יד אחת: הקרב על האנדרטה לזכר חסידי אומות העולם בוורשה

 האם אנדרטה לזכר חסידי אומות העולם שהצילו יהודים בזמן השואה, תחלל את זכרם של הקורבנות? זו השאלה המסעירה בחודשים האחרונים את ראשי הקהילה היהודית בפולין, בני משפחותיהם של קורבנות שואה וראשי העיר ורשה בפולין. 
 

בשנת 2013 הודיע הפילנתרופ היהודי-אמריקאי זיגמונט רולאט, ניצול שואה, על כוונתו להקים אנדרטה לזכרם של חסידי אומות העולם הפולנים שהצילו יהודים. את האנדרטה, אותה יממן מכיסו, הודיע כי יקים במרכז הגטו היהודי לשעבר בוורשה, סמוך מאוד למוזיאון החדש לתולדות יהדות פולין שנפתח שם לאחרונה. רולאט גם הודיע על הקמת "קרן זכרון ועתיד", שחבריה יהיו אחראים על הפרוייקט החדש, ועל פתיחת תחרות לבחירת העיצוב לאנדרטה, תוך שהוא מזמין ארכיטקטים ואדריכלים מכל רחבי העולם לשלוח הצעות.   
 

ואכן, התחרות זכתה לפופולריות עצומה. לא פחות מ-130 ארכיטקטים ואדריכלים מכל העולם, בהם מפולין, מישראל, מארצות הברית, מגרמניה, מאוסטריה ועוד, הציגו הצעות לעיצוב האנדרטה. בחודש ינואר הודיע פאנל המומחים כי החליט לבחור בעיצוב שהציגה קבוצת אדריכלים אוסטרים, המציג עצים רבים השולחים ענפים למקומות שונים. לדבריהם, "העצים בעלי הענפים הרבים מסמלים את החיים החדשים, את התקומה והעתיד, לאחר זוועות השואה". 
 

אלא שזמן קצר לאחר הודעת הוועדה על בחירת העיצוב הנבחר, החלה סערה שהבהירה כי הדרך לכבד את זכרם של חסידי אומות העולם הפולנים עדיין רחוקה מאוד. ראשי הקהילה היהודית בוורשה הודיעו על התנגדותם למיקומה המתוכנן של האנדרטה. לטענתם, הצבתה במרכז הגטו היהודי לשעבר תחלל את זכר הקורבנות היהודים, שמצאו את מותם באותו מקום בדיוק. אל ראשי הקהילה הצטרפו גם בני משפחותיהם של ניצולי וקורבנות שואה, ששלחו מכתבי מחאה לוועדה שאמורה היתה לבחור את העיצוב הזוכה, ולכל הגופים המעורבים בהקמת הפרוייקט החדש, לרבות ראש העיר ואפילו נשיא פולין ברוניסלב קומורובסקי.
 

"האנדרטה המוצעת, אם תקום, תעמוד על קרקע ספוגת דם, ובה השרידים של מאות אלפי יהודים שמתו במקום הזה מרעב ומחלות, ומשם הם נלקחו בדרכם האחרונה אל תאי הגזים בטרבלינקה. בגלל המשמעות הייחודית של המקום הזה בליבם ומוחם של יהודים, הצבת אנדרטה במקום חייבת להיות בהתייעצות עם כל חברי הקהילות היהודיות בעולם, המתנגדות למיקום המוצע. התעלמות מקולות אלו תגרום לחילול כבוד המתים ותהפוך את חסידי אומות העולם למוקד של מחלוקת ואנטגוניזם", נאמר במכתב המחאה. 
 

ציון לזכר תוואי החומה של גטו וורשה. צילום: רויטרס
 

המתנגדים לאנדרטה לא הסתפקו רק במכתב וגם הקימו דף פייסבוק בשם "האם האנדרטה לזכר חסידי אומות העולם צריכה  להיות ממוקמת בגטו ורשה לשעבר?". לטענת מקימי האתר הם כבר הצליחו להשיג את תמיכתם של היסטוריונים יהודים ולא יהודים בולטים, סופרים ומשוררים, אנשי רוח, רבנים, ארגונים דתיים שונים מרחבי העולם ועוד.  

הנרי לבקוביץ', 66, דור שני לניצולי שואה, הוא אחד ממובילי המאבק. הוא חתום על המכתב לוועדה לבחירת האנדרטה ועומד מאחורי דף הפייסבוק. " הוספת אנדרטה באותו מקום, אפילו לזכר חסידי אומות העולם הגיבורים, היא לא ראויה, חסרת רגישות, ומשנה בכוח את התדמית של גטו ורשה", אומר לבקוביץ'.

