי להחזיר אותם אל בית הנתיבות. צוותי המשלחת נערכים בשעה זו לקבלת הגופה בשדה התעופה ולהעברתה לידי המשפחה בארון.
חבר יחידת החילוץ, ניתאי, סיפר בריאיון לגל"צ: "קיבלתי טלפון ממפקד המשלחת שאמר לי 'ניתאי, זה עמית, מצאנו'. הבנו מיד שוהא מדבר על אור. במרחק שעה הליכה מכפר שבו לראה לאחרונה בבוקר אותו יום שבת. הוא נקלע למפולת חסרת סיכוי של אבנים. החבר'ה שלנו הגיעו וראו חתיכת מכניסיים שביצבצה מהעפר עם מפה ליד בכיתוב בעברית והם הבינו שזה הוא מתחת".
"הם עשו מסע אלונקות ארוך קשה לתוך הלילה - בגשם, ברוחות, אל הכפר הקרוב. לא היה לו סיכוי לשרוד את המפולת הזאת. מהמפולת הזאת לא יצאו אנשים חיים". צוות המשלחת מונה אנשים מיוחדים מיחידות החילוץ ועמל במשך יומיים להבין לאן הוא נקלע. הוא הלך מבר וקבע עם חברים בגסטהאוס".
"הייתי כל הזמן בקשר רציף עם עמית אליהו, מפקד החילוץ שלנו. הם מתארים ימים מאוד קשים אלה היו הימים הקשים ביותר בחייהם לדבריהם והם עשו הכל במקצועיות מדהימה שרק אנשי יחדות החילוץ יודעים. על החבר'ה מאגוז: "צריך לזכו שהם חטפו בשגעייה בקיץ האחרון. שניים מהצוות שנהרגו. אור הוא השלישי. הם במצב נפשי לא פשוט. אנחנו תומכים בהם ומחבקים אותם".
"ברמה האישית הנקודה שבה קיבלתי טלפון חטפתי צמרמורת בכל הגוף, אך חייבים לתפוס את עצמך בידיים ולאזור כוחות. לנתק כל רגש. אני מאמין אחרי שנסיים את ההורדה של אור, נחבק את האנשים שראו את המראות איתי".
גם ניתאי רייש, מתנדב ביחידת חילוץ מגילות, שכעת נמצא בקטמנדו במסגרת משלחת ישראלייף אמר: "פטריק עבר ארוכה וקשה ומצד שני, גם שמחה. לא הייתי סולח לעצמי ולא הייתי מצליח לחיות ככה בחיים אם היינו משאירים אותו על ההר.
אביו של אור, פטריק, אמר: "לא איבדתי תקווה עד הרגע האחרון. אור אחראי ויודע לשרוד, אך החששות כרסמו כי הוא נפגע עם המפולות. הוא נהרג ממש עם רעידת האדמה בתוך זמן קצר ביותר".
האב סירב להתייחס להשתמש במילה גופה ואמר: "אנחנו מדברים על אור. לא על שום מילה שמתחילה באות ג'. אור נשאר אור והוא יגיע בשעה הקרובה לשדה התעופה לתהליך הזיהוי של משרד החוץ. חברת אל על חיבקה אותנו ומנסה להוציא אותנו כבר היום, יחד עם אור, באחת הטיסות לארץ".
על הפגישה עם צוות המחפשים: "מאוד דאגתי להם. הם סיכנו את חייהם להחזירו בכל מצב. שאבתי מהם כוחות והם ממני. לקחו החלטה ברורה ונחושה שלא משתמעת לשני פנים. החברים, האחווה והרעות הזו היא קשה לתפיסה עד שלא רואים את זה".
על ההמשך אמר: "אשתי ניהלה את החמל בבית. נתחיל את החיים במסלול אחר ושונה וככה זה. קיבלנו גם חיבוקים מהבית הלאומי - המסע שלנו למצוא אותו אור הפך להיות העוגן של כולנו. רה"מ התקשר אליי ועודד אותי. אור הוא ילד מדהים שמלכד את כולם וכולם אוהבים אותו. הוא מושא להערצה ודוגמא אישית".