"המקום מוקדש קודם כל לזכרם של גיבורי וקורבנות הגטו, ולכן הוא נבחר גם להקמת המוזיאון לתולדות יהדות פולין, שיחד עם האנדרטה הנוכחית מהווים קומפלקס הומוגני אחד. בלב הגטו היהודי לשעבר צריכה להיות רק אמת אחת. היהודים, בני עמנו, הוצאו מהגזע האנושי וננטשו למות באכזריות. זה מה שהעולם צריך לזכור. הסיפור של חסידי אומות העולם, ככל שהוא מוסרי, שייך למקום אחר ולא לגטו היהודי. אסור לנו להפוך את המקום הזה למוקד עולמי של הסיוע הפולני ליהודים בזמן השואה".
 

"פנינו פעמיים למועצת המנהלים של 'קרן עתיד וזכרון' האחראית לפרוייקט וביקשנו לקבל את ההחלטה על מיקום האנדרטה בשיתוף פעולה איתנו. בשתי הפעמים הפנייה שלנו זכתה להתעלמות. זוהי לא האחריות שלנו להציע מיקום אחר לאנדרטה. אנחנו סבורים כי האנדרטה לחסידי אומות העולם ראויה למקום משלה, ולא צריכה להיות חלק מהסיפור של גטו ורשה לשעבר ולעמוד ליד האנדרטה לזכר גיבורי וקדושי הגטו".
 

הלינה בירנבאום, 85, היא אחת מניצולות השואה המפורסמות ביותר המתגוררות בישראל. בירנבאום נולדה בשנת 1929 בוורשה למשפחה בת חמישה אחים ואחיות. כאשר נכבשה פולין על ידי הנאצים, בירנבאום הועברה יחד עם משפחתה לגטו ורשה. לאחר מכן נשלחה הלינה הצעירה למחנה הריכוז והעבודה מיידאנק, וכעבור זמן קצר הועברה לאושוויץ-בירקנאו.

לאחר ששרדה את השואה, עלתה לארץ והחלה לעסוק בכתיבת ספרים ושירים העוסקים בשואה. בנה, יעקב גלעד, הפיק את האלבום "אפר ואבק" המבוסס על סיפור חייה. בראיון ל"מעריב" אומרת בירנבאום כי גם היא שותפה להתנגדות להציב את האנדרטה במרכז הגטו לשעבר. "נכון שהיו הרבה מאוד פולנים שסיכנו את חייהם על מנת להציל יהודים בשואה, אבל הצבת האנדרטה במרכז הגטו תהפוך את האזור הזה למרכז עולמי לזכר חסידי אומות העולם הפולנים ותשנה לחלוטין את האופי שלו.

המקום הזה צריך להיות מוקדש רק ליהודים שהיו כלואים בגטו ומצאו את מותם בו. אני לא רוצה לפגוע בכבודם של חסידי אומות העולם, אבל לכל דבר יש את המיקום הנכון עבורו. אני מכירה גם הרבה פולנים, חסידי אומות עולם בעצמם, שמתנגדים למיקום המוצע של האנדרטה במרכז הגטו היהודי. במקום הזה היהודים סבלו לבדם, הפולנים שהתגוררו בסמוך לא ממש התאמצו לסייע לנו".   

ייצוגי מספיק

מילדה סליז'ינסקה היא יו"ר הוועדה שהוקמה לבחור את האנדרטה מבין מאות ההצעות שהוגשו. היא אומרת כי חברי הוועדה אכן קיבלו את מכתבי המחאה, אולם הנושא לא באחריותם. "המטרה שלנו היתה רק לבחור את העיצוב הטוב ביותר לאנדרטה. קיבלנו את מכתבי המחאה ושמענו את הקולות המתנגדים לאנדרטה, אולם המיקום שלה והמחלוקת סביב הנושא הזה אינה באחריותנו. תפקידנו היה רק לבחור את העיצוב ותו לא. אני מקווה שהנושא הזה יגיע לפיתרון בהקדם האפשרי". 
 

דריוש סטולה הוא מנהל המוזיאון לתולדות יהדות פולין בורשה. המתחם הענק, שנבנה לאורך מספר שנים בהשקעה עצומה, נפתח לפני מספר חודשים בטקס ממלכתי בהשתתפות נשיא מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין. בראיון ל"מעריב" אומר סטולה כי הוא מבין את הרגישות סביב הנושא, אולם עדיין סבור כי יש מקום להציב את האנדרטה סמוך למוזיאון, בגטו היהודי לשעבר. "ראשית, אני תומך בבניית האנדרטה לזכר חסידי אומות העולם הפולנים.

תמונה מדיכוי מרד גטו ורשה ע"י הנאצים.



עם זאת, השיקולים לגבי מיקום, צורת וגודל האנדרטה צריכים להתקבל בזהירות ושיקול דעת. אני מבין ומכבד את אלו המתנגדים לאנדרטה, ואם זו תתוכנן באופן לא נכון היא עלולה להטעות את הציבור בנוגע להיקף האופי והצלת היהודים בזמן השואה. עם זאת, אני סבור שצריכה להיות אנדרטה כזו בורשה. לא ראיתי טיעון אחד מקובל כנגדה. חלק מהטיעונים גם ממש מגוחכים. טוענים כי "היא לא תהיה ייצוגית מספיק". זה טיעון מגוחך. אנו בונים אנדרטה לאנשים יוצאי דופן, לא לאנשים מהשורה. האם עלינו להחליף את האנדרטה לזכר המלחין פרדריק שופן למלחין אחר, בינוני, רק בגלל ששופן לא היה "ייצוגי מספיק"?

האם לדעתך המיקום הראוי של האנדרטה הוא במרכז הגטו לשעבר, סמוך למוזיאון שאתה מנהל, או שאולי ראוי באמת למצוא לה מיקום אחר ולהקדיש את מרכז הגטו לקורבנות היהודים?
 

"כן, אני סבור שהיא יכולה לעמוד במקומות שונים בורשה, כולל בגטו לשעבר. הטיעון כי המתחם הזה צריך להישאר "מקום של שקט", כדי לסמל את ההרג ההמוני שהתרחש, הוא מפוקפק מאוד בעיניי. אם כך, היינו צריכים גם להרוס את המוזיאון החדש ולמעשה את כל האזור. אגב, זה לא רעיון חדש. כבר אחרי המלחמה היו כאלו שהציעו להשאיר את האזור הרוס לחלוטין, כסמל לברבריות הנאצית. אני שמח שורשה נבנתה מחדש והחיים חזרו אליה. זוהי התשובה הטובה ביותר למוות וההרס שזרע הרייך השלישי כאן". 
 

סטולה לא מקבל את הטיעון כי הגטו לשעבר צריך להישאר מקום המוקדש רק לקורבנות היהודיים של השואה. "הדבר הזה ייצור הפרדה שאותה אני לא יכול לקבל. אסור שהיא תאפיל על האנדרטה לזכר גיבורי וקדושי הגטו, אבל בהחלט יש מקום להציב כאן אנדרטה לזכר חסידי אומות העולם הפולנים".      
 

אלא שמי שחשב כי המחלוקת על מיקום האנדרטה היא הדבר היחיד המעכב את הקמתה, יופתע בוודאי לשמוע כי הפרוייקט כולו עלול להתעכב בעוד מספר חודשים או שנים מסיבה אחרת לחלוטין. התפנית האחרונה בעלילה הבלתי נגמרת, הגיעה מכיוונו של זיגמונד רולאט, שהודיע כי החליט לדחות את בחירת השופטים מחודש ינואר לעיצוב האנדרטה. "מאז ינואר העיצוב השתנה באופן מוחלט", אמר. "האנדרטה שאמורה להיות מוקמת כיום אינה דומה כלל לעיצוב שנבחר אז, ולכן אינני מוכן לקבל אותה יותר. בקרוב איפגש עם עורכי הדין שלי על מנת להחליט מה לעשות בהמשך". 
 

האדריכל הפיני ריינר מהלמאקי, שעיצב את המוזיאון הענק לתולדות יהדות פולין, כיהן כחבר בוועדה לבחירת האנדרטה ואף הצביע בעד האופציה שנבחרה, הסכים כי העיצוב השתנה במהלך החודשים האחרונים, אולם לדבריו מדובר בהליך רגיל בתחרויות אדריכלות. "אין כללים האוסרים על שינוי מסויים בעיצוב הנבחר. זהו דבר רגיל לחלוטין בתחרויות עיצוב אדריכלי", אומר מהלמאקי.    
 

כרגע, לפחות, יכולים מתגדי האנדרטה לנשום לרווחה ולרשום לזכותם ניצחון קטן. אבל לדברי קונסטנטי גברט, חבר "קרן זכרון ועתיד", השמחה תהיה קצרה בלבד. "אנו שוקלים כעת את כל האפשרויות, אבל אין שום סיכוי שבעולם שאנו מוותרים על הפרוייקט הזה